מותר [ראה ט"ז (סי פד ס"ק ט) ובפת"ש (ס"ק ג) בשם הפר"ח. ובמה שהארכנו בזה בספר תולעת שני פ"ו סעי' יא].

משמש זה הוא, א. טבעי אורגני. ב. יבוש טבעי בחוץ ולא בתנורי יבוש ולכן גם הנגיעות גדולה יותר. למעשה אפשר לבודקו רק שהוא קשה להשתקף ממול אור [לפחות מה שהביאו לפני], אולם למעשה אם הוא משתקף ממול אור, מצוין. ואם לאו יש לבודקו תחת אור חזק, ולראות אם יש חרקים או עצמים בלתי מזוהים ולהסיר. אציין שבבדיקה שהביאו לפני ראיתי שם נקודות חומות רבות שיש בו, ולא היה בהם ממש.

מלא תולעים ובדיקה לא אפשרית

1. בדקת מדגם של 10 אחוז לצימוקים במים חמים עד שהמדגם יתפח ועם היד ישפשו שירד כל מה שצמוד. את המים לסנן. אם נקי אפשר להשתמש בהכל בלא בדיקה רק עם שטיפה כללית. ואם נמצאו חרקים הכל לזריקה.
2. לא מאושר גם כי הכשרות חלשה מאד ומעבר לחלב נכרי. לא הייתי מציע

לא מצאנו בבדיקות שעשינו, לא מתוצרת הארץ, ולא במיובא מחו"ל. אמנם לא ראינו לא ראיה, אבל כפי הנראה זה בחזקת נקי.

חרקים כמבואר בספר תולעת שני או באתר המכון למצוות צורה הבדיקה.
אם התוצרת הפקר ממש ומותר מצד העירייה לכל אחד לקטוף, עני או עשיר בן המקום ומי שלא בן המקום. פטור מתרומות ומעשרות גם אם לקחת כמות וכבשתי בבית. (ולא נחשב שעשאו גורן).

ראשית יש לדעת שנגעים לא בהכרח שיש חרקים, יתכן שזה 'עקיצה עקרה' [להבדיל מעקיצה פוריה], וחורים אם זה סימטרי זה אומר שהבוגר יצא. למעשה כתבנו בהרחבה איך ניתן לזהות ולנקות את סוגי הזיתים בספר תולעת שני חלק ג' ערך זיתים. בהצלחה רבה.

פרחי מאכל אכן נגועים הרבה בחרקים. מה שהחברה שלך משתמשת בחומר ניקוי לא בהכרח יעיל לחרקים. אפשר לנסות סטרילי שיותר יעיל מבחינת חרקים, אך לא יודע אם יהיה יעיל מבחינת יופי. לצערי אני לא מכיר פרחי מאכל נקיים בהכשר. והאפשרות זה רק לנקות, ואכן זה פוגע בהם.

מוצרי תות הללו עוברים בדיקות בזמן הייצור. התוצאה הסופית היא חרקים בודדים ממש. מה שעל פי ההלכה הבסיסית אפשר אף לאכול כמות שהוא ולהסתמך על ס"ס. ובטחינה בכה"ג לכו"ע שרי, וכמבואר כל זה בספרי תולעת שני.

שלום וברכה,
ראשית השימוש המאסיבי, מה נהגו רבותינו ונהגו חז"ל הוא מטעה ביסודו, כי הלומד הסוגיות בש"ס על תיאור הנגיעות במזון כולל בדגים, מבין שגם שם הייתה נגיעות וגם הם בדקו.
בנוסף יש חרקים רבים שיש מדינות שקיימים ויש מדינות שלא. ויש כאלו שעם פתיחת הייבוא ממדינה למדינה התחילו להיכנס. לדוגמא תריפס המזיק המפורסם בירקות הזן המצוי כיום הגיא לארץ ישראל ב 1983 בלבד. וזבוב הפירות המפורסם שרבים מהזחלים שלו נמצאים בתאנים לא מטופלים, הגיע לארץ ישראל ב 1946 בלבד.
לגבי בדיקת התאנים צריך לדעת מה לבדוק ואז לחפש היטב, יש כאלו שמחוסר אמונה גם דורשים זאת ברבים שאין בעיה כלל כמו בתירס וכיו"ב, ולאחר שלפתע רואים בעיניהם מבינים שיש בעיה אמיתי וחוזרים לפרסם ברבים שיש בעיה.
וברגע שאתה יודע מה לחפש ואתה יודע צורת הבדיקה, אפשר לבדוק בצורה חזותית ובקלות.
ואין הקב"ה מביא תקלה לידי צדקים במאכלם
מה שקשור אלינו, זה לדעת שיש חובת בדיקה בעין מעל מקור אור, באופן שהכל משתקף כדבעי, שזה אומר להסיר ערימות של דבש כהה שמפריק לשיקוף, ולאחר הבדיקה הכל מותר.
בהצלחה

אין בעיה כשרותית בתמרים ממרוקו, רק יש לבדוק מחרקים