המבשל ענבים בסיר, ובאמצעות צינור יוצא האדים ונהפך לערק, אין איסור סתם יינם בזה, ותרו"מ היה רצוי להפריש מהענבים מפני ריבוי מחלוקות לאחר שזה כבר ערק, ואם הערק כעת לפניך מענבים שהם טבל, יפריש את הערק ללא ברכה ומיניה וביה [כלומר מערק על ערק], ואז ממ"נ לאחר ההפרשה זה יהיה מותר בשתייה.
מאידך יין שנעשה באיסור ע"י מחלל שבת בפרהסיא, לעולם ישאר באיסור "סתם יינם" גם אם עשו ממנו שאר משקים כגון יין שרף, קוניאק, עראק וכיו"ב [עי‘ שו"ע יו"ד קכג, כד, ועי‘ בשו"ת אחיעזר ח"ב יו"ד יא מש"כ להקל בעשוי מסתם יינם, ורוב ככל האחרונים לא הסכימו עם דעתו, ועי‘ במנחת יצחק ח"ח סי‘ סח, וכן פשט האיסור בכל העולם].
ובתערובת, כלומר אם עשה ערק מענבים שישר נכנסו לבישול, ואין איסור בערק, ושוב עירבב עם ערק העשוי מסתם יינם שאסור, יעי‘ בסי‘ קלד סעי‘ א. ועי‘ בשו"ת שואל ונשאל ח"ה יו"ד סי‘ עד, ובשו"ע שם בסעי‘ ב. וא"כ בנידו"ד שמחלל שבת אוסר רק בשתיה, וק"ו שיש שכתב להתיר ביי"ש, יהיה בטל בשישים ואינו אוסר כל תערובתו. ויש עוד מה להאריך בזה ואין כאן המקום והזמן.

רק טרי, לא צריך.
ירק שטוף /מצונן – לעיתים נשטף בסיוע חומרים, שחלקם צריכים כשרות לפסח

עקירת עץ פרי הוא מהדברים החמורים, ועד כדי כך נהגו הפוסקים שכאשר רצו להתיר עקירה להושיב כעין בית דין של שלשה כדי להתירו. מעיקר הדין עץ שלא נותן פירות וההשקעה בו מרובה מאשר מעט הפירות שהוא נותן מותר לעוקרו. יש לדעת את הסיבה שהוא לא נותן ואם אפשר לתקנו בקלות היה מן הראוי. אם לאו ויש צורך נוסף לעקירה, רצוי ליטלו עם גושו באופן שלא ימנה לו שנות ערלה מחדש, ולהעבירו למקום אחר שאיננו מפריע, או על כל פנים כך יסכם עם המוציא, ובזה יש יותר להקל, ורצוי לחוש לדעת הלומדים בדברי החיד"א שגם בכה"ג לעשותו ע"י נכרי.

מקלות וניל טהור, מותר ואין חששות כשרות!

סימני הערבה מאד ברורים בהלכה, אין חשיבות למדבר או נחל, ואם יש בה סימני ערבה גם אם זה גדל במדבר זה כשר. כדי לענות על השאלה בוודאות הנכון יותר להביא פיזית ענף אחד לבדיקה, אנא תתאם זאת במשרדי המכון 03-9030599.

ההיתר היחיד הוא שהכהן ידליק את הנרות לכבוד שבת, וכאשר הוא נהנה בהיתר, אף אם החתן שהוא ישראל שוהה בביתו ונהנה גם כן, מכל מקום מותר לו ליהנות, ואם באמצע יצא הכהן ונשאר הישראל, מותר לו להמשיך ליהנות מזה.

בדגים טריים מן הים או מבריכות החשש לפסח בקניה לפני פסח, איננה קיימת. [בתוככי פסח את דגי הבריכות משנים להם את האוכל לאוכל כשל"פ זמן מה לפני פסח]. בדגים קפואים בדגים שלימים אין חשש לתוספים כלל. בדגים המעובדים כפילה, יש בחלקם הגדול חשש לתוספים של חומר מינרלי הנקרא S.T.P.P שהוא חומר מינרלי ללא חשש לפסח. ויש תוספים שבהם כבר יש חשש לפסח. כגון עמילנים שיכולים להיות גם חמץ או קטניות, או סוכרים שהם קטניות. ועליהם חייב להיות כיתוב כשר לפסח. לעיתים במפעלי העיבוד בחו"ל יש עבודה על כמה ליינים של ייצור במקביל, ואז בחלק מהליינים יכולים לייצר דגים מצופים בעמילן, ואין מן הנמנע שהחומר מתפזר בכל חלל אולם הייצור, ולכן ככלל ראוי שדגים מעובדים יופי עליהם הכיתוב "כשר לפסח"

לתוית אין חשיבות. החשיבות היא כמובן המציאות. כמדומני שבית הבד במושב בני דרום, הוא בית בד כשר, שאיננו מאפשר קליטת זיתים ללא כשרות. ולכן יש לברר מציאות זו. ובאם אכן המשגיח אישר את כשרות הזיתים מבחינת ערלה. אז אין חשש לא של ערלה, ולא של חומרים נוספים. לגבי תרו"מ, מצוי שלקוח פרטי המגיע להפיק שמן בבית בד, שיש משגיחים שמאשרים רק את ענין הערלה, ואינם מפרישים תרו"מ כי הלקוח לוקח הכל לביתו לאחר הפקת השמן. ובמקרה כזה עליך להפריש תרו"מ בביתך. יש לבדוק באם עצי הזית הללו הם נמצאים בשטחי הפקר, שאז פטור מלהפריש תרו"מ גם אם עשו מהם שמן [וכפי שהארכתי בתשובתי בגליון תנובות שדה מס‘ 95, שאין נידו"ד קשור לדין עשאו גורן, עי"ש]. ואם יש ספק לגבי הענין יש להפריש תרו"מ בלא ברכה, ושנת המעשר היא "מעשר שני" כמובן, כי הזיתים שייכים לשנה שעברה.

במוצר הבסיסי אין בעיית כשרות לפסח. הבעיה שבמוצר עם הצבע, הצבע מבוסס על סלק, שגם לו יש כשרות של אחד מכשרויות בחו"ל כולל לימות הפסח, ובייצור הכשר למהדרין של בד"ץ עד"ח, הם עושים ייצור מיוחד ללא החומר הזה. ואז יש על כל מיכל "כשר לפסח"

עדכון משנת תשפ"ו
יש להקפיד בפסח להשתמש רק בחומר שיש עליו חותמת "כשר לפסח"

הכיסוי איננו יעיל להלכה [למרות שיש שצירפו זאת כתנאי]. באם הקילוף איננו מוחלט, או שמותירים את עיקר השום כלומר לא חותכים עם סכין את התחתית, זה לכל הדיעות מצוין, ואם זה קילוף לחלוטין, באם זה מעורב עם תבשיל או עם ירקות אחרים כסלט, אין חשש. ובאם זה בפני עצמו יש להתיר כאשר מוסיפים מלח או שמן על השום והבצל.

א. מעולם לא נאסר לקנות ירק עלים רגיל, אלא יש לבודקו בבדיקות הראויות לו, שלפעמים הם מדוקדקים וקשים, אך בתום הבדיקה זה מותר, ובספרי תולעת שני חלק ג ביארנו הכל באריכות על כל ירק בנפרד.
ב. אם מחמת ריסוסים את חושש, אז עדיף להשתמש בירק עלים מגידול מיוחד, כיון שהם מרוססים הרבה יותר וללא פיקוח והבחנה, ובבדיקות לפני כ 3 שבועות של משרד הבריאות התבררה העובדה הידועה שבכל הבדיקות נמצאו כפול 10 מעל המותר, כאשר בירקות עלים המיוחדים בחלק מהממצאים בלבד נמצא פי 4 יותר מהמותר.