לא מספיק.
צריך להבדיל בין ירקות שהם עלים רחבים שאפשר לעבוד עליהם לבין עלים קטנים כמו פטרוזיליה.
הכנה של מיכל מים וסבון.
עלים רחבים כמו חסה (כרוב אם רוצים שלם) מנגולד ועוד, להפריד מהקלח המרכזי. להשרות במים וסבון ותוך כדי שהם במים עם ספוג לשפשף כל עלה היטב משני הצדדים.
לשטוף היטב תחת ברז מים חזק מכל הצדדים תוך שפשוף ביד.
ולאחר שהמים יסיימו לטפטף מהעלה, יש לבדוק כל עלה ממול מקור אור שלא נותרו חרקים או סימני חרקים על העלה (או מנהרן העורקים בשכבה הראשונה של העלה בצורת מנהרות מפותלות) אם נמצא משהו יש להסירו. ובשאר אפשר להשתמש לכתחילה.
בעלים קטנים. אם לא רוצים לעשות את כל האמור בטיפול בכל עלה ועלה. יש פתרון אחר לאחר שטיפה היטב. לסגור ברשת היטב (רשת דקה כמו של תיונים של תה או רשת של לימונים המוגש באולמות) ולהניח בתוך הסיר עם האוכל.
בהצלחה

שלום וברכה,

ראשית, אכן השאלה מורכבת, ובעיקר שיש בה התמודדות של כשרות ולעיתים זה ממול כיבוד אב ואם שגם הוא דאורייתא.

ובכן בוודאי שככל שיש אפשרות שהילד הוא זה שיסייע לאמא בהכנת האוכל, ויכלול בתוכו גם את בדיקת החרקים והיה זה שכרו והכל בא על מקומו בשלום.

בנוסף יש לזכור שגם כלל הציבור מקפידים על נקיות, ולכן ככל שיראו חרקים בעיניהם במוצרי המזון שהם אוכלים הם יבינו שהבדיקה באה ממקום נכון, ויהיה קל יותר מכאן ואילך.

אפשר להזכיר להם שהוראות משרד הבריאות לנפות קמח לפני שימוש, ואין זו הוראה סתם, אלא טעם יש בה. ועוד דוגמאות נוספות.

אם הילד כבר מגיע אל הבית, ויש אוכל מוכן לפניו, ודאי שחלילה לפגוע בכבוד האמא או האבא, כיון שאדרבה הם מסתכלים על הבן שחזר בתשובה ומצפים לראות כיבוד אב ואם כראוי, ועל כן, ככל שאפשר לבדוק אחרי הבישול יכול הילד לבדוק לעצמו,  או לחילופין להימנע מן האוכל הבעייתי, כך יש לנהוג. ואם אי אפשר לבדוק לאחר הבישול, ברוב המוצרים, לאחר שזה כבר בושל ואי אפשר להפריד את המוצר הבעייתי, התבשיל מותר באכילה.
הפרטים עדיין מרובים ומגוונים ויש להתייעץ עם תלמידי חכמים כל העת. אולם תמיד זאת יש לזכור שמצוות כיבוד אב ואם היא דאורייתא, וענין זה חייב להיות כל העת על כף המאזנים.
כתיבה וחתימה טובה

המדינה איננה רלוונטית. גם בבגליה קיימים זחלים החודרים לתרמיל.

ככלל בתוצרת טרייה אין הנגיעות ודאית, ואופן הבדיקה ניתן לראות בתולעת שני כרך ג. או באתר המכון בערך שעועית ירוקה.

עלי הרוזמרין משמשים כתבלין, ומצויה בהם נגיעות כגון של כנימות עלה, תריפסים ועוד.

העובדה שציינתי שיש הרבה הדברה לא נכון. בירקות משטח פתוח יש אותו דבר אם לא יותר

לגבי סודה לשתייה כיום אנו משמשים בסטרילי אין לסודה כושר החלקה לחרק וזה יש בסטרילי. לא מצאתי עדיין תחליף למזיקי שדה

כתבתי להדיא בכל המקומות בספר כתוב שיש חובת השרייה גמורה

שלום וברכה,
ככלל גם ירקות נקיים יש להשלים את העבודה בבית, של הניקוי מחרקים ניכרים היורדים בשטיפה, וזאת מחמת שכדי להסיר גם חרקים אלו צריך מאמץ ניכר כולל ריבוי ריסוס, והוא דבר מיותר כיון שבקלות ניכרים חרקים אלו ואף יורדים בקלות בשטיפה. מאידך חרקים שניכרים פחות ואינם יורדים בשטיפה, אינם נמצאים כלל בירקות מפוקחים.
יש מספר ירקות והכרובית בכללם, שאין מקבלים אישור שיווק, אלא אם אין שם חרקים כלל. כיון שהשטיפה איננה אפשרית בקלות במוצרים אלו.
ולכן הכרובית נקייה לחלוטין. ומכל מקום ראוי שלטוף מלמעלה ככל האפשר קודם השימוש.
והיי"ת יצילנו משגיאות

אין המדובר בתרופת קסם.
המדובר הוא בחומר היעיל לעבודת ניקוי מחרקים. כלומר או ירקות מגידול מיוחד שחייבים בניקוי ויש להשרות במי סבון זה תחליף מצוין.
ירקות מגידול רגיל – אמנם חוץ מניקוי חייב בדיקה של כל עלה ועלה וכו', מכל מקום קודם הבדיקה יש חובת ניקוי הכולל השרייה בחומר ניקוי, ועם ספוג לשפשף כל עלה משני צידיו.
עבור פעולה זו, יש חשיבות לחומר סטרילי, גם בריא יותר מסבון וגם אפקטיבי גם לגרות את החרקים מאחיזתם וגם להחליקם מעל פני העלה.

אכן נעשה שם מאמץ גדול לנקות מתולעים, והמוצר בחזקת נקי מחרקים ומותר באכילה.

בתחתיות ארטישוק, אין בדרך כלל נגיעות חרקים, להוציא אם נשארו קצוות העלים סביב התחתיות, שיש להסירם. ולאחר מיכן המוצר בחזקת נקי וללא חשש חרקים

תותים מכל מקורות גידולם, יש בהם נגיעות כולל השטופים, באופן שמחייב טיפול מיוחד בכל תות [הורדת הפרח עם מעט מבשר הפרי, השריה של כ 3 דקות במים עם סטרילי טבע או אמה לכלים, תוך כדי השריה עם היד לסובב את התות במים. לשטוף את כל התותים תחת ברז מים, ואז כל תות תחת ברז מים לשוטפו תוך הברשתו עם מברשת רכה ודי בכך].
עלי תרד יש מגידו מיוחד, עלי צנון, אין.
רוב החרקים מקורם מן האויר ולא מן האדמה, אז בגידול בבית סגור, ובעציץ – הנקיות תהיה הרבה יותר טובה, אלא שלצמח צריך תנאי גידול של שמש ואויר, ולא בהכרח שהגידול יצליח. וגם אם יצליח יש להזהר מחרקים בפרט המעופפים.

הירקות מגידול רגיל מרוססים ללא הבחנה וללא ביקורת, כי אין מי שיעקוב אחריהם, מאידך התוצרת מגידול מיוחד, מרוססת בשיקול דעת, ובעיקר לטפל בחרקים שאינם יורדים בשטיפה, הם עוברים ביקורות של מעבדות מוסמכות כל העת, התוצרת שהם משווקים היא מזוהה, וכל העת הם תחת בדיקות פתע, ולכן לענ"ד הגידולים המיוחדים עדיפים גם מבחינת ריסוסים בדרך כלל. וכוונתי לחברות הגדולות, והמוכרות, ולא לחברות שאין ידיעה לגביהם.