בבירה רגילה ללא תוספים, אין כל חשש איסור, להוציא חשש של 'חדש' בשעורה בתקופה של כשלושה חודשים לפני פסח ועד חג הפסח, שאז יש להקפיד לרכוש בכשרות או במדינות לאחר בדיקה שאין שם איסור חדש.

לא, אין צורך!

אין להלכה דין בישול עכו"ם בקפה, וכך מנהג ישראל.

בקפה טהור אין תוספת טעמים וריחות אלא אם כתוב.

שאלות של איסורי הנאה או בשר וחלב, לא רלוונטי, כי במפעלי קפה טהור, מייצרים רק קפה ולא שום דבר אחר.

מה שכן לעיתים יש קוי מילוי למוצרים נוספים שלא קשורים למערך ייצור הקפה.

ולמעשה מעיקר הדין לא צריך לחוש לזה, כי אין מחזיקין איסור. בפרט שהרוב המוחלט ממפעלי הקפה אין מייצרים אלא קפה וביקרתי בעולם בעשרות רבות של מפעלים.

אבל בארץ ישראל שיש עם הכשר, אדרבה זה טוב וזה מצוין, אולם כאשר נמצא אדם בעולם במקום שאין כשרות, יכול לצרוך קפה טהור בלא חשש וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת

שלום,

קפה טהור ללא תוספת טעמים חיצוניים, אין איתו בעיית כשרות. גם הקפה המגורען [שעובר תהליך של הפיכת האבקה לנוזל ובאמצעות טמפ' מתחלף הנוזל לגוש] כנ"ל אין איתו כלל בעיית כשרות.

ולכן מעיקר הדין המוצר כשר לשתיה גם בלא כשרות כלל.

לפסח מכמה טעמים צריך כשרות [בעיקר שרבים ממפעלי הקפה מייצרים גם קפה שעורה, ויש בעיית כלים, ועוד].

כתב השו"ע יו"ד (יו"ד סי' קלז סעי' ד) "כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים, מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים, ובלבד שידיח בתחילה לחלוחי היין שעל פני הכלים" עכ"ל מרן השו"ע. והארכתי בספר שש משזר  חלק שני (חיו"ד סי' כ) בדיני משקה זה ובמציאות השונה בין המדינות, ובאופן קבלת החביות ואופן ניקויים ובדרך כלל גם שריפתם, קודם השימוש, ועל פי כל זה כתבתי כדלהלן:

1. ויסקי שמקורו מארצות הברית, אין בו חשש לתוספים והיישון שלו בחביות בורבון [ששהה בהם ויסקי בעבר] והוא מותר בשתיה ללא חשש.
2. ויסקי שמקורו מאירלנד ומקנדה, לאחר שהחוק מתיר שם להוסיף מרכיבים נוספים לויסקי, ויכול להיות תוספת חלבית או רכז יין או מרכיבים אחרים, יש צורך לוודא את כשרות המשקה קודם שתיתו.
3. ויסקי שמקורו מסקוטלנד, לאחר שיש שם איסור להוסיף מרכיבים אחרים, והיישון של הויסקי מתבצע או בחביות ששהה בהם ויסקי בעבר, או בחביות שרי, אולם הם נקיים מלחלוחי יין לאחר השטיפות המרובות, הניקוי והייבוש ועל פי רוב עוברים גם שריפה כדי להוסיף אירומה מיוחדת לויסקי, והרבה פעמים גם תהליך של שפשוף נוסף בתום כל התהליך, ובכה"ג כבר פסק השולחן ערוך להדיא שמותר לכתחילה להשהות שכר בתוך כלים שהיה בהם יין של נכרי לפני כן. ולכן ויסקי זה מותר בשתיה לכתחילה ללא כל חשש וספק, וכפי שראינו בעיננו עד ימינו אלו את גדולי רבותינו בארץ ובחו"ל שותים משקה זה בפני קהל עם ועדה בכל השמחות ואין פוצה פה ומצפצף, ובוודאי שכן האמת כדבריהם ומותר הדבר לכתחילה.

שלום וברכה,

אצות ים הוא מוצר הנגוע בסוגים רבים של חרקי מים, מוצר זה הוא מהקשים שבבדיקות החרקים, כיון שאין החרקים מזוהים לא בשיקוף ולא תחת מקור אור. אלא בנתונים מסוימים בלבד.

השם הנז' הוא איננו גוף כשרות, אלא משגיח שהיה בעבר עובד מטעמינו, ואף בילה כמה שעות במעבדה של המכון, ואף הוסמך על ידי על בדיקת חרקים.

אולם מכאן ועד להענקת כשרות הדרך ארוכה.

אולם אם התחליף זה אצות ללא פיקוח על חרקים כלל, אז מסתמא שזה עדיף.

זו כשרות רגילה לא גלאט