השמש לא מעלה ולא מורידה בתנאים שהקמח צריך להיות. כלומר אם זה ואקום, אז הוא צמוד, ואם הוא נשאר צמוד, אין חמצן בפנים, ואין ביצים יכולות להתפתח שם. ואם כן זה נשאר על מתכונתו הראשונה, וכן במנופח ועוד. למעשה כל שתנאי האריזה נשארו כבראשונה, אין לחוש.

המלח הוא מלח, יש בו תוספת חומר מונע התגוושות, אך לא חייב הכשר בגלל זה. הצבעים שבו, זה צבע שנגרם בגלל נוכחות מינרלים, זה לא תוספת חיצונית.

שערות קדאייף עוברות תהליך בזמן הייצור שלהם שדינו כאפייה גמורה ולכן דינו ככל דבר אפוי, כגון חלות או לחם שמותר לחמם בשבת. ויניח בזה על הפלטה כל אחד כמנהגו בזה, להתיר להניח ישירות או להחמיר להניח על הפלטה באמצעות דבר החוצץ.

ולכאורה הוא הדין לגבי עכו"ם, אם המוצר כבר ראוי לאכילה לאחר עיבודו הראשון, אז הדבר מותר [יש אצלי בכתובים שהעיד הרה"ג רבי משה גבאי שליט"א רב מחלקת הכשרות בעיר בת-ים, שטעמם וראויים הם לאכילה לכתחילה].

1. בדקת מדגם של 10 אחוז לצימוקים במים חמים עד שהמדגם יתפח ועם היד ישפשו שירד כל מה שצמוד. את המים לסנן. אם נקי אפשר להשתמש בהכל בלא בדיקה רק עם שטיפה כללית. ואם נמצאו חרקים הכל לזריקה.
2. לא מאושר גם כי הכשרות חלשה מאד ומעבר לחלב נכרי. לא הייתי מציע

לא מצאנו בבדיקות שעשינו, לא מתוצרת הארץ, ולא במיובא מחו"ל. אמנם לא ראינו לא ראיה, אבל כפי הנראה זה בחזקת נקי.

על רוב ככל העופות בישראל כתוב מהדרין.
יש שינוי גדול בין הנהוג בבדצי"ם הטובים והמוכרים לבין רבנויות מהדרין, בכמה דברים ואחד הבולטים ששם לא פותחים את צומת הגידין, אלא מסתפקים בראייה ויש כאלו במישוש. ולכן הם אינם שווים.

כשר למהדרין

התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה

לגבי דגי הערינג – לע"ע אין כשרות המקפידה לנקות מתולעי אניסאקיס. בעיר אלעד יש יהודי יקר בשם הרב זלץ אשר מכין דגי הרינג לאחר בדיקה ומשווק אותם כנקי מחשש תולעים, וממה ששמעתי עליו אז הוא עושה את עבודתו נאמנה.

לגבי דג מקרל – אתה יכול להסיר את החלק הדק המכוסה קרום שחור, והשאר בחזקת נקי. בהצלחה.

פרחי מאכל אכן נגועים הרבה בחרקים. מה שהחברה שלך משתמשת בחומר ניקוי לא בהכרח יעיל לחרקים. אפשר לנסות סטרילי שיותר יעיל מבחינת חרקים, אך לא יודע אם יהיה יעיל מבחינת יופי. לצערי אני לא מכיר פרחי מאכל נקיים בהכשר. והאפשרות זה רק לנקות, ואכן זה פוגע בהם.