כתבתי על כך ערך ענק בתולעת שני חלק ד – אני מאמין שגם באתר של המכון אפשר לראות הכל, והוצאתי בזמנו מכתב לכולם, ואינני מכיר, שום אפשרות אלא אם יחזרו לימים ההם, שייבשו בכמויות קטנות ובפריסה ולא בחבילות, עדיין אינני איש פתרונות, כדאי לעי‘ בכל הערך שם.

בטמפ‘ שהיו כאן בארץ, רוב חרקים לא מתפתחים, אמנם הם ממשיכים לחיות, כאשר בחלוף הסופה פעילותם ממשיכה וגם הדורות הבאים. וכמובן שיש התפתחות חדשה. בנוסף יש תמיד לזכור שחרק חי ומת איסורם שווה. ועל כן כרובית שהיא דבר שכל ראש נגוע בגידול משטח רגיל, יש חובה גמורה לבדוק כל עלה. ובסוג ירק זה אין פטנט קל יותר שיעיל, כגון שטיפות או ניעורים [כי החרקים בחלקם הגדול חבויים בינות לפרחים ומקומות מסתור]. ולכן חובה להפריד את הפרחים מהקלח המרכזי, ושוב כל פרח להפרידו ככל האפשר ואז לבצע פעולת השרייה, במי אמה, ושטיפה תחת ברז מים, תוך כדי שפשוף, ובדיקה תחת מקור אור.
אמנם אפשר לבצע את הבדיקה גם לאחר שהיא הוחמצה, רק שהיא רכה יותר, ויהיו שם תבלינים שיכולים לבלבל את הבודק, אולם אסור לאכול חמוצים אלו ללא בדיקה כדת של כל פרח ופרח.
את הגבעולים הקשים ללא הפרחים, אפשר לאכול לאחר שטיפה, או אפשר גם בדיקה ויזואלית על פני כל שטח הגבעול.
והיי"ת ישלח רפואה שלימה בכלל כל הזקוקים.

עלי גפן, הם מסוגי העלים שיש עליהם ריבוי חרקים, אמנם כאשר מדובר על עלים הנלקחים ממטעים מטופלים ומרוססים, וכאשר בכרמים מחמת הרצון בענבים מרססים כדבעי המרוויח הצדדי הם העלים, וכל שלוקחים את העלים לפני הבציר הם בחזקת נקיים [מחרקים קטנים ושונים, אולם מעופפים לעיתים קרובות נותרים והם יורדים בשטיפה רגילה], ואולם לאחר הבציר, או לחילופין בכרמים שכל נטיעתם לשם עלים [מצוי בתורכיה], בכה"ג החשש לחרקים גבוה ביותר.
לצערי חלק מנותני הכשרות מסתפקים בניקוי המקומי של המפעל שלחלוטין איננו יעיל ומותיר אחריו חרקים על העלים. והנכון הוא להפריד את העלים [היוצאים כחבילה מחביות שהם הם שהו כמה חודשים עם מלח ועוד חו"ג, אולם כיון שהעלים צמודים בחבילה, אין כל יעילות על העלים הפנימיים] – ולשוטפם אחד אחד תחת ברז מים משני הצדדים ואח"כ לעבד אותם, וכל זה לאחר שהמשגיח וידא שהמדובר בשטחים יחסית נקיים, [כי באם יש חרקים קטנים הצמודים לעלים שם יש צורך בהשריה במי סבון ובאמצעות ספוג לשפשף כל עלה משני הצדדים].
ההמלצה: או למצוא חברה שבוודאות נותן ההכשר מעיד שכך הוא צורת הניקיון והשטיפה לפני העיבוד. או לחילופין לרכוש עלי גפן לא ממולאים, ולהשרותם ולשוטפם בבית באופן פרטי, ואח"כ למלא אותם. [וכמובן הטוב ביותר להגיע לכרם ולקטוף את העלים בזמן שעושים "חילון" שאז העלים נקיים כי הכרם באמצע טיפול, והעלים נקיים].
בהצלחה

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא"ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו"ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו"ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ"כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד"כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.

סליחה על האיחור בתשובה, כעת ראיתי.
הכלל בהלכה הוא, שדבר שבוודאי נגוע, וכבר בישלת או אפית, אם אפשר לבדוק לאחר הבישול, בודק, ואם לאו, אסור באכילה. מאידך דבר שיש בו רק מיעו המצוי שנגוע [מעל 10% ופחות מ 50%], הגם שיש חובה גמורה לבדוק קודם האכילה, מכל מקום, באם כבר נתבשל, אם אפשר לבדוק אח"כ בודק, ואם אין אפשרות, המוצר מותר באכילה.
העירית, הוא מוצר שאין בו נגיעות בוודאות מעל 50% הגם שהוא מאד נגוע, ולכן בצירוף זה ששטפת את המוצר, והוא כבר נתבשל, היה מקום להתיר וכמבואר לעיל.
אולם במקרה שלך אם את יכולה בקלות להסיר את העירית מהתפו"א, היה מקום להעדיף זאת, כיון שסגנון האפייה לא בכל מצב ניתן לצרפו כספק להתיר ובפרט נגיעות פנימית.

א. מטרת ההשרייה בחומר חלוקה לשניים, גם כדי לגרות את החרק להפריד אחיזתו בעלה. וגם כדי להחליקו מעל פני העלה.
ב. כל חומר כגון סבון כלים מתאים לזה, [ולא כפי שיש החושבים שיש תועלת בחומץ או מלח]. הנכון ביותר וגם הבריא ביותר להשתמש בחומר הנקרא סטרילי טבע, שמתאים ועושה עבודה מצויינת, וגם בריא ואינו מסוכן כחומרים של סבון כלים.
ג. הפרדת עלים פירושה, שלא יהיו מקומות מחבוא, שגם אם גירינו את החרק אין הוא יכול לרדת כי הוא חבוי אי שם בין הקפלים.
ד. ככלל כאשר את משרה עלים קטנים, לאחר ההשרייה עלייך לקחת ספוג ולהעביר על כל העלים משני הצדדים, ואז לשטוף במים היטב, ולאחר שהמין נוזלים, עלייך להתבונן ממול מקור אור שלא נותרו חרקים, ושאין מנהרות שנוצרו ע"י זחל מינהרן העורקים. [לעיתים בקטיף שני של שמיר נוצרים כיסים במקום חיבור העלה לגבעול וחרקים עלולים להיחבא שם, וזה מצריך זהירות מרובה.
ה. האמור בסעיף הקודם הוא ברכישה של תוצרת מגידול רגיל שאיננה מומלצת לכתחילה. אך ברכישה של תוצרת מגידול בבתי גידול מיוחדים עם חותם כשרות המומחה בעניני חרקים. די לעבור רק את תהליך ההשרייה השפשוף והשטיפה במים, אך אין חובת בדיקה תחת האור.

א. תרומות ומעשרות מופרשים לכתחילה עם כל ההידורים, כפי שהם נוהגים בכל מקום, וכבר בדקתי רבות פעמים את הנעשה כולל במפעל סנפרוסט, והם נהגו שם בחומרות שלא ראיתי במקומות אחרים.
ב. לגבי חרקים עושים מפעלי הקפואים ככל האפשר ובפרט עם כשרויות מהודרות, אולם לעיתים יש תקלות, ולכן רצוי לבדוק ויזואלית באופן מדגמי את התרמילים

א. כרובית מצויים בה חרקים רבים לרוב.
ב. הקושי בניקוייה, הוא כיון שיש מקומות מסתור רבים, שהחרקים חבויים בין הפרחים, תחת הגבעולים הקטנים הצמודים לגבעול המרכזי.
ג. התועלת שיש בהשרייה במי סבון [דרך אגב השרייה במלח או חומץ אינה יעילה לחרקים בשום סוג ירק], היא בגירוי החרק והחלקתו מעל גבי העלה, אך כאשר הוא מסתתר אין בזה כל תועלת.
ד. תוצרת של חברות המשווקות ירקות אלו כקפואים, לגופה של הקפאה אין כל תועלת מבחינת החרקים, ואדרבה המוצר לאחר הקפאה יותר בעייתי כיון שהוא משמר את החרקים בשלימותם גם אחרי שנים, ועוד שהמוצר הופך להיות רך מאד, ומקשה מאד על ניקוייו. ויש לזכור שחברות עם סדרי גודל של ייצור גדולות כגון של אלו, אינם לוקחים תוצרת מגידול מיוחד, אלא משטחים פתוחים. ואם בעבר הם הסתמכו בעיקר על הטיפול במפעל ושטיפת הירקות, וכאמור לעיל לא נמצא בזה תועלת והם נשארו נגועים מאד, והיה בלתי אפשרי לרכוש תוצרת זו ולהשתמש בה. מאידך בשנתיים האחרונות הרבנות הראשית בשיתוף עם הרבנויות המקומיות, עשתה עבודה מצויינת עם החברות המעבדות ומקפיאות מוצרי ברוקולי וכרובית, ובעיקר עם החברות "פרי גליל" ו"סנפרוסט" שגם בשנת העיבוד האחרונה עיבדו מוצרים אלו תחת פיקוח מיוחד. חברות אלו לוו ע"י מומחים מיוחדים לדבר, כאשר הגידול היה תחת פיקוח מיוחד בכל שלביו מרגע השתילה, ואמנם השטחים היו שטחים פתוחים, אך הפיקוח היה צמוד משלב תחילת הגידול עד הקטיף, כולל בשטיפות עד תום האריזה. והתוצאות היו מצויינות ממש, [ומכלי ראשון יכול אני לתת עדות שבמפעל "פרי גליל" ששם המעבדה של המכון ליותה את הרבנות המקומים בכל השלבים, והעמידה צוות מומחים גדול לטובת הגידול בימות החורף לחברה זו, לאחר כל הבדיקות בכל מהלך הגידול, נבדקו במוצר הסופי כ – 2500 שקיות של המקובל לשווק כמוצר הסופי לצרכן, וכלל אחוז הנגיעות הגיע עד 1.4% סך הכל! שזו תוצאה מצויינת, וכיון שזו כבר שנה שנייה ברציפות, מתברר שאפשר לתת כשרות למוצר בחזקת "כשר" תוך הסתמכות על עבודה מאסיבית ורצופה לאורך כל הגידול. חשוב לציין כי כרובית קפואה המגיעה מחו"ל להוציא חברה אחת, כל האחרות הם גם כן באותה שיטה כמו בארץ, כלומר שטחים פתוחים מבוקרים, ולענ"ד לפי התוצאות שבדקנו בשנה האחרונה לפחות בחברה המצויינת לעיל, אותם שכבר משתמשים ומסתמכים על תוצרת מבוקרת משטחים פתוחים ייתכן שיש להעדיף תוצרת זו מארץ ישראל שממש בוקרה לאורך כל הגידול, מאשר על החברות הקפואות מחו"ל, שמבדיקות שעשינו אחוזי הנגיעות היו גבוהים יותר. מאידך על פי הידוע לנו יש שיווק של כרובית מגידול חממות המשווק בארץ ומגיע ממדינה בדרום אמריקה, [כמדומני שהיא משווקת ע"י חברת "עלי קטיף"] ויש לה עדיפות כיון שהתוצרת גדלה באופן שהוא כבר ידוע ומפורסם שהוא בחזקת נקי [=גידולי חממות].
ה. אותם המעונינים בתוצרת טרייה של כרובית ללא חשש ולמהדרין, באפשרותם לרכוש כרובית טרייה הגדלה בחממות ומשווקת בשקיות ארוזות עם חותם מהדרין של גוף ידוע ומוכר, ויש לציין כי על פי ההוראות של הכשרות מוצר כגון כרובית מאושר לצאת לשיווק רק כאשר הממצאים הם שהכרובית נקייה לחלוטין [להבדיל מחסה וכיו"ב שמתירים כמות כלשהי של חרקים היורדים בשטיפה, כיון שהעלים ישרים, ועקרת הבית, יכולה להשלים הניקוי והשטיפה, מאידך בכרובית ובברוקולי אין הדבר מציאותי וכמוסבר לעיל]. אפשרות שנייה היא לרכוש תוצרת שאיננה מגידול חממות, ולהוריד את כל הפרחים כולם ולהשתמש רק בגבעולים לאחר השריה במי סבון, ושטיפה.

לצערי העובדות אחרת מדבריהם, כל הירקות תבלין שהזכרת נגועים בחרקים, ואכן נענע נגוע יותר מהם, ובעיקר במיגוון חרקים גדול יותר, אך גם הם נגועים בחרקים, ויש לנקותם רק באופן המצויין בספרי 'תולעת שני' או כפי שפורסם באתר.

החומר "סטרילי טבע" אכן נבדק על ידינו במצבים שונים ועל חרקים שונים, ובס"ה יעילותו מצויינת לתת הרגשת גירוי לחרקים ולסייע להחליקם מעל העלה. כמובן שכל זה יעיל על עלים שהם רחבים, ועכ"פ ללא מקומות מסתור, [כגון חרקים שבכיסים של השמיר, או בתוך תפרחות שונות]. יעילות החומר הוא רק לשמש כחומר עזר, כלומר התהליך כולו הוא כדלקמן:

הפרדת העלים מהשדרה המרכזית, הכנת מים יחד עם החומר בכמות הכתובה על הבקבוק, תוך כדי שהעלים בחומר יש לעבור עם הספוג על גבי העלים משני הצדדים, תוך ביטחון שאכן הגעתם לכל המקומות בעלה. [זמן ההשרייה בחומר לפחות כ-5 דקות]. לאחר מכן יש לשטוף היטב כל עלה משני צדדיו במים תוך כדי שפשוף העלים ביד. לאחר מכן יש לקחת כל עלה ולהתבונן ממול מקור אור ולראות שאין בו סימנים של מנהרות שנוצרו ע"י זחל של זבוב המנהרות.

בהצלחה.

ראשית אינני ערב למה שפורסם. שנית החברה כולה נמצאת במצב של תיקון ושיפוץ עקב הכנסת עשרות דונמים חדשים של בתי רשת, ובעזה"י עם תום תיקון הליקויים והכנסת התוספות תחזור לעבודה מסודרת כבימים עברו.

עלי רוקט – ראה בערך עלי בייבי, עכ"פ נקיונם כמו שאר עשבי תיבול.
יש כמה חברות שמגדלות עשבי תיבול אלו, ניתן לברר במשרדי המכון עם מנהל המעבדה באילו חברות יש כעת גידול של מוצרים אלו.