ראשית, הגם שאכן הוא נקרא ומוכר בשם 'אווז המצרי' הוא לא שייך ביולוגית לאווזים, אלא תת משפחה של הברווזים [שמו המדעי הוא Alopochen aegyptiaca והוא סוג נפרד מהאווזים שהם משפחת Anser] עוף זה הוא מצוללני המים. סימני העוף הכשר של אצבע יתירה, זפק [הגם שבמקרה של עוף זה כמו שאר האווזים הוא דמוי זפק, ולא הזפק הרגיל], קורקבן נקלף ואינו דורס [ולשון הטור סי' פב: קבלנו מאבותינו שכל עוף שחוטמו רחב בידוע שאינו דורס, ובב"י הביא שכ"כ עוד רבים מהראשונים] – קיימים בעוף זה כבשאר אווזים וברווזים המוכרים.

מבחינת מסורת וחומר הלכתי בכתובים, לא מצאתי כי אם למה שכתב הגרי"ח כהן בספרו שו"ת אבני חן כרך ב (סי' צ אות יג) שם כתב שהוא כשר [להוציא את היאורית השחורה שאין לשחוט שלמעשה גם באווזים כאשר המקור כולו שחור, לא מתירים וכן כשהרגליים שחורות, ראה שפ"ד סי' פב ס"ק ז. ועוד באחרונים].

אם המכונה משמשת רק לסחיטת פרי הדר, אין בעיה עם המיץ. ולגבי הסכין יש לוודא למה עוד זה משמש ואם אכן משמש רק לחתוך פירות קודם סחיטה, אפשר להשתמש עם זה. ככל שאפשר למצוא פתרון להכניס את הסכין לתוך מים חמים או כיו"ב קודם החיתוך עבורך, עדיף. בהצלחה.

אכן הכמוסות עשויות מטאנאט שמקורו בג'לטין חזיר. העקרון ההלכתי שג'לטין גם אם מקורו מדבר אסור כאשר זה בליעה וזה לצורך רפואי, אפשר להתיר.

לגבי האבקה – הרבה יותר קל, כאן זה מקור צמחי שלא כמו הכמוסות, ומאושר לכתחילה לצורך הרפואי.

השמש לא מעלה ולא מורידה בתנאים שהקמח צריך להיות. כלומר אם זה ואקום, אז הוא צמוד, ואם הוא נשאר צמוד, אין חמצן בפנים, ואין ביצים יכולות להתפתח שם. ואם כן זה נשאר על מתכונתו הראשונה, וכן במנופח ועוד. למעשה כל שתנאי האריזה נשארו כבראשונה, אין לחוש.

המלח הוא מלח, יש בו תוספת חומר מונע התגוושות, אך לא חייב הכשר בגלל זה. הצבעים שבו, זה צבע שנגרם בגלל נוכחות מינרלים, זה לא תוספת חיצונית.

שערות קדאייף עוברות תהליך בזמן הייצור שלהם שדינו כאפייה גמורה ולכן דינו ככל דבר אפוי, כגון חלות או לחם שמותר לחמם בשבת. ויניח בזה על הפלטה כל אחד כמנהגו בזה, להתיר להניח ישירות או להחמיר להניח על הפלטה באמצעות דבר החוצץ.

ולכאורה הוא הדין לגבי עכו"ם, אם המוצר כבר ראוי לאכילה לאחר עיבודו הראשון, אז הדבר מותר [יש אצלי בכתובים שהעיד הרה"ג רבי משה גבאי שליט"א רב מחלקת הכשרות בעיר בת-ים, שטעמם וראויים הם לאכילה לכתחילה].

1. בדקת מדגם של 10 אחוז לצימוקים במים חמים עד שהמדגם יתפח ועם היד ישפשו שירד כל מה שצמוד. את המים לסנן. אם נקי אפשר להשתמש בהכל בלא בדיקה רק עם שטיפה כללית. ואם נמצאו חרקים הכל לזריקה.
2. לא מאושר גם כי הכשרות חלשה מאד ומעבר לחלב נכרי. לא הייתי מציע

כשר למהדרין

לא מצאנו בבדיקות שעשינו, לא מתוצרת הארץ, ולא במיובא מחו"ל. אמנם לא ראינו לא ראיה, אבל כפי הנראה זה בחזקת נקי.

על רוב ככל העופות בישראל כתוב מהדרין.
יש שינוי גדול בין הנהוג בבדצי"ם הטובים והמוכרים לבין רבנויות מהדרין, בכמה דברים ואחד הבולטים ששם לא פותחים את צומת הגידין, אלא מסתפקים בראייה ויש כאלו במישוש. ולכן הם אינם שווים.

התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה

לגבי דגי הערינג – לע"ע אין כשרות המקפידה לנקות מתולעי אניסאקיס. בעיר אלעד יש יהודי יקר בשם הרב זלץ אשר מכין דגי הרינג לאחר בדיקה ומשווק אותם כנקי מחשש תולעים, וממה ששמעתי עליו אז הוא עושה את עבודתו נאמנה.

לגבי דג מקרל – אתה יכול להסיר את החלק הדק המכוסה קרום שחור, והשאר בחזקת נקי. בהצלחה.