דגים הנרכשים מחנויות הרוכשות מברכות מפוקחות על עניני טפילים, ניתן להשתמש בראשי הדג ללא חשש.
דגי סלמון שמקורם מכלובים כגון הבאים מנורבגיה [שאחרת אותם הבאים מן הים הם מלאים בתולעי אניסאקיס אף בבשר הדג, ואסורים באכילה כולל אם יש עליהם כשרות מהודרת], שם יש בעיה של כינת הסלמון, שלעיתים הוא על עור הדג, ולעיתים בחלל הפה של הדג כולל על הלשון וכו‘, ויש לחצות את הראש ולהסיר האיברים הפנימיים ולנקות היטב את חלל הראש בכל המקומות.

אינני מכיר ציטוטים חדשים ממה שהזכרת בשאלתך, אך רוב ככל הגילויים החדשים שהביאו לפסק של כל גדולי הדור התבררו יותר בשנים האחרונות. ולענ"ד מזה הכל יובן

א. דג סלמון מסין מקורו מאלסקה והוא נגוע בעשרות טפילים בכל דג, והוא אסור באכילה ממש, וקשה מאד לבודקו ועל כן אין ברירה אלא להשליכו לפח.
ב. דג בלא עור, זה אומר, שהורידו את העור שלו, ואז יש צורך בהקפדה של משגיח בגלל סימני טהרה. ומאידך מבחינת תולעים אין שינוי, רק שאם כן רוצים לבודקו מתולעים הדבר הראשון שצריך לעשות זה להוריד את העור ואז בודקים תחת אור מיוחד שכאמור אינו מצוי בבית הפרטי. – נכון להיום אין כל ייבוא מסין ללא תולעים והכל נגוע בוודאות ויש לאסור את השימוש במוצר

דגי סלמון שמקורם מן הים כגון המיובא מסין או מארה"ב וכיו"ב, נגועים מלבד בכינה החיצונית שקלה להסרה. גם בטפילי-תולעי אניסאקיס רבים בבשר הדג. ויש להימנע כליל מלהשתמש בדג סלמון שמקורו מן הים בגלל ריבוי התולעים ובגלל קושי הבדיקה. ויש להשתמש רק בדגי סלמון שמקורם מכלובים שבים כגון הנורבגי או צ‘ילה שהם נקיים מחשש תולעים אלו לגמרי.
הכשרות על מוצר זה איננה רלוונטית ואיננה אמיתית, כיון שהבדיקה היא קשה מאד ובדג סלמון במיוחד הוא אינו אפשרי כלל ללא הסרת העור ובדיקה כל חתיכה עם אור אולטרה סגולי [וזה יחודי לסלמון כיון שצבע התולעת שקוף וצבע בשר הדג כהה] ולכן אם את רואה דג שמקורו מסין כלומר מעובד בסין ומקורו מהים, ויש עליו עור הרי בהכרח שא"א לכתוב עליו נבדק או נקי מחשש תולעים, וזו חותמת שמזוייפת מתוכה.

אינני מבין את סגנון השאלה. כשרות המכון היא כשרות למהדרין רק שבשונה מרוב הועדי כשרות שנותנים כשרות על הדגים, ההשגחה הצמודה מטעם המכון איננו רק על סימני טהרה אלא ההשגחה צמודה כוללת גם פיקוח על עניני טפילים. ויאכלו ענוים וישבעו!

דגים מהארץ יש שמקורם מן הים, ויש שמקורם מבריכות.

באותם שמן הים עיקר הבעיה במעי הדגים ובדפנות הבטן, ובחלל הפה.

ובאותם שמקורם מבריכות אלו טפילים חיצוניים או שחודרים לדג במקצת או רק על עור הדג.

עד"ח אכן משתדלת ביותר להוציא ההרינג

שארית ישראל כנז'

וכמובן בכשרות שלנו.

ניתן למצוא היום בכל סניפי יינות ביתן, יוחננוף ויקטורי, ועוד שזה מאות סניפים בכל הארץ במחלקה של הדגים הטריים, דגים ללא חשש תולעים ואפשר לאכול לכתחילה.

בסלמון הטרי, יש לשטוף היטב את העור, ובדרך כלל במחלקה מנקים היטב

בהצלחה

אכן גם אם הדג מקורו בכלובים יש נגיעות של טפיל חיצוני [כינת הסלמון], כינה זו נמצאת על העור ובחללים הפתוחים כגון על הלשון ובחייך ועוד, ועל כן גם אם כבר בושל, ניתן לחצות את הראש לשניים, ולנקות היטב את החללים או להסירם לחלוטין ולהשתמש רק בבשר הראש.

בוודאי שיש לו חיים גם במים, והוא אף חייב לגדול מעט על מנת שהוא ייבלע. ודעת כל המומחים שהוא חי בתוך המים. ובכל מצב הוא בוודאי איננו גולם כי אין שלב כזה לתולעת זו.

הנה מזה שנים שאני מתריע על ענין שרץ המים המגיע לפינו באמצעות הדגים השונים וצמחי המים. והנה המציאות של שרצים במים היא עובדה ומציאות. והשרצים ניזונים בין הייתר גם מצמחי הים, ובכל פעם ששולים את הצמחים מן הים מעלים איתם גם טפילים, תולעים ושאר שרצים לרוב. בכל תהליך העיבוד אין אפשרות מעשית להפריד את התולעים לגמרי מן האצות כיון שאין תהליך או מכונה או מסננ היודע לעשות זאת כלומר להפריד העלים מהתולעים, ובפרט שחלקם נחבים לגמרי בין ובתוך העלים.
ומכאן, שבכל הבדיקות שעשיתי במפעלים השונים בעולם מצאתי סרטנים שונים שנותרו בעלים או על גביהם או בתוך הבלילה. והרבה פעמים מצאתים שלימים, ואף כשלא נמאו שלימים עדיים הם ניכרים, וכבר פסק בשו"ע יו"ד סי"""" ק"ד סעי"""" א, שגם אם אינם שלימים אם הם ניכרים אינם בטילים ואסור עד שיפרידו אותם, וכבר כתב מרן הרב חזו"א זצ"ל [הל"""" תולעים יד, ו] שאם העין מכירתו כשיפגשנו, אע"ג שאין כח באדם לחפש אחריו חשיב כאיסור הניכר ואינו בטל, עכ"ד. וק"ו בנידו"ד שיש כח ובקלות למצוא את החרקים ללא צורך אפילו באמצעי זיהוי כגון מיקרוסקופ [אלא שלעיתים משתמשים בו לצורך זיהוי אולם לא לצורך ראיה].
ומצו"ב דוגמא של סרטן שנמצא בתוך בלילת העלים של אצות ים [לצערי עם כשרות ונמכר כאן באר"י עם אישור הרה"ר לישראל].
אולם בנידון אצות ים שעוברים קלייה ממש, אכן אני נבוך בזה, כיון שבפועל קשה מאד למצוא בעין רגילה וקשה לעין לזהותו ולהכירו. לכאורה בזה יש מקום להקל, ואפשר שכיון שאכן הייתי צריך להעביר את האצה תחת מיקרוסקופ כדי למצוא, אולם לאחר המציאה ניתן כבר להבחין אפשר שגם בזה יש להחמיר. אע"ג שנראה ברור שמה שהקלייה עושה זה יותר שינוי צבע מאשר שריפה גמורה כיון שבשריפה גמורה עד שהופך כאפר שהתיר בשו"ע, היתה גם האצה צריכה להישרף ואין המציאות כך, וזה שאיננו שלם אינו היתר עדיין באם הוא ניכר וכנ"ל.

עכ"פ אני מצרף לכב"""" כאן כמה מימצאים שנראים חשודים כסרטנים בתוך בלילת העלים. [קשה מאד להבחנה, והבנתי בזה במיקרוסקופ מיוחד המחובר למחשב ומגדיל מאד].

א. קיבלתי שאלת כב" אודות דגי הסלמון, ובאם אם מעובדים סמוך ונראה לדייג אם יש לחוש לתולעים.
הנה כפי שהבנתי מכב" יש ברשותכם את ספרי תולעת שני, ואכן שם הארכתי לתאר את חייו של תולעת זו, ואכן העובדות כפי שכב" תיאר במכתב הם אמת ויציב, ותולעים אלו חודרים לדג רק לאחר מיתתו. ועפי"ז לכאורה אם מייד לאחר מיתת הדג מוציאים את כל בני המעיים ומנקים בוודאות את כל דפנות הבטן היה מקום לומר שאכן אין חשש לתולעים. אלא שחשוב להדגיש שהתולעים אינם בהכרח בתוך בני המעיים אלא חודרים גם על דופן המעי, [ואדרבה רוב הפעמים אני מוצא אותם על דופן המעי]. ופעמים רבות הם נצמדים לדפנות ולקרומים השחורים שבתוך דפנות הבטן, ושטיפה בעלמא אינה יעילה עבור זה אלא יש לגדר את הדפנות ממש ולא להסתפק בשטיפה בעלמא.
ולכן
יש לבדוק היטב את המציאות, כיצד נעשית השטיפה והניקיון. וכמו כן לכאורה זמן קצר ממש לאחר מיתת הדג הם יכולים לחדור לבשר הדג ובוודאי שזה המציאות לאחר ד" או ה" שעות כפי שהמפעל כתב לך. [אלא שההגיון שכל עוד יש את בני המעיים ויש להם מאין להיות ניזונים אינם צריכים להיכנס לבשר הדג]. מכל מקום הלכה מעשה, יש לבחון זאת בפועל בבדיקות המקובלות. [ובשמחה אם יש באפשרות כב" לשלוח לי דוגמאות ממפעל זה אלי לבדיקה אשיב לכב" תוצאות מדויקות בע"ה, או לחילופין בסיור הקרוב בארה"ב אוכל לבקר במפעל הזה ולראות הדברים מקרוב.
ב.
בנידון שאלתך השנייה, ע"פ הידוע והבדיקות שלנו יש רק שני סוגי טפילים אלו או כינת הסלמון המצויה בכל דגי הסלמון הן שבכלובים והן בים הפתוח. ותולעת אניסאקיס המצויה רק בדגים שבים הפתוח כגון בארה"ב, קנדה וכיו"ב.
ג.
לשאלתך אודות האולטרה לייט. הנה אין המדובר במכשיר מיוחד, אלא באם יש לכם שולחן עם אור מלמעלה של פלורוסנט רגיל, ניתן לרכוש בחנויות ניאון [פלורוסנט] שהוא אולטרה סגול/ Ultra-violet. ולהתקין אותו במקום הפלורוסנט הרגיל. חשוב להדגיש כי החדר אמור להיות סגור לחלוטין לכל כניסת אור אחר כיון שהוא משבש את הזיהוי.

כדי להקל עלייך את ההבנה, קחי את הדוגמא מרכישת קמח שלמרות שיש עליו כשרות בד"ץ את מנפה בבית להשלים ניקוי החרקים. וגם קטניות ואורז למרות שיש עליהם כשרות אתה משלימה בבית את הבדיקה והסרת החרקים. לצערי הרב הם תפסו את הכיוון הזה. רק שהם שכחו שלבדוק דגים לא כל אחת יודעת, וק"ו שרבים החרקים הנסתרים והחבויים והשקופים. לגופו של ענין ב"ה יש ברוב ערי הארץ מחלקות דגים בסופרים שהם עם תעודה של המכון ונקיים מטפילים על מחלקות הטריים. ולדגים הבעייתיים יש תחליפים או לחילופין יש מהמקורות הבעייתיים עם חותם המכון. לנוחותך אנא לעיין באתר במדור של מתן פיקוח וייעוץ הלכתי בחלק של מזון מן החי ושם מופיעים כל רשימת המקומות.