אינני מכיר ציטוטים חדשים ממה שהזכרת בשאלתך, אך רוב ככל הגילויים החדשים שהביאו לפסק של כל גדולי הדור התבררו יותר בשנים האחרונות. ולענ"ד מזה הכל יובן

א. דג סלמון מסין מקורו מאלסקה והוא נגוע בעשרות טפילים בכל דג, והוא אסור באכילה ממש, וקשה מאד לבודקו ועל כן אין ברירה אלא להשליכו לפח.
ב. דג בלא עור, זה אומר, שהורידו את העור שלו, ואז יש צורך בהקפדה של משגיח בגלל סימני טהרה. ומאידך מבחינת תולעים אין שינוי, רק שאם כן רוצים לבודקו מתולעים הדבר הראשון שצריך לעשות זה להוריד את העור ואז בודקים תחת אור מיוחד שכאמור אינו מצוי בבית הפרטי. – נכון להיום אין כל ייבוא מסין ללא תולעים והכל נגוע בוודאות ויש לאסור את השימוש במוצר

א. קיבלתי שאלת כב" אודות דגי הסלמון, ובאם אם מעובדים סמוך ונראה לדייג אם יש לחוש לתולעים.
הנה כפי שהבנתי מכב" יש ברשותכם את ספרי תולעת שני, ואכן שם הארכתי לתאר את חייו של תולעת זו, ואכן העובדות כפי שכב" תיאר במכתב הם אמת ויציב, ותולעים אלו חודרים לדג רק לאחר מיתתו. ועפי"ז לכאורה אם מייד לאחר מיתת הדג מוציאים את כל בני המעיים ומנקים בוודאות את כל דפנות הבטן היה מקום לומר שאכן אין חשש לתולעים. אלא שחשוב להדגיש שהתולעים אינם בהכרח בתוך בני המעיים אלא חודרים גם על דופן המעי, [ואדרבה רוב הפעמים אני מוצא אותם על דופן המעי]. ופעמים רבות הם נצמדים לדפנות ולקרומים השחורים שבתוך דפנות הבטן, ושטיפה בעלמא אינה יעילה עבור זה אלא יש לגדר את הדפנות ממש ולא להסתפק בשטיפה בעלמא.
ולכן
יש לבדוק היטב את המציאות, כיצד נעשית השטיפה והניקיון. וכמו כן לכאורה זמן קצר ממש לאחר מיתת הדג הם יכולים לחדור לבשר הדג ובוודאי שזה המציאות לאחר ד" או ה" שעות כפי שהמפעל כתב לך. [אלא שההגיון שכל עוד יש את בני המעיים ויש להם מאין להיות ניזונים אינם צריכים להיכנס לבשר הדג]. מכל מקום הלכה מעשה, יש לבחון זאת בפועל בבדיקות המקובלות. [ובשמחה אם יש באפשרות כב" לשלוח לי דוגמאות ממפעל זה אלי לבדיקה אשיב לכב" תוצאות מדויקות בע"ה, או לחילופין בסיור הקרוב בארה"ב אוכל לבקר במפעל הזה ולראות הדברים מקרוב.
ב.
בנידון שאלתך השנייה, ע"פ הידוע והבדיקות שלנו יש רק שני סוגי טפילים אלו או כינת הסלמון המצויה בכל דגי הסלמון הן שבכלובים והן בים הפתוח. ותולעת אניסאקיס המצויה רק בדגים שבים הפתוח כגון בארה"ב, קנדה וכיו"ב.
ג.
לשאלתך אודות האולטרה לייט. הנה אין המדובר במכשיר מיוחד, אלא באם יש לכם שולחן עם אור מלמעלה של פלורוסנט רגיל, ניתן לרכוש בחנויות ניאון [פלורוסנט] שהוא אולטרה סגול/ Ultra-violet. ולהתקין אותו במקום הפלורוסנט הרגיל. חשוב להדגיש כי החדר אמור להיות סגור לחלוטין לכל כניסת אור אחר כיון שהוא משבש את הזיהוי.

כדי להקל עלייך את ההבנה, קחי את הדוגמא מרכישת קמח שלמרות שיש עליו כשרות בד"ץ את מנפה בבית להשלים ניקוי החרקים. וגם קטניות ואורז למרות שיש עליהם כשרות אתה משלימה בבית את הבדיקה והסרת החרקים. לצערי הרב הם תפסו את הכיוון הזה. רק שהם שכחו שלבדוק דגים לא כל אחת יודעת, וק"ו שרבים החרקים הנסתרים והחבויים והשקופים. לגופו של ענין ב"ה יש ברוב ערי הארץ מחלקות דגים בסופרים שהם עם תעודה של המכון ונקיים מטפילים על מחלקות הטריים. ולדגים הבעייתיים יש תחליפים או לחילופין יש מהמקורות הבעייתיים עם חותם המכון. לנוחותך אנא לעיין באתר במדור של מתן פיקוח וייעוץ הלכתי בחלק של מזון מן החי ושם מופיעים כל רשימת המקומות.

עדה חרדית מאשרת אצות בייצור מיוחד מיפן,
ונכון להיום בבדיקות זה בחזקת נקי.

שלום וברכה,

אצות ים הוא מוצר הנגוע בסוגים רבים של חרקי מים, מוצר זה הוא מהקשים שבבדיקות החרקים, כיון שאין החרקים מזוהים לא בשיקוף ולא תחת מקור אור. אלא בנתונים מסוימים בלבד.

השם הנז' הוא איננו גוף כשרות, אלא משגיח שהיה בעבר עובד מטעמינו, ואף בילה כמה שעות במעבדה של המכון, ואף הוסמך על ידי על בדיקת חרקים.

אולם מכאן ועד להענקת כשרות הדרך ארוכה.

אולם אם התחליף זה אצות ללא פיקוח על חרקים כלל, אז מסתמא שזה עדיף.

לצערי הופסק הייצור, פרטים נוספים והאפשרויות השונות, תוכלו לקבל במעבדה 039030580

לצערי בדקנו גם את החברה הספיציפית עם הכשרות שהזכרת לא מזמן ונמצאו בה טפילי מים, והדברים מתועדים במעבדת המכון.
אין ברירה אלא לבדוק כל אצה קודם אכילתה.
או מי שרוצה שיסתמך על היתר של י"ב חודש, אם האצה ארוזה ועבר עליה יב חודש מאז ייצורה.

השאלה איננה ברורה, וכי חושב השואל שתתלה תעודת כשרות של גוף המומחה ביותר על טפילים בדגים בארץ ובעולם, ולא יתקיים פיקוח כנדרש, או חלילה שלא יהיה אפשר לסמוך לכתחילה.
המכון למצוות התלויות בארץ הוא הגוף העיקרי המפקח על בריכות הדגים בארץ ישראל, והוא נותן הכשרות לשני המשווקים הגדולים הקיימים בישראל שמהוים כ 90% משיווק הדגים הטריים מבריכות בארץ ישראל. שופרסל דיל, רוכש את 100% של תוצרתו רק מאחד מהספקים הללו, וכל משלוח יותא עם חותם המכון כי כל הדגים נקיים מחשש טפילים, ומחמת זה יש תעודה התלויה במקום. ואפשר לסמוך על כך לכתחילה בכל הנמכר במחלקת הדגים הטריים במקום.

הנה מזה שנים שאני מתריע על ענין שרץ המים המגיע לפינו באמצעות הדגים השונים וצמחי המים. והנה המציאות של שרצים במים היא עובדה ומציאות. והשרצים ניזונים בין הייתר גם מצמחי הים, ובכל פעם ששולים את הצמחים מן הים מעלים איתם גם טפילים, תולעים ושאר שרצים לרוב. בכל תהליך העיבוד אין אפשרות מעשית להפריד את התולעים לגמרי מן האצות כיון שאין תהליך או מכונה או מסנן היודע לעשות זאת כלומר להפריד העלים מהתולעים, ובפרט שחלקם נחבים לגמרי בין ובתוך העלים.
ומכאן, שבכל הבדיקות שעשיתי במפעלים השונים בעולם מצאתי סרטנים שונים שנותרו בעלים או על גביהם או בתוך הבלילה. והרבה פעמים מצאתים שלמים, ואף כשלא נמצאו שלמים עדיין הם ניכרים, וכבר פסק בשו"ע יו"ד [סי' ק"ד סעי' א], שגם אם אינם שלמים אם הם ניכרים אינם בטלים ואסור עד שיפרידו אותם, וכבר כתב מרן הרב חזו"א זצ"ל [הל' תולעים יד, ו] שאם העין מכירתו כשיפגשנו, אע"ג שאין כח באדם לחפש אחריו חשיב כאיסור הניכר ואינו בטל, עכ"ד. וק"ו בנידו"ד שיש כח ובקלות למצוא את החרקים ללא צורך אפילו באמצעי זיהוי כגון מיקרוסקופ [אלא שלעיתים משתמשים בו לצורך זיהוי אולם לא לצורך ראיה].
ומצו"ב דוגמא של סרטן שנמצא בתוך בלילת העלים של אצות ים [לצערי עם כשרות ונמכר כאן באר"י עם אישור הרה"ר לישראל].
אולם בנידון אצות ים שעוברים קלייה ממש, אכן אני נבוך בזה, כיון שבפועל קשה מאד למצוא בעין רגילה וקשה לעין לזהותו ולהכירו. לכאורה בזה יש מקום להקל, ואפשר שכיון שאכן הייתי צריך להעביר את האצה תחת מיקרוסקופ כדי למצוא, אולם לאחר המציאה ניתן כבר להבחין אפשר שגם בזה יש להחמיר. אע"ג שנראה ברור שמה שהקלייה עושה זה יותר שינוי צבע מאשר שריפה גמורה כיון שבשריפה גמורה עד שהופך כאפר שהתיר בשו"ע, היתה גם האצה צריכה להישרף ואין המציאות כך, וזה שאיננו שלם אינו היתר עדיין באם הוא ניכר וכנ"ל.

עכ"פ אני מצרף לכב' כאן כמה מימצאים שנראים חשודים כסרטנים בתוך בלילת העלים. [קשה מאד להבחנה, והבחנתי בזה במיקרוסקופ מיוחד המחובר למחשב ומגדיל מאד].