אין הבדל בחזקת נקי ופטור מבדיקה כל שהוא אטום כדבעי

עלי הרוזמרין משמשים כתבלין, ומצויה בהם נגיעות כגון של כנימות עלה, תריפסים ועוד.

ודאי שחייב ניפוי כדין קמח רגיל

כן

קמח טף הוא קמח דוחן ויש לשים לב שאיננו מחמשת מיני דגן וברכתו שהכל נהיה בדברו.
ככל הגרגירים גם גרגרי דוחן עלולים להיות נגועים, וכן בקמח שלהם. במזיקי מחסן שונים ובפרט בתנאי אחסון לקויים.
יש לבוררם בגרגירים כשאר בדיקת גרגירים, ובקמח בניפוי רגיל.
קמח זה כפי הידוע לי הוא ללא תוספות, ואין בעייה של כשרות, וכיון שאיננו ממין דגן, אין בו חשש "חדש" כפי שיש בקמח של שאר מיני דגן המיובא מחו"ל.

קמח טף הוא קטניות [ממיני הדוחן], והתוצרת הנעשית ממנו ברכתה שהכל. קמח טף רגיל הוא ללא תוספות ומותר באכילה, חרקים יש מקום לחשוש באחסון ממושך [אורך חיי המדף 5 שנים], יש לפזר על משטח כתום או מוכסף ולהעביר את הגרגרים ולוודא שהכל נקי. אם נמצאו חרקים קטנים [כמו אקריות מחסן], עדיף לזרוק את המוצר כי קשה ניקויו.

חומוס יש לבדוק את כל הגרגרים לאחר השרייה כל הלילה במים קרים או כמה שעות בחמים, לפרוס על כף היד חופן גרגירים ולהתבונן ולהפוך ליד השניה ולהתבונן, אולם בדיקה פנימית די בבדיקת מידגם בלבד.

יש מזיקי מחסן המוכרים מהקמח ועוד.

מחפשים חרקים או סימני חרקים, כגון קורים, גושים שלא מתפרקים בלחיצה. פסולת חרקים כגון צואה ועוד.

להבדיל מקמח שאפשר לנפות, כאן אי אפשר, והנכון ביותר, לפזר על מגש שהחרקים ניכרים עליו כגון בצבע כתום, בזמן השפיכה על המגש לשים לב שהזרימה אחידה, ובתחתית לא נותרים סימני חרקים וכו'.

ולהעביר כמות מצד לצד ולראות שהכל נקי וללא חרקים או סימני חרקים.

בהצלחה

קמח טף הוא קמח דוחן ויש לשים לב שאיננו מחמשת מיני דגן וברכתו שהכל נהיה בדברו.
ככל הגרגירים גם גרגרי דוחן עלולים להיות נגועים, וכן בקמח שלהם. במזיקי מחסן שונים ובפרט בתנאי אחסון לקויים.
יש לבוררם בגרגירים כשאר בדיקת גרגירים, ובקמח בניפוי רגיל.
קמח זה כפי הידוע לי הוא ללא תוספות, ואין בעייה של כשרות, וכיון שאיננו ממין דגן, אין בו חשש "חדש" כפי שיש בקמח של שאר מיני דגן המיובא מחו"ל.

לאחר הטחינה, אין צורך לבדוק פעם נוספת. רק לדאוג לאחסון כיאות, שלא יתפתחו מזיקי מחסן בהמשך.

א. אין צורך בבדיקה, מה שנגוע לא ינבוט בלא"ה, ולא ישפיע על מה שכן יגדל, בשלב זה.
ב. כל מוצר עלים לפני אכילתו צריך בדיקה, ואמנם אם גדל במקום סגור הוא יותר נקי, ולכן אם ההנבטה היא סטרילית במקום סגור, סיכוי גדול שהמוצר הסופי יהיה נקי, ואם לא הוא יהיה נגוע, בגידולי מים, ככלל יש גם זחלי מים, המצויים במקום שבו יש ריבוי מים, וגם מהם יש צורך לבדוק.
ג. בדיקת נבטים, ראה תולעת שני כרך שלישי בערכו, ובסוף כרך רביעי בהשלמות – מופיע גם באתר.
ד. חמוציות – ראה כרך רביעי – מופיע גם באתר.
ה. רוזמרין מגידול רגיל אכן נגוע מאד, אופן הבדיקה מבואר בתולעת שני כרך שלישי, ומופיע גם באתר, אם רוצים להתחמק מכל הבדיקה ולהשתמש רק כנותן טעם, אפשר להשתמש במי מיצוי של הרוזמרין [כלומר לבשלו עם מים, ואת הנוזל להעביר באמצעות מסננת כעין חיתול של תינוק וכיו"ב, ולהשתמש עם הנוזל, אפשר להעביר להקפאה בשקית או מיתקן של קוביות קרח, ובכל פעם להשתמש עם קובייה אחת וכיו"ב]. או לחילופין אפשר להכניס אל הסיר את הרוזמרין עטוף היטב בבד פילטר דקיק, שלא עובר דרכו מאום חוץ מן הטעם. ללא אחת מהאפשרויות הנז‘ יש לבדוק היטב, וכמפורט באופן הבדיקה, בספר ובאתר.
ו. דגנים וקטניות בדרך כלל ועל פי רוב הם מאוחסנים ובהחלט שצריך בדיקה, ובכרך הרביעי של תולעת שני, מפורט כל אחד מהסוגים, כולל שומשום ופשתן, וכן זה מופיע באתר.
ז. פטריות שמפניון טריות, הגדלים בארץ ישראל, רוב התוצרת נקייה מזחלי זבוב סיאריד ופואריד הנמצאים במדינות אחרות בעולם הלא כ"כ סטרילי, וכגון בסין, אולם קיימים עכבישים ולעיתים אקריות, בחממות שאינן מטופלות כדבעי, ולכן בתוצרת של חברות טובות, כשהתוצרת היא ארוזה היטב וסוג א‘, התוצרת בד"כ בחזקת נקייה, תוצרת שהיא סוג ב‘ כלומר שפתוחה בתחתית יש חשש לנגיעות, וראה בספר כרך שלישי באריכות את אופני הנגיעות והבדיקה. וכן באתר.
ח. אין כל בעייה לאכול תוצרת חקלאית שמקורה מזרעים אורגניים.
ט. הקוזו משווק בדרך כלל ללא תוספים, לאחר ייבוש טבעי של השורש, הוא נתחך לחתיכות דקות וכך הוא משווק, כמדומני שמה שמצוי בשוק האורגני, זה מהחברה המפורסמת לאוכל אורגני ביפן MITOKO, ויש להם כשרות של OK המופיע על גבי האריזה. ונראה שאפשר לכתחילה להשתמש במוצר זה.