שאלות ותשובות בנושא: חרקים בדגנים וקטניות

זעתר טחון

תשובה

באבקה רק לראות שיש זרימה, אין גושים גבישים וקורים

קטניות בחזקת נקי מחרקים

תשובה

בודקים, מעבירים סינון, ניפוי, בדיקות מרובות, ואריזה למנוע התפתחות עתידית

קטניות

תשובה

רק היכן שיש ריעותא

עלי היביסקוס מיובשים

תשובה

התה שיוצא מהמסננת כשר למהדרין לכתחילה

פרחי מאכל לקינוחים

תשובה

פרחי מאכל אכן נגועים הרבה בחרקים. מה שהחברה שלך משתמשת בחומר ניקוי לא בהכרח יעיל לחרקים. אפשר לנסות סטרילי שיותר יעיל מבחינת חרקים, אך לא יודע אם יהיה יעיל מבחינת יופי. לצערי אני לא מכיר פרחי מאכל נקיים בהכשר. והאפשרות זה רק לנקות, ואכן זה פוגע בהם.

גרעינים שחורים

תשובה

התשובה מאד תלויה, זה אסיף של פעם בשנה, ששוהה כל השנה במחסנים, מן הנסיון אם אין המחסן מטופל בצורה של יעילות מוחלטת הנגיעות היא ודאי שם, ובסופו של דבר זה מגיע לשקית.

גם אם מעבירים עיקור לתוצרת החרק מת אולם הוא שלם וקיים, ולכן הגרעין יכול להיראות שלם, כי הכניסה הייתה באמצעות חור קטנטן שלא שמים אל לב כשמפצחים והחרק בפנים או באחד משלביו או מת מחמת העיקור, ועוד.

לעיתים הנגיעות גבוהה ולעיתים פחותה כי כאמור הכל תלוי במזיקי מחסן, וחרקים מתחברים לגרעין זה להבדיל לדוגמא לגרעיני דלעת שלא.

ולכן לענ”ד קשה להקל ולאכול גרעינים אלו שלא בתשומת לב יתירה לכל גרעין. וכמבואר בספר תולעת שני חלק ד.

מעשרות+תולעים

תשובה

גרעיני דלעת מקורם מחו”ל

גרעיני חמניות בעיקר מהארץ

בחמניות אחוזי הנגיעות מחייבים בדיקה מדרבנן.

גרעיני דלעת בחזקת נקיים מחרקים.

אורגנו תבלין

תשובה

אורגנו טרי, צריך עבודת ניקוי מרובה ככל ירקות העלים.

אורגנו מיובש, אם הוא עבר ייבוש בפיקוח מיוחד, אפשר להוציא את המוצר הסופי כנקי מחרקי שדה לאחר העיבוד. מאידך עיבוד שלא נעשה בצורה נכונה, כבר מצאנו חרקים לאחר תהליך העיבוד פעמים רבות בבדיקות שעשינו.

גם מוצר שיצא נקי לאחר העיבוד, כאשר הוא לא נשמר כדבעי, תיתכן בו פגיעה של מזיקי מחסן שונים. והכל תלוי בסוגי המחסן, ובזמן השהיה.

מוצר שכבר נאפה ואין אפשרות לבודקו לאחר האפיה מחמת כמה טעמים במקרה שלפנינו אפשר לאוכלו כיון שהתבלין הוא מלמעלה ולכאורה היה ממול מקור אש, ולכן אפשר להתיר באכילה גם אם יש חשש שלא נבדק היטב לפני השימוש

בדיקת קטניות

תשובה

גם בשעועית זו, נמצא נגיעות של זרעיות וכיו”ב, ויש לבדוק בדרך הרגילה עם מקדם בטחון נוסף, מצטט לך מהספר תולעת שני חלק רביעי.

ראשית, עם פתיחת האריזה רצוי לבצע בדיקה ראשונית ויזואלית בתוצרת או באריזה, ולוודא שלא ניכרים חרקים בוגרים או זחלים, סימני חרקים, אבקה לבנה שנובעת מן הכרסום, או קורים שנוצרו על ידי הזחלים. נמצאה נגיעות כזו, רצוי לא להשתמש בתוצרת זו כלל אף על ידי בדיקה.
בנוסף, כאמור, קיים חשש לנגיעות פנימית בגרגירים שאינם ניכרים היטב מבחוץ. ולכן, כדי להבטיח את נקיות הגרגירים, יש להתפיח את השעועית ולדאוג שהקליפה תהיה שקופה כדי לאפשר לבצע את הבדיקה הרצויה. לצורך כך יש להשרות את הגרגירים במים חמים למשך כשלש שעות – כלומר להרתיח את השעועית עם מים. לאחר הרתיחה מסירים מן האש ומשהים בכלי סגור כשעתיים עד שלש. [ניתן אף להשרות במים קרים למשך הלילה כפי שפירטנו בבדיקת החומוס, אולם בשעועית שבחלק מזניה הקליפה כהה ואטומה, מים חמים פועלים את הנדרש בצורה טובה יותר]. גרגירי השעועית לאחר תפיחתם הופכים שקופים יותר, וניכר בהם היטב האם חבויים בתוכם חרקים או גלמים. סימן ההיכר שלהם הוא בצבעם הכהה שתחת הקליפה. לעיתים יש שינויי צבע או כתמים טבעיים שאינם מהווים סימן לנגיעות.
לאחר ההשריה, מפזרים על היד כמות של גרגירים ומתבוננים האם יש בהם חשש לחרקים פנימיים, או האם יש חורים [=שהם סימני הגחה של החרקים] או שאר סימני חרקים. לאחר מכן מצמידים את היד השנייה והופכים את הגרגירים כדי לבדוק את הצד השני של הגרגירים באופן הנזכר לעיל. כל שעועית שיש בה חשש נגיעות מוציאים החוצה, וכל שאר הגרגירים כשרים ומוכנים לאכילה.
מאחר שקיים חשש לנגיעות של זחלים בתוך הגרגיר, או שפעולת ההשריה של הגרגירים לא הייתה מושלמת, ויש חוסר זיהוי של הזרעית תחת הקליפה, על כן יש לבדוק מדגמית [=חופן של גרגירי שעועית] בדיקה פנימית, כלומר הסרת הקליפה של הגרגירים וחצייתם לשניים, ואם כל המדגם נמצא נקי, שאר התוצרת לאחר הבדיקה הוויזואלית מותרת באכילה. אולם אם נמצאו חרקים חבויים שלא נתגלו בבדיקה הוויזואלית, יש להסיר את הקליפה של כל הגרגירים ולחצותם לשניים, ולאחר בדיקה של כל גרגיר, התוצרת הנקייה מותרת באכילה.
שעועית בעלת קליפה כהה ביותר, רצוי להשרות במים חמים ולא במים קרים. כמו כן על מנת להבטיח את הזיהוי הנכון והמדויק [ולהבטיח זיהוי והבחנה נכונה בין סוגי הכתמים], יש לבצע בדיקה מדגמית [כ-10%] פנימית של הגרגירים, כלומר הסרת הקליפה וחציית הגרגיר לשניים, ובדיקת הנקיות. באם נמצאה נגיעות יש לקלף את כל הגרגירים ולחצותם לשניים, להסיר הנגועים, ולהשתמש בשאר התוצרת.

איך מנקים סולת?

תשובה

יש מזיקי מחסן המוכרים מהקמח ועוד.

מחפשים חרקים או סימני חרקים, כגון קורים, גושים שלא מתפרקים בלחיצה. פסולת חרקים כגון צואה ועוד.

להבדיל מקמח שאפשר לנפות, כאן אי אפשר, והנכון ביותר, לפזר על מגש שהחרקים ניכרים עליו כגון בצבע כתום, בזמן השפיכה על המגש לשים לב שהזרימה אחידה, ובתחתית לא נותרים סימני חרקים וכו’.

ולהעביר כמות מצד לצד ולראות שהכל נקי וללא חרקים או סימני חרקים.

בהצלחה

קמח תירס

תשובה

קמח תירס מיוצר כמובן מגרגירי תירס שעוברים גריסה ברמות שונות, והתוצרת שמתקבלת היא כעין “קמח” לעיתים דק יותר ולעיתים גס יותר. קמח התירס מקבל לעיתים קרובות נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים, ויש לבודקו קודם השימוש.
אופן הבדיקה והשימוש: להבדיל מקמח שניפויו בנפה צפופה מבטיח שכל הקמח שעבר את הנפה בחזקת נקי. את קמח התירס שהוא גס יותר לא ניתן להעביר בנפה צפופה [בקמח דק, ניתן לנפות בנפה של של 40 מאש, ולראות אם נותרו חרקים בוגרים במסננת, שאז אין להשתמש בקמח כלל, עקב הקושי בבדיקה]. ולכן תהליך הבדיקה והניקוי העיקרי הוא בדיקה ויזואלית. יש לשפוך את התכולה על משטח בצבע כתום, ובזמן השפיכה להתבונן שהזרימה של הקמח מלאה ושאין גרגירים שדבוקים כאחד על ידי הקורים המהווים סימן שיש זחלים בקמח. את הקמח יש לפזר על המשטח [ועדיף אם יש אפשרות על שולחן אור ובפרט במקומות המוסדיים], ולהעביר את גושי הקמח בזה אחר זה. יש להתבונן שאין חרקים בוגרים או זחלים, או סימני חרקים כגון פסולת חרקים [יש להבחין בין פסולת טבעית שצבעה כהה, לבין החרקים], קורים שנטוו על ידי הזחלים ושאר סימנים. במידה ונמצאה נגיעות, רצוי לא להשתמש במוצר זה, עקב הקושי בהפרדת החרקים לחלוטין מהמוצר.

לשמור קמח ותבלינים במקפיא

תשובה

ניתן לשמור בהקפאה לזמן בלתי מוגבל.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון