אכן גם אם הדג מקורו בכלובים יש נגיעות של טפיל חיצוני [כינת הסלמון], כינה זו נמצאת על העור ובחללים הפתוחים כגון על הלשון ובחייך ועוד, ועל כן גם אם כבר בושל, ניתן לחצות את הראש לשניים, ולנקות היטב את החללים או להסירם לחלוטין ולהשתמש רק בבשר הראש.

בוודאי שיש לו חיים גם במים, והוא אף חייב לגדול מעט על מנת שהוא ייבלע. ודעת כל המומחים שהוא חי בתוך המים. ובכל מצב הוא בוודאי איננו גולם כי אין שלב כזה לתולעת זו.

אינני מכיר ציטוטים חדשים ממה שהזכרת בשאלתך, אך רוב ככל הגילויים החדשים שהביאו לפסק של כל גדולי הדור התבררו יותר בשנים האחרונות. ולענ"ד מזה הכל יובן

א. דג סלמון מסין מקורו מאלסקה והוא נגוע בעשרות טפילים בכל דג, והוא אסור באכילה ממש, וקשה מאד לבודקו ועל כן אין ברירה אלא להשליכו לפח.
ב. דג בלא עור, זה אומר, שהורידו את העור שלו, ואז יש צורך בהקפדה של משגיח בגלל סימני טהרה. ומאידך מבחינת תולעים אין שינוי, רק שאם כן רוצים לבודקו מתולעים הדבר הראשון שצריך לעשות זה להוריד את העור ואז בודקים תחת אור מיוחד שכאמור אינו מצוי בבית הפרטי. – נכון להיום אין כל ייבוא מסין ללא תולעים והכל נגוע בוודאות ויש לאסור את השימוש במוצר

דגי סלמון שמקורם מן הים כגון המיובא מסין או מארה"ב וכיו"ב, נגועים מלבד בכינה החיצונית שקלה להסרה. גם בטפילי-תולעי אניסאקיס רבים בבשר הדג. ויש להימנע כליל מלהשתמש בדג סלמון שמקורו מן הים בגלל ריבוי התולעים ובגלל קושי הבדיקה. ויש להשתמש רק בדגי סלמון שמקורם מכלובים שבים כגון הנורבגי או צ‘ילה שהם נקיים מחשש תולעים אלו לגמרי.
הכשרות על מוצר זה איננה רלוונטית ואיננה אמיתית, כיון שהבדיקה היא קשה מאד ובדג סלמון במיוחד הוא אינו אפשרי כלל ללא הסרת העור ובדיקה כל חתיכה עם אור אולטרה סגולי [וזה יחודי לסלמון כיון שצבע התולעת שקוף וצבע בשר הדג כהה] ולכן אם את רואה דג שמקורו מסין כלומר מעובד בסין ומקורו מהים, ויש עליו עור הרי בהכרח שא"א לכתוב עליו נבדק או נקי מחשש תולעים, וזו חותמת שמזוייפת מתוכה.

א. קיבלתי שאלת כב" אודות דגי הסלמון, ובאם אם מעובדים סמוך ונראה לדייג אם יש לחוש לתולעים.
הנה כפי שהבנתי מכב" יש ברשותכם את ספרי תולעת שני, ואכן שם הארכתי לתאר את חייו של תולעת זו, ואכן העובדות כפי שכב" תיאר במכתב הם אמת ויציב, ותולעים אלו חודרים לדג רק לאחר מיתתו. ועפי"ז לכאורה אם מייד לאחר מיתת הדג מוציאים את כל בני המעיים ומנקים בוודאות את כל דפנות הבטן היה מקום לומר שאכן אין חשש לתולעים. אלא שחשוב להדגיש שהתולעים אינם בהכרח בתוך בני המעיים אלא חודרים גם על דופן המעי, [ואדרבה רוב הפעמים אני מוצא אותם על דופן המעי]. ופעמים רבות הם נצמדים לדפנות ולקרומים השחורים שבתוך דפנות הבטן, ושטיפה בעלמא אינה יעילה עבור זה אלא יש לגדר את הדפנות ממש ולא להסתפק בשטיפה בעלמא.
ולכן
יש לבדוק היטב את המציאות, כיצד נעשית השטיפה והניקיון. וכמו כן לכאורה זמן קצר ממש לאחר מיתת הדג הם יכולים לחדור לבשר הדג ובוודאי שזה המציאות לאחר ד" או ה" שעות כפי שהמפעל כתב לך. [אלא שההגיון שכל עוד יש את בני המעיים ויש להם מאין להיות ניזונים אינם צריכים להיכנס לבשר הדג]. מכל מקום הלכה מעשה, יש לבחון זאת בפועל בבדיקות המקובלות. [ובשמחה אם יש באפשרות כב" לשלוח לי דוגמאות ממפעל זה אלי לבדיקה אשיב לכב" תוצאות מדויקות בע"ה, או לחילופין בסיור הקרוב בארה"ב אוכל לבקר במפעל הזה ולראות הדברים מקרוב.
ב.
בנידון שאלתך השנייה, ע"פ הידוע והבדיקות שלנו יש רק שני סוגי טפילים אלו או כינת הסלמון המצויה בכל דגי הסלמון הן שבכלובים והן בים הפתוח. ותולעת אניסאקיס המצויה רק בדגים שבים הפתוח כגון בארה"ב, קנדה וכיו"ב.
ג.
לשאלתך אודות האולטרה לייט. הנה אין המדובר במכשיר מיוחד, אלא באם יש לכם שולחן עם אור מלמעלה של פלורוסנט רגיל, ניתן לרכוש בחנויות ניאון [פלורוסנט] שהוא אולטרה סגול/ Ultra-violet. ולהתקין אותו במקום הפלורוסנט הרגיל. חשוב להדגיש כי החדר אמור להיות סגור לחלוטין לכל כניסת אור אחר כיון שהוא משבש את הזיהוי.

כדי להקל עלייך את ההבנה, קחי את הדוגמא מרכישת קמח שלמרות שיש עליו כשרות בד"ץ את מנפה בבית להשלים ניקוי החרקים. וגם קטניות ואורז למרות שיש עליהם כשרות אתה משלימה בבית את הבדיקה והסרת החרקים. לצערי הרב הם תפסו את הכיוון הזה. רק שהם שכחו שלבדוק דגים לא כל אחת יודעת, וק"ו שרבים החרקים הנסתרים והחבויים והשקופים. לגופו של ענין ב"ה יש ברוב ערי הארץ מחלקות דגים בסופרים שהם עם תעודה של המכון ונקיים מטפילים על מחלקות הטריים. ולדגים הבעייתיים יש תחליפים או לחילופין יש מהמקורות הבעייתיים עם חותם המכון. לנוחותך אנא לעיין באתר במדור של מתן פיקוח וייעוץ הלכתי בחלק של מזון מן החי ושם מופיעים כל רשימת המקומות.

עדה חרדית מאשרת אצות בייצור מיוחד מיפן,
ונכון להיום בבדיקות זה בחזקת נקי.

שלום וברכה,

אצות ים הוא מוצר הנגוע בסוגים רבים של חרקי מים, מוצר זה הוא מהקשים שבבדיקות החרקים, כיון שאין החרקים מזוהים לא בשיקוף ולא תחת מקור אור. אלא בנתונים מסוימים בלבד.

השם הנז' הוא איננו גוף כשרות, אלא משגיח שהיה בעבר עובד מטעמינו, ואף בילה כמה שעות במעבדה של המכון, ואף הוסמך על ידי על בדיקת חרקים.

אולם מכאן ועד להענקת כשרות הדרך ארוכה.

אולם אם התחליף זה אצות ללא פיקוח על חרקים כלל, אז מסתמא שזה עדיף.

לצערי הופסק הייצור, פרטים נוספים והאפשרויות השונות, תוכלו לקבל במעבדה 039030580

לצערי בדקנו גם את החברה הספיציפית עם הכשרות שהזכרת לא מזמן ונמצאו בה טפילי מים, והדברים מתועדים במעבדת המכון.
אין ברירה אלא לבדוק כל אצה קודם אכילתה.
או מי שרוצה שיסתמך על היתר של י"ב חודש, אם האצה ארוזה ועבר עליה יב חודש מאז ייצורה.

השאלה איננה ברורה, וכי חושב השואל שתתלה תעודת כשרות של גוף המומחה ביותר על טפילים בדגים בארץ ובעולם, ולא יתקיים פיקוח כנדרש, או חלילה שלא יהיה אפשר לסמוך לכתחילה.
המכון למצוות התלויות בארץ הוא הגוף העיקרי המפקח על בריכות הדגים בארץ ישראל, והוא נותן הכשרות לשני המשווקים הגדולים הקיימים בישראל שמהוים כ 90% משיווק הדגים הטריים מבריכות בארץ ישראל. שופרסל דיל, רוכש את 100% של תוצרתו רק מאחד מהספקים הללו, וכל משלוח יותא עם חותם המכון כי כל הדגים נקיים מחשש טפילים, ומחמת זה יש תעודה התלויה במקום. ואפשר לסמוך על כך לכתחילה בכל הנמכר במחלקת הדגים הטריים במקום.