כל הפרחים החדשים שיצאו החל מטו בשבט תשפ"ג מותרים, ודינם נטע רבעי [פטור ממעשרות וחייב בחילול עם ברכה], וכדלהלן. הפרחים חדשים שיצאו בעז"ה לאחר טו בשבט תשפ"ד יהיו כבר בשנתם החמישית ודינם רגיל.
כל זה בשתילה חד שנתית אבל אם היה בגוש ששייך לשנת תשע"ט, מספק תפריש תרומות ומעשרות וגם תחלל רבעי ושניהם ללא ברכה. בהצלחה!
כל הפרחים החדשים שיצאו החל מטו בשבט תשפ"ג מותרים, ודינם נטע רבעי [פטור ממעשרות וחייב בחילול עם ברכה], וכדלהלן. הפרחים חדשים שיצאו בעז"ה לאחר טו בשבט תשפ"ד יהיו כבר בשנתם החמישית ודינם רגיל.
כל זה בשתילה חד שנתית אבל אם היה בגוש ששייך לשנת תשע"ט, מספק תפריש תרומות ומעשרות וגם תחלל רבעי ושניהם ללא ברכה. בהצלחה!
בעיקרון, אם זה היה בתוך שק שיש בו חור בשיעור המחייב ניתן לסמוך על זה שהעץ בן 4 שנים [ואף אם אפי' החורים יותר קטנים מהשיעור, אבל כאשר נצרף את החורים יגיעו יחד לשיעור המחייב, יש לסמוך על כך בצירוף זה שאף עציץ שאינו נקוב הרי הוא ערלה מדרבנן].
אבל למעשה יש לך בעיה, שבמשתלה ללא הכשר אף אחד לא יכול להתחייב שהשק עם החורים היה כל הזמן על פני קרקע גלויה, וזה לא היה על גבי שולחן חימום או על נירוסטה וכדו' שודאי חוצץ, ושוב אינו נמנה לשנות ערלה.
בעיקרון, אם זה היה בתוך שק שיש בו חור בשיעור המחייב ניתן לסמוך על זה שהעץ בן 4 שנים [ואף אם אפי' החורים יותר קטנים מהשיעור, אבל כאשר נצרף את החורים יגיעו יחד לשיעור המחייב, יש לסמוך על כך בצירוף זה שאף עציץ שאינו נקוב הרי הוא ערלה מדרבנן].
אבל למעשה יש לך בעיה, שבמשתלה ללא הכשר אף אחד לא יכול להתחייב שהשק עם החורים היה כל הזמן על פני קרקע גלויה, וזה לא היה על גבי שולחן חימום או על נירוסטה וכדו' שודאי חוצץ, ושוב אינו נמנה לשנות ערלה.
א. מעשר שני ויש 2 ברכות אחד כלל של המעשרות. והשני על פדיון מעשר שני ומופיע בנוסח.
ב. אם הוא ודאי בן 4 ולא היה מגוש שהוא ספק וכו' אז פטור ממעשרות וחייב בחילול כל פרי שנקטף.
וקודם החילול מברך על חילול נטע רבעי (כמופיע בנוסח) ומוסיפים את נוסח החילול. ואם זה רבעי מספק יש להפריש תרומות ומעשרות וגם חילול ואת שניהם ללא ברכה
א. מעשר שני ויש 2 ברכות אחד כלל של המעשרות. והשני על פדיון מעשר שני ומופיע בנוסח.
ב. אם הוא ודאי בן 4 ולא היה מגוש שהוא ספק וכו' אז פטור ממעשרות וחייב בחילול כל פרי שנקטף.
וקודם החילול מברך על חילול נטע רבעי (כמופיע בנוסח) ומוסיפים את נוסח החילול. ואם זה רבעי מספק יש להפריש תרומות ומעשרות וגם חילול ואת שניהם ללא ברכה
כיון שבצד השני יצא מתחת פני האדמה. יש למנות לחומרא שנות ערלה מאז שצץ מעל פני האדמה בבית השני.
כיון שבצד השני יצא מתחת פני האדמה. יש למנות לחומרא שנות ערלה מאז שצץ מעל פני האדמה בבית השני.
במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.
בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.
פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.
קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.
פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.
פסיפלורה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.
אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.
אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.
מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.
במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.
בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.
פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.
קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.
פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.
פסיפלורה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.
אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.
אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.
מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.
שלום וברכה,
ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.
מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר"ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.
והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו"ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי"ד) ובשביתת השדה (פט"ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.
כמובן שהתוצרת פטורה מתרו"מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו"מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].
לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.
בהצלחה
שלום וברכה,
ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.
מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר"ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.
והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו"ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי"ד) ובשביתת השדה (פט"ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.
כמובן שהתוצרת פטורה מתרו"מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו"מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].
לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.
בהצלחה
בהצלחה
בהצלחה
לסומכים על רבינו הרדב"ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.
לסומכים על רבינו הרדב"ז ועל רבינו הבן איש חי, וכן הורו חכמי הספרדים, שכל הנותן פרי תוך שנתו אין מה לחוש לגביו לערלה והוא נידון כירק, הרי שאין לחוש כלל לערלה, ודינו כירק.
בתרומות ומעשרות גם בעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן, ואם זה תחת כיפת השמים ולא תחת מבנה חייב בהפרשה עם ברכה.
אינני עוסק באחוזים, ואינני חושב ששקלול הנתונים הוא נכון, כי אדרבה לשווקים שאין כשרות זורמת כל התוצרת שהיא ערלה, ואז אחוזי הערלה בשווקים ללא כשרות היא גבוהה ביותר. ובכל עיר ועיר יש רשתות שיווק עם כשרות, ועדיף לרכוש רק שם פירות. [לגופו של ענין אחוזי הערלה כלומר הנטיעות החדשות בענף זה של הדובדבן, הם נמוכים ולא גבוהים]
אינני עוסק באחוזים, ואינני חושב ששקלול הנתונים הוא נכון, כי אדרבה לשווקים שאין כשרות זורמת כל התוצרת שהיא ערלה, ואז אחוזי הערלה בשווקים ללא כשרות היא גבוהה ביותר. ובכל עיר ועיר יש רשתות שיווק עם כשרות, ועדיף לרכוש רק שם פירות. [לגופו של ענין אחוזי הערלה כלומר הנטיעות החדשות בענף זה של הדובדבן, הם נמוכים ולא גבוהים]
זכיתי לשוחח עם מרן הרב זצ"ל כמה פעמים בעניני ההובלות מהמשתלה, ובאמת אמר שיש לעשות טצדקי שלא יהיה ניתוק, אולם למעשה אם הוביל יש לסמוך שניתוק לזמן לא הוי ניתוק.
וכמו שהבאתי בספרי עץ השדה מדבריו אלו.
אפשר אולי ברכב שיש לו כמו רצפה שטוחה כמו עגלה או רכב משא, ושיש לו כמה חורים של קוטר 2 ס"מ, ולפזר שם חול, ועל זה לשים את העציץ, אפילו לא ממול החור. ולהחשיב את האספלט כחומר לא מנתק. או לחילופין שהנוף יצא מחוץ לרכב כל הנסיעה.
למעשה העיקר להלכה שניתוק לזמן ההובלה אין להחשיבו כמנתק, ואם השתיל נלקח ממשתלה עם הכשר אפשר להמשיך למנות שנות ערלה.
זכיתי לשוחח עם מרן הרב זצ"ל כמה פעמים בעניני ההובלות מהמשתלה, ובאמת אמר שיש לעשות טצדקי שלא יהיה ניתוק, אולם למעשה אם הוביל יש לסמוך שניתוק לזמן לא הוי ניתוק.
וכמו שהבאתי בספרי עץ השדה מדבריו אלו.
אפשר אולי ברכב שיש לו כמו רצפה שטוחה כמו עגלה או רכב משא, ושיש לו כמה חורים של קוטר 2 ס"מ, ולפזר שם חול, ועל זה לשים את העציץ, אפילו לא ממול החור. ולהחשיב את האספלט כחומר לא מנתק. או לחילופין שהנוף יצא מחוץ לרכב כל הנסיעה.
למעשה העיקר להלכה שניתוק לזמן ההובלה אין להחשיבו כמנתק, ואם השתיל נלקח ממשתלה עם הכשר אפשר להמשיך למנות שנות ערלה.
ככלל עץ יכול לשהות בעציץ למשך תקופה, ושוב להעבירו לאדמה, וימשיך שנות הערלה מהעציץ.
אולם יש לכך הרבה תנאים, הן בסוג העציץ, והן בקוטר הנקב בתחתית, והן שהגוש ישאר בשלימותו וכו'.
אחד הדברים המצויים במשתלות זה המעבר בין העציצים והמיקומים, שיכול לשנות הסטטוס מדרבנן לדאורייתא, ולהיפך.
ולכן משתלה חייבת שתהיה תחת כשרות על מנת שבוודאי לא יצטרכו למנות שנות ערלה מחדש.
לגבי ההובלה רצוי למצוא פתרונות, אולם למעשה בניתוק לזמן לצורך ההובלה, אין לחייב מנין שנות ערלה מחדש.
בקניה ללא כשרות, גם בנתונים שציינת, לכאורה לחומרא יש למנות שנות ערלה מחדש, ולכן בשנה הרביעית מהנטיעה בשטח גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את קדושת הרבעי ואת שניהם ללא ברכה לחומרא.
בהצלחה
ככלל עץ יכול לשהות בעציץ למשך תקופה, ושוב להעבירו לאדמה, וימשיך שנות הערלה מהעציץ.
אולם יש לכך הרבה תנאים, הן בסוג העציץ, והן בקוטר הנקב בתחתית, והן שהגוש ישאר בשלימותו וכו'.
אחד הדברים המצויים במשתלות זה המעבר בין העציצים והמיקומים, שיכול לשנות הסטטוס מדרבנן לדאורייתא, ולהיפך.
ולכן משתלה חייבת שתהיה תחת כשרות על מנת שבוודאי לא יצטרכו למנות שנות ערלה מחדש.
לגבי ההובלה רצוי למצוא פתרונות, אולם למעשה בניתוק לזמן לצורך ההובלה, אין לחייב מנין שנות ערלה מחדש.
בקניה ללא כשרות, גם בנתונים שציינת, לכאורה לחומרא יש למנות שנות ערלה מחדש, ולכן בשנה הרביעית מהנטיעה בשטח גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את קדושת הרבעי ואת שניהם ללא ברכה לחומרא.
בהצלחה
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.
