קדוש בקדושת שביעית

הצמחים ברגע שסיימת את המיצוי שלהם כבר לא צריך לשומרם

השתייה, כל עוד והרגילות לשומרה, יש לשמור, אם נשאר שיריים שאין רגילות לשמור, תוכל לזרוק. אם זו כמות גדולה יותר, תוכל מקסימום להשהות לילה כשהוא גלוי, ומשקין גלויים, אסור לשתות אותם, ואז מותר לך לשפוך.

לכתחילה אין לקנות מעוברי עבירה, כי אין ספק שיש בזה סיוע. ויש עם הכשר וזה אמור להספיק לצרכי שנת השמיטה!

גם בד' מינים עדיין כתבתי שעדיף אם יש עם הכשר. ויש להוסיף שיש לזכור שב"ה יש מספיק פרחים עם הכשר, עם קצת מאמץ, אז למה לסייע לעוברי עבירה.

כמובן שבכל אופן אין איסור שימוש.

לגבי ג'ת – השקייה זאת לא הבעיה שם, יש שם מלאכות קיטום הקרובים לאיסורי תורה, אולם לגבי איסור שימוש עדיין זה בגדר נעבד ודומה לפרחים, כי לדידי אין קדו"ש בגת. (כמבואר בשביתת השדה פ"ט סעיף יג ובהערה שם בהרחבה).

על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג (כל יריעה שאטומה לגשם נחשבת לגג) ואז יש להתיר את כל המלאכות. בלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שא"נ.

במצע 'אדיש' כמו פרלייט ועוד, ההגדרה שלנו היא כמו של גידולי מים גם לענין ברכת שהכל, וגם לענין שביעית.

גידולי מים בשביעית, יש מתירים גם תחת כיפת השמים, ויש מתירים רק תחת מבנה. והעיקר להלכה כדעת המתירים, אבל יש מחמירים כאמור. אם יונח בחוץ ויסמכו על המתירים, צריך לדאוג שגם הנוף יהיה מנותק ולא יהיה בקשר עין עם האדמה.

בנוסף, המשתלה שמהם מגיעים הצמחים צריכה להיות מאושרת לשנת השמיטה.

קונפידור, אם יש מחלה שזה יעיל לה מותר. ואפשר גם בלובן.

לדעתי זה עולי בבל

אבוקדו הוא שישית, אין שמיטה עדיין.

(ואף שמן הסתם מטפלים בזה מ"מ הלכה למעשה זה לא נאסר).

(ע"פ הלוח זמנים מסיוון תשפ"ב עד סיוון תשפ"ג יש חשש שביעית באבוקדו)

זה שייך לעבר הירדן המזרחי וזה ככל דיני עבר הירדן, ונוהג בזה כל דיני השמיטה להוציא ספיחין, כדין עולי מצרים.

גידולי מים, אין בו קדושת שביעית.

שלום וברכה,

ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.

מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר"ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.

והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו"ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי"ד) ובשביתת השדה (פט"ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.

כמובן שהתוצרת פטורה מתרו"מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו"מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].

לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.

בהצלחה