א. כשרות טובה אמורה לדאוג שיהיה כיסוי לתעודה, ולמנוע את החששות של החלפות סחורה וכו', וב"ה הכשרויות מרבים במשגיחים, מפקחים, ציוד אלקטרוני ועוד, כדי למנוע רמאות.
ב. מה ענין נכרי אצל "אוצר בית דין", כאשר האחרון שייך לחקלאים ירא שמיים שמפקירים ועושים מלאכתם כדת וכנדרש, וברכישתך מהם אתה מחזק שומרי שמיטה.
ג. היתר מכירה התבסס על דעת גדולי הדור ויש אוסרים ויש מתירים, ומרן הגרע"י זצ"ל חיזק וביסס היתר זה, אולם גם לדבריו זצ"ל אין זה למהדרין, ואין זה קיום מצוות השמיטה אלא שלא לעבור על איסורי שמיטה, וממילא "אוצר בית דין" ודאי עדיף, וכך הוא כתב וחתם בשנת תשס"א ולועדת השמיטה הארצית.

בשנת השביעית, מגידולי נכרי [או לאותם הסומכים על ההיתר] – אין צורך להפריש, אא"כ נגמר מלאכה על ידי יהודי כגון ענבי יין של נכרי שישראל גמר את המלאכה. ובשנה השביעית להבדיל משאר שנים יפריש אבל בלא ברכה.
מגידולי מצע מנותק תחת בית = יפריש בלי ברכה. [אא"כ מכר את העציצים לגוי והקטיף היה ע"י גוי, שאז פטור].
אוצר בית דין שהבעלים הפקיר כדין – פטור מהפרשת תרומות ומעשרות.

בוודאי שמותר [וי"א אף מצווה], אלא שיש לשמור על קדושת שביעית על כל הגבלותיה בתוצרת שהיא "שביעית"

השלב הקובע לשביעית בפירות האילן הוא החנטה (דהיינו שהביאו שליש בישולם). והתאריך הקובע הוא מר"ה של שביעית עד ר"ה של שמינית ולכן כיון שחנטו לאחר ר"ה של שמינית אינם קדושים בקדו"ש דדינם כפירות כשמינית. וממילא צריך שיפריש תרו"מ אלא דיאמר בלשון תנאי דאם צריך מעשר שני וכו" ואם צריך מעשר עני וכו" כיון דאם חנט בין ר"ה לט"ו בשבט יש מחלוקת הפוסקים בזה (שביתת השדה פ" יט סעיף ב).

לא ציינת בשאלתך את הזמן המדוייק של הנטיעה, אבל כיון שאני מעריך שנהגת על פי ההלכה ובלא"ה בערב שנת השמיטה אסור לנטוע אילנות באופן שהשנה הראשונה של הערלה תהיה שנת השמיטה, כך שבוודאי סיימת את הנטיעה 44 ימים לפני ר"ה. או באם זה היה עם שתיל גם לאחר מיכן [ראה תשובה לשאלה הקודמת]. אז אכן ביום ט"ו בשבט כל הפירות שייצאו מן האילן ייצאו משנות ערלה וייכנסו לשנת הרבעי שלהם. והמלצתי לך היא: לעבור בערב ט"ו בשבט על העץ, ולהוריד ממנו את כל הפרחים שיש על העץ. כך שבוודאות כל הפירות שיהיו לך בעתיד הם יצאו לאחר שנות הערלה שאל"כ תקבל תערובת של פירות ערלה ורבעי יחד על אותו עץ

מותר, כמבואר ברמב"ם הל" שמיטה (פ"ה ה"ג) לגבי תבשיל שהתקלקל או פת שעיפשה. ועי" שביתת השדה (פי"א סעיף כב).

הרכבה אסורה בכל אופן בשנת השמיטה, כמבואר ברמב"ם בהלכות שמיטה בפרק שלישי