מס' שאלות

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא"ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו"ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו"ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ"כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד"כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.