החומר "סטרילי טבע" אכן נבדק על ידינו במצבים שונים ועל חרקים שונים, ובס"ה יעילותו מצויינת לתת הרגשת גירוי לחרקים ולסייע להחליקם מעל העלה. כמובן שכל זה יעיל על עלים שהם רחבים, ועכ"פ ללא מקומות מסתור, [כגון חרקים שבכיסים של השמיר, או בתוך תפרחות שונות]. יעילות החומר הוא רק לשמש כחומר עזר, כלומר התהליך כולו הוא כדלקמן: הפרדת העלים מהשדרה המרכזית, הכנת מים יחד עם החומר בכמות הכתובה על הבקבוק, תוך כדי שהעלים בחומר יש לעבור עם הספוג על גבי העלים משני הצדדים, תוך ביטחון שאכן הגעתם לכל המקומות בעלה. [זמן ההשרייה בחומר לפחות כ 5 דקות]. לאחר מיכן יש לשטוף היטב כל עלה משני צדדיו במים תוך כדי שפשוף העלים ביד. לאחר מיכן יש לקחת כל עלה ולהתבונן ממול מקור אור ולראות שאין בו סימנים של מנהרות שנוצרו ע"י זחל של זבוב המנהרות

לשאלה זו צריך לייחד מאמר מיוחד כיון שהמינים הם מאד מרובים. ואני אשתדל בקיצור נמרץ לציין כמה מהמינים המצויים:
התוצרת הבאה מוגדרת "בחזקת נקי" ואין חובה לבודקה:
אגוזים מהסוגים הבאים: צנובר, ברזיל, מקדמיה, פקאן בקליפתו הקשה או מסוכר, אגוז קוקוס. בננה טריה ומיובשת (בננה צ"יפס). לדר על סוגיו השונים כשהוא באריזה סגורה. פפאיה טרייה ומיובשת. תפוחי עץ מגידול מסחרי טרי ומיובש. תפוז סיני עם סוכר. שימורי פירות (אגסים, אננס, גויאבה, אפרסקים ומשמש).
התוצרת הבאה חייבת בבדיקה וכדלקמן:
אגוזי מלך, אגוזי לוז, שקדים, ובטנים – בקליפתם החיצונית הקשה – יש לפתוח ולראות בתוככי הקליפה משני הצדדים שאין קורים ופסולת חרקים.
אגוז קשיו – ראה את אופן הבדיקה לקמן בתשובה לשאלה ט.
אגוזים ושקדים קלופים וקצוצים – בקלופים יש להתבונן חזותית שאין קורים או סימני כירסום וכיו"ב. ורצוי לסננם במסננת בעלת חורים גדולים, ולבדוק בנשורת באם יש חרקים או סמני חרקים. וכך יש לנהוג באגוזים ובשקדים טחונים או קצוצים.
אננס – טרי בחזקת נקי. – לאחר הקילוף, יש להוריד גם את המשקעים שיש מהצד החיצוני, כיון שהם משמשים כמשום מסתור לחרקים חיצוניים. אננס מיובש יש להסתכל חזותית, שאין חרקים שנדבקו על המוצר.
גויאבה – טרייה, יש לקלף את הקליפה מהפרי, להתבונן חזותית על כל שטח הפרי, במידה והכל בריא לחלוטין ואין רכות יתירה, ניתן לאכול את הפרי. במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי, יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק בכל פרוסה אם ישנם זחלים. (ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה, ולבדוק כל פרוסת פרי, רק שיש לבדוק חזותית באם יש כנימות מגן על גבי הקליפה – הכנימות יורדות בקלות בשפשוף קל)].
דובדבנים – טריים מגידול בא"י או מעובדים מגידול זה – בחזקת נקיים. תוצרת ממקור אחר: בשימורים בסירופ, יש חשש גבוה לחרקים וחובה לבדוק כל פרי (עדיף לקחת את הזן החמוץ וללא גרעינים]. מיובשים/מצומקים – עדיף להימנע כיון שהבדיקה קשה מאד. מסוכרים – יש לעשות בדיקת מדגם ואם הכל נמצא נקי סימן שמקור הסחורה מגידול נקי, ומותר בשימוש.
הדרים: יש להתבונן ויזואלית סביב כל הפרי לראות אם יש כנימות על גביו. במידה ומוצאים כנימות, אם הם בודדות ניתן להורידם בשפשוף ידני, ובמידה והם רבים כדאי להשרותם במים עם חומר ניקוי [לרככם] ובעזרת מברשת קשה לשפשף את הפרי מכל צדדיו, ובכך מובטח נקיונו. במידה ורוצים לקלף ללא נקיון מוקדם, יש לשים לב לאחר הקילוף שלא עברו חרקים על בשר הפרי [ורצוי לשוטפו תחת ברז מים]. במטעים שאינם מטופלים, או אף במטעים מטופלים כאשר מתגלה ריעותא כגון פרי רך או סימני חדירה, לאחר הקילוף, יש להתבונן היטב סביב הפרי באם נראים סימנים מחשידים. במידה ונמצאו סימנים, יש לבדוק כל פלח ופלח שהוא נקי ושאין בו זחלים של רימות הזבוב.
זיתים – יש להתבונן חזותית אם יש כנימות מגן על גבי הזית [במידה ולא יורד בשפשוף קל, אינו אלא פגע טבעי]. כמו"כ בהתבוננות יש להבחין אם ניכרים סימני עקיצה של הזבוב [צבען כחלחל במקצת, ומקום הדקירה שקוע קמעא]. פעמים רבות שישנם שינויי צבע טבעיים כגון מלחץ או ממכות הניתנות על העץ בזמן המסיק וכו", ואינם סימן לנגיעות. בכל מקרה של ספק יש לפתוח את מקום המכה, ולראות אם יש מחילה או סימני נבירה, [בזיתים שחורים דרושה התבוננות יתירה עקב קושי הזיהוי מחמת הצבע].
חבוש- ראה לעיל באופן בדיקת הגויאבה.
חרוב – יש לבחור תוצרת של חרובים יפים ושלימים, ולהשתדל מאד שיהיו נקיים ומבריקים [דבר המעיד על טריות]. רצוי להשרות את החרוב במים מספר דקות ובכך לרככו, ולחצות עם סכין את החרוב לאורכו, ולהתבונן שאין בפנים סימני כירסום, גללים, קורים ושאר סימנים מחשידים. במידה ונמצאו סימנים מחשידים יש לחתוך את המקום הנגוע ולבדוק היטב בשאר המקומות. הבדיקה בחרוב קשה מאד עקב מקומות המסתור שיש לזחלים, ולכן יש להתבונן היטב, או להמנע כלל מלאכול חרוב שנמצאו בו סימנים להימצאות חרקים.
משמש מיובש – יש לשטוף את הפרי מבחוץ. לפתוח את הפרי ולהתבונן ממול מקור אור שאין בו חרקים או זחלים – לעיתים בתוך מירקם הפרי.
צימוקים – יש להשרות במשך כ-10 דקות במים חמים. לשפשף את הפרי מבחוץ בעודם במים. להתבונן באם צפים על פני המים חרקים, באם נמצאו ממצאים כלשהם, יש להמנע כלל מלהשתמש בצימוקים אלו.
תאנה – בתאנים הנגיעות גבוהה ביותר. ככלל יש לחלק בתאנים בין הסוגים השונים, בין טרי לבין מיובש, ובין סוגי המיובשים השונים. בתאנים ישנם סוגי גידול של מטעים שאינם מטופלים ונמכרים בצידי הדרכים שנגיעותם מרובה מאד. לבין גידול תאנים במטעים מטופלים ומסחריים שהם נקיים יותר. כמו"כ יש להבדיל בין זנים פרתנוקרפיים = הפריית בתולין, כגון זני "קדוטה" "בלאק מישן" ויש זנים שחייבים הפריה והם בעיקר הזניים התורכיים כמו הזן "סמירנאי". כמו"כ יש את הזנים שהבכורות [=הפרי המבכיר] אינם זקוקים להפריה ואילו הגל השני של הפירות זקוקים להפריה כגון הזן "נצרתי" (בוסני). ההאבקה של התאנה מתבצעת על יד צרעה המיוחדת לתאנה ונקראת צרעת התאנה [בלאסטופגה]. בנוסף לצרעת התאנה ניתן למצוא רימות של זבוב הפירות בתוככי התאנה, או רימות של זבוב התאנה על גבי בשר הפרי תחת שכבת הקליפה החיצונה. או נגיעות חיצונית של כנימות מגן. כיון שבעונה זו אנו נפגשים רק עם התאנים המיובשות על כן נפרט את הבדיקה בהם [אופן הבדיקה בתאנים הטריות ניתן לראות בספרי "תולעת שני" כרך שלישי באריכות]. בתאנים מיובשות מעבר לחרקים הקודמים שמתייבשים עם הפרי וצבען הופך מלבן לחום. יש חשש לחרקים מחסן רבים כגון זחלים של חיפושית התסיסה או עש הדבלים בצבע לבן או לאחר מיתתם בצבע חום. חיפושיות ואורזיות מחסן. לאחר שטיפה חיצונית טובה מאד. בפרט באיזור הפתח, או במקומות שהתגבשה הרבה אבקת סוכר לבנה, וכו". [במידה וניכרים אקריות חיות הנובע מאיחסון ממושך יש להמנע מלהשתמש בתאנים אלו]. לאחר פתיחה התאנה יש למתוח את התאנה כך שתהיה פתוחה לחלוטין לא קפלים, במידה ויש מקום שחור מרובה יש להסירו כיון שקשה לבדוק שם, את שאר התאנה יש לבדוק נגד מקור אור המשקף כל עצם זר ולהסירו. ככלל יש להעדיף תאנים לחות וצבען בהיר ולא כהה, ואין ריבוי "גבישי סוכר" על גבי התאנה.
תות שדה – ראה את אופן הבדיקה בשאלה י.
תמרים – יש להעדיף את התמרים הלחים שהם בחזקת נקיים. ובתמרים יבשים, יש לחצות את הפרי, להסיר את הגרעין ולהתבונן ממול מקור אור.

לענין הכרוב כבר פירסמתי בעבר כמה פעמים את הנדרש ואציין שוב את עיקרי הדברים:

רכישת כרוב:
יש להשתמש רק בכרוב טרי, עלים מהודקים, וללא סימני נגיעות חיצוניים [כגון סימני חילזון ופרודניה], כרוב שאיננו נראה נקי אין לקלוט בתוככי העסק אף אם יעבור ניקוי ואף הטוב ביותר.

כרוב המיועד לבישול או למילוי [כשצריכים עלים שלימים]:
א. מתבוננים שאין נקבים ואין נגיעות פנימית, במידה ויש נקב אין להשתמש כלל בכרוב.
ב. מסירים ארבע שכבות עליונות של עלי הכרוב, ומשליכים לאשפה.
ג. מקפיאים את הכרוב בתא הקפאה למשך 48 שעות לפחות [על המשגיח לסמן שקיות במקפיא שלא יבוא לידי מכשול].
ד. מפשירים את הכרוב חצי הפשרה [לא יותר].
ה. מפרידים כל עלה ושוטפים כל עלה תחת ברז מים חזק, משני צידי העלה כולל בקיפולים.
ו. הכרוב מוכן לשימוש.

כרוב המיועד לקיצוץ [אין צורך בעלים שלימים]:
א. מתבוננים שאין נקבים ואין נגיעות פנימית, במידה ויש נקב אין להשתמש כלל בכרוב.
ב. מסירים ארבע שכבות עליונות של עלי הכרוב, ומשליכים לאשפה.
ג. חותכים את הכרוב לרבעים.
ד. מפרידים את העלים ומשרים אותם במים עם מעט חומר ניקוי [סטרילי, או אמה רגילה לשטיפת כלים – בריכוז קל כמו בשטיפת כלים עד שיורגש על המים שהם שמנוניים]. למשך שלש דקות.
ה. מוציאים את העלים ושוטפים כל עלה תחת ברז מים חזק, משני צידי העלה כולל בקיפולים.
ו. הכרוב מוכן לשימוש.
רצוי וכדאי שעד אשר המנקה ידע בבירור שהוא מנקה כראוי מכל חרק, שבפעמים הראשונות יבדוק כרוב לבן נגד מקור אור, וכרוב אדום תחת מקור אור, ויתבונן היטב שלא נשארו חרקים.

לפזר את האורז על משטח כהה ובמקום שיש תאורה טובה. לבדוק בין גרגרי האורז באם יש אחד ממזיקי המחסן באם הוא בוגר צבעו חום כגון חיפושיות חדקוניות וכיו"ב. או לחילופין ניתן לראות את הזחלים של חרקים אלו שצבעם לבנבן. לעיתים יש כעין אקריות שהם חרקים קטנים בצבע לבן ויש להבחין בהם היטב. והגם שלעיתים נדירות יש חרקים בתוככי הגרגרי אורז, אולם כיון שאין זה מצוי אין צורך לחוש לזה, אלא העיקר כאמור לבדוק היטב בין הגרגרים בלבד

בתירס-קלחים, יש בעיה ידועה ומפורסמת, כאשר בין שכבות העלים שלו שורצים חרקים רבים ובעיקר תריפסים רבים. התריפס מטבעו אוהב חושך ומקומות מסתור. וכאשר מקלפים את שכבות העלים התריפס עובר את השכבות ומטייל על הגרגרים ולעיתים תדירות הוא חודר בין הגרגרים ומתיישב שם, כך שלמעשה אין כל דרך להפרידו ולהוציאו מבין הגרגרים. האפשרות היחידה היא לחתוך את הגרגרים מהקלח [גם לאחר בישול] ולשוטפם במים [אין צורך בהשריה בחומר ניקוי, כיון שהוא איננו תפוס בגרגר אלא לחוץ ביניהם וכאר הם מופרדים הם יורדים בשטיפה קלה].