מצורף מה שכתבנו בספר תולעת שני בחלק רביעי בערך מים, בקטע הרלוונטי למים בניו יורק:
התקן בארה"ב וברוב מדינות אירופה, עומד הוא על תקן עכירות מחמירSDWA [=Safe Drinking- שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע"ן והתוצאה היא הרחקה של 99% ,[Water Act מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.
אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה"ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה].
באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ"מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.
מצורף מה שכתבנו בספר תולעת שני בחלק רביעי בערך מים, בקטע הרלוונטי למים בניו יורק:
התקן בארה"ב וברוב מדינות אירופה, עומד הוא על תקן עכירות מחמירSDWA [=Safe Drinking- שהלך והחמיר עם השנים [מ – 1974 ואילך, חל חוק שהעכירות המירבית המותרת היא עד 1 יע"ן והתוצאה היא הרחקה של 99% ,[Water Act מהטפילים וכמבואר לעיל. אמנם בפועל העיר ניו יורק מקבלת 9% מהמים שלה ממאגר קרוטון המספק בעיקר לאיזור מנהטן העליון וברונקס, והוא אכן מסונן כדבעי, אך עדיין 90% הנותרים מקבלים מים עיליים ממאגרים מוגנים מהרי הקטסקייל, ובעבר אכן החוק שם לא חייב סינון אלא חיטוי במים אלו, כיון שאיכותם הייתה בעכירות נמוכה מאד, ובמשך הזמן החוק שונה גם לגבי מים אלו.
אך בפועל מדיווחים שהתקבלו ממומחים רבניים בארה"ב עדיין בכל האזורים בהם אספקת המים היא מהמאגרים שבהרי הקטסקייל שהם מים עיליים, ניתן למצוא את טפילי הזואופלנקטון הזעירים. ועל כן במדינות אלו חובה לסנן היטב את המים. באם מותקנת בבית או בכל מקום מוסדי, מערכת פילטרים העומדת בתקנים לסינון מים, הם אמורים לחסום כל ממצא מן החי שמקורו מהמים [ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע על האפשרויות השונות ועל תקופת ההחלפה הנצרכת ליעילות הפילטר, כיון שאם הוא ייפגם אזי הוא עלול לגרום לפעולה הפוכה].
באם מתקינים על הברז בבית מסנן, יש לדאוג שפילטר המסנן יהיה מסוגל לחסום כל ממצא שגודלו מעל 0.5 מ"מ [פילטר של 50 מיקרון יעיל עבור זה], ויש לנקות או להחליף את הפילטר מידי פעם לפי הצורך וההמלצות.
אם בוודאות כבר איננו נותן פירות כלל, מותר להוריד את העץ, ואין בזה כלל איסור של כריתת עץ מאכל. כיון שאיננו מאכל יותר.
אם בוודאות כבר איננו נותן פירות כלל, מותר להוריד את העץ, ואין בזה כלל איסור של כריתת עץ מאכל. כיון שאיננו מאכל יותר.
לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים, יותר. ובבדיקה ויזואלית חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.
באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר, ויש קושי לזהותו, ולכן יש להתבונן על התמר ממול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.
לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים, יותר. ובבדיקה ויזואלית חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.
באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר, ויש קושי לזהותו, ולכן יש להתבונן על התמר ממול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.
שלום וברכה,
גם אם נאמר שגיזום ענפים אינם בכלל כריתת עץ, וכך הפשטות להלכה, וגם בזה יש מי שכתב רק לצורך האדם, ראה בספרי שש משזר ח"ב יו"ד סי' יח.
אולם ענפים עם פירות ודאי שיש כאן הפסד פירות ובל תשחית ובוודאי כשהם לאחר שלב הבוסר, ויש להימנע ולא לעשות מלאכה זו.
שלום וברכה,
גם אם נאמר שגיזום ענפים אינם בכלל כריתת עץ, וכך הפשטות להלכה, וגם בזה יש מי שכתב רק לצורך האדם, ראה בספרי שש משזר ח"ב יו"ד סי' יח.
אולם ענפים עם פירות ודאי שיש כאן הפסד פירות ובל תשחית ובוודאי כשהם לאחר שלב הבוסר, ויש להימנע ולא לעשות מלאכה זו.
אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.
המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’
אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו"נ.
המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’
שלום וברכה,
יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.
בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.
מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.
שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.
והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.
אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.
דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.
בברכה
שלום וברכה,
יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.
בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.
מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.
שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.
והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.
אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו', אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.
דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.
בברכה
רק אוסיף,
רק אוסיף,
שלום וברכה,
כנת 677 היא כנה מוכלאת שדמיונה רב בכל הפרמטרים ההלכתיים, לאפרסק ולכן מותר להרכיב עליה אפרסק, ואסור להרכיב עליה שקד.
משמש בכל אופן אסור להרכיב על כנה זו, שהיא מין אחר לחלוטין והיא כלאים יחד עם המשמש.
בברכה
ש.ז.ר.
שלום וברכה,
כנת 677 היא כנה מוכלאת שדמיונה רב בכל הפרמטרים ההלכתיים, לאפרסק ולכן מותר להרכיב עליה אפרסק, ואסור להרכיב עליה שקד.
משמש בכל אופן אסור להרכיב על כנה זו, שהיא מין אחר לחלוטין והיא כלאים יחד עם המשמש.
בברכה
ש.ז.ר.
בהחלט ככל העצים נוהג גם בו ערלה.
אלא אם כן הוא נטוע רק לשם גדר בלבד, כמו שמצוי לעיתים בעצים אלו.
במצב כזה אם בכל אופן רוצים לאכול מן הפירות שיצאו מעצים אלו המשמים לגדר, מותר באכילה בכל גוונא.
בהחלט ככל העצים נוהג גם בו ערלה.
אלא אם כן הוא נטוע רק לשם גדר בלבד, כמו שמצוי לעיתים בעצים אלו.
במצב כזה אם בכל אופן רוצים לאכול מן הפירות שיצאו מעצים אלו המשמים לגדר, מותר באכילה בכל גוונא.
מה כוונתך ייחור?
מהיכן יצא? האם הוא מחובר לעץ עצמו? ואם כן האם מעל פני האדמה או מתחת?
או ייחור שיצא ממסת השורשים מתחת פני האדמה ולעיתים אף רחוק מהעץ.
כלל נקוט בידך, מה שיוצא מעל פני האדמה ואפילו מחלקו התחתון הצמוד לאדמה, כל שזה גלוי, אין מונים שנות ערלה מחדש.
מה שיוצא מתחת פני האדמה, מחויב בשנות ערלה מחדש.
מה כוונתך ייחור?
מהיכן יצא? האם הוא מחובר לעץ עצמו? ואם כן האם מעל פני האדמה או מתחת?
או ייחור שיצא ממסת השורשים מתחת פני האדמה ולעיתים אף רחוק מהעץ.
כלל נקוט בידך, מה שיוצא מעל פני האדמה ואפילו מחלקו התחתון הצמוד לאדמה, כל שזה גלוי, אין מונים שנות ערלה מחדש.
מה שיוצא מתחת פני האדמה, מחויב בשנות ערלה מחדש.
כל שתילה חדשה באדמה ללא גוש אדמה, שהעץ כבר קלוט בו, והיה מונח כל העת בעציץ נקוב כאשר הנקב רואה את האדמה, מחייב למנות שנות ערלה מחדש, מרגע השתילה באדמה.
כל שתילה חדשה באדמה ללא גוש אדמה, שהעץ כבר קלוט בו, והיה מונח כל העת בעציץ נקוב כאשר הנקב רואה את האדמה, מחייב למנות שנות ערלה מחדש, מרגע השתילה באדמה.
הציפוי משמש להברקה של מוצרי מזון שונים וביניהם התפוחים.
יש חומר הנקרא 'שלאק' שמקורו הוא לאק היוצא מחרק שמשאיר על העצים ונאסף על ידי עובדים יחד עם החרקים שבו ומעורבב עם חומרים נוספים ועובר סינון, והנוזל הסופי הוא המשמש להברקה.
הגאון בעל אגרות משה התירו. ולפני מרן הגריש"א זצ"ל הוצגו נתונים כביכול בימינו המציאות שונה, ועל כן כתב לאסור.
בספרי תולעת שני חלק ראשון בפרק היוצא מן החי, הוכחתי שהמציאות של ימינו לא השתנתה, וההיתר של בעל האגרות משה שריר וקיים גם בזמנינו ללא שינוי.
ומכל מקום יש מחמירים ומשתמשים בציפוי סינטטי, ולכן מה שמגיע מחו"ל אין פיקוח על סוג הציפוי, ועל כן למחמירים יש צורך להסיר הקליפה.
אולם מעיקר הדין התפוח מותר באכילה עם הציפוי שעליו וכמבואר לעיל.
הציפוי משמש להברקה של מוצרי מזון שונים וביניהם התפוחים.
יש חומר הנקרא 'שלאק' שמקורו הוא לאק היוצא מחרק שמשאיר על העצים ונאסף על ידי עובדים יחד עם החרקים שבו ומעורבב עם חומרים נוספים ועובר סינון, והנוזל הסופי הוא המשמש להברקה.
הגאון בעל אגרות משה התירו. ולפני מרן הגריש"א זצ"ל הוצגו נתונים כביכול בימינו המציאות שונה, ועל כן כתב לאסור.
בספרי תולעת שני חלק ראשון בפרק היוצא מן החי, הוכחתי שהמציאות של ימינו לא השתנתה, וההיתר של בעל האגרות משה שריר וקיים גם בזמנינו ללא שינוי.
ומכל מקום יש מחמירים ומשתמשים בציפוי סינטטי, ולכן מה שמגיע מחו"ל אין פיקוח על סוג הציפוי, ועל כן למחמירים יש צורך להסיר הקליפה.
אולם מעיקר הדין התפוח מותר באכילה עם הציפוי שעליו וכמבואר לעיל.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.
