זכיתי לשוחח עם מרן הרב זצ"ל כמה פעמים בעניני ההובלות מהמשתלה, ובאמת אמר שיש לעשות טצדקי שלא יהיה ניתוק, אולם למעשה אם הוביל יש לסמוך שניתוק לזמן לא הוי ניתוק.

וכמו שהבאתי בספרי עץ השדה מדבריו אלו.

אפשר אולי ברכב שיש לו כמו רצפה שטוחה כמו עגלה או רכב משא, ושיש לו כמה חורים של קוטר 2 ס"מ, ולפזר שם חול, ועל זה לשים את העציץ, אפילו לא ממול החור. ולהחשיב את האספלט כחומר לא מנתק. או לחילופין שהנוף יצא מחוץ לרכב כל הנסיעה.

למעשה העיקר להלכה שניתוק לזמן ההובלה אין להחשיבו כמנתק, ואם השתיל נלקח ממשתלה עם הכשר אפשר להמשיך למנות שנות ערלה.

ככלל עץ יכול לשהות בעציץ למשך תקופה, ושוב להעבירו לאדמה, וימשיך שנות הערלה מהעציץ.

אולם יש לכך הרבה תנאים, הן בסוג העציץ, והן בקוטר הנקב בתחתית, והן שהגוש ישאר בשלימותו וכו'.

אחד הדברים המצויים במשתלות זה המעבר בין העציצים והמיקומים, שיכול לשנות הסטטוס מדרבנן לדאורייתא, ולהיפך.

ולכן משתלה חייבת שתהיה תחת כשרות על מנת שבוודאי לא יצטרכו למנות שנות ערלה מחדש.

לגבי ההובלה רצוי למצוא פתרונות, אולם למעשה בניתוק לזמן לצורך ההובלה, אין לחייב מנין שנות ערלה מחדש.

בקניה ללא כשרות, גם בנתונים שציינת, לכאורה לחומרא יש למנות שנות ערלה מחדש, ולכן בשנה הרביעית מהנטיעה בשטח גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את קדושת הרבעי ואת שניהם ללא ברכה לחומרא.

בהצלחה

בוקר טוב, לאחר דברי המשנה במס' כלים: 'ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות'. ודברי המדרש: אמר הקדוש ברוך הוא למשה: הארץ חביבה עלי וישראל חביבים עלי – אכניס את ישראל שהם חביבים עלי לארץ שחביבה עלי. ציוונו הקב"ה מצוות מיוחדות שנוהגות דווקא בארץ ישראל.

אמנם בהמשך חלק מן המצוות נהגו אותם גם בחו"ל כדי שלא תשתכח, או כי הם המקומות הסמוכים לארץ ישראל.

מצוות הארץ הקשורות לחקלאות: תרומות ומעשרות [הפרשה למקודש והנצרך בחברה מהתוצרת החקלאית]. הפרשת חלה [הפרשה מן העיסה למקודש בחברה]. כלאים [שלא לערבב בין המינים בזריעות סמוכות או הרכבות]. שביעית [שמיטת האדמה והטיפול המברה באילנות]. ערלה [המתנה לתנובת האילן עד היבול של השנה הרביעית לנטיעתו]. איסור חדש [שלא להשתמש בתבואה מה מיני דגן, החדשה עד עבור הפסח]. מתנות עניים [דאגה לנצרך בחברה, שגם לו יהיה חלק בגידולי השדה והאילנות].

בזכות קיום מצות אלו נזכה בקרוב לביאת גואל צדק בב"א.

אינני עוסק באחוזים, ואינני חושב ששקלול הנתונים הוא נכון, כי אדרבה לשווקים שאין כשרות זורמת כל התוצרת שהיא ערלה, ואז אחוזי הערלה בשווקים ללא כשרות היא גבוהה ביותר. ובכל עיר ועיר יש רשתות שיווק עם כשרות, ועדיף לרכוש רק שם פירות. [לגופו של ענין אחוזי הערלה כלומר הנטיעות החדשות בענף זה של הדובדבן, הם נמוכים ולא גבוהים]

שלום וברכה,

לערלה אין צורך לחוש בתמרים שבידכם

למעשרות, אם אין כשרות יש לעשר ללא ברכה.

בברכה

קרמבולה הוא ככל פירות האילן והיא זקוקה להכשר שהפרי הוא ללא חשש ערלה וטבל.

בפרי זה נכון להשנה, יש חשש ערלה בכמות של מיעוט המצוי שיש לחוש לכתחילה.

ובכל אופן אם קטפת או קיבלת ואתה יודע שהפרי ללא חשש ערלה, ודאי שאתה חייב במעשרות וככל פירות הארץ.

על פי הסימנים להגדרת עץ, כתבתי בתשובה שאלוורה נחשב כעץ ולא כירק. אולם עדיין יש הסוברים שהוא ירק.

ובכל אופן גם אם הוא עץ, אין נוהג בו ערלה, כי אין ערלה נוהגת אלא בפרי ולא בעלים.

גודל גוש שיכול העציץ לחיות עם אדמה זו לפחות שבועיים ימים ללא שייבול [כולל השקייה כמובן].

כל הפרחים שיפתחו לאחר טו בשבט תשפ"א [שנה זו] יצאו מערלה, ונכנסים לשנת רבעי.

ולכן בערב טו בשבט לעבור על העץ ולהסיר כל הפרחים שנפתחו, וכל מה שיישאר או יפרח או יציץ לאחר טו בשבט יוצא משנות ערלה.

בברכה

שלום,

הפירות עדיין ערלה.

הפרחים שיפתחו לאחר טו בשבט תשפ"א, הפירות שיצאו מהם, יהיו שייכים לשנה הרביעית והם יוצאים מערלה ונכנסים לנטע רבעי.

אם השתילה היא חד שנתית אז הפירות חייבים בחילול רבעי עם ברכה ופטורים מן המעשרות.

ואם היא שתילה בגוש, שהוכן כבר שנה לפני כן, אז לא מתחשבים בזה להקל לענין ערלה אם זה לא נעשה בפיקוח כשרותי, אולם לחוש חייבים, ולכן לפירות הללו שיצאו לאחר טו בשבט תשפ"א, גם נפריש תרו"מ וגם נחלל את הרבעי, ואת שניהם ללא ברכה.

בהצלחה

אם נאלצים לקנות ללא כשרות, אז ירקות אין בעיה, רק שיש לעשר בבית מכל מין כדת וכדין. וכיון שיש הרבה דינים ופרטים רצוי לדעת את הבסיס ולהיות חברים בבית המעשר 03-9030580. או ישירות כאן באתר.

ומאידך פירות יש חשש נוסף הנקרא 'ערלה' כלומר שאין הפרי מעץ שטרם עברו עליו שלש שנים. אז כאמור לכתחילה יש לקנות רק עם הכשר, אולם בדיעבד או בשעת הצורך, מותר לצרוך פירות שנקנו בשווקים שכן נכון להשנה [תש"פ] לא מצוי פירות ערלה אלא באחוזים נמוכים, ואפשר לסמוך שהפירות שלפנינו פרשו מן הרוב וזה מותר. אולם יש יוצאי דופן כגון אוכמניות ועוד, ששם יש אחוזי ערלה גבוהים ואין לרכוש אלא במקומות עם הכשר.

מחמת כמה טעמים ובעיקר מחמת שנותן את פריו תוך שנה מזריעת הגרעין של הפרי, כתבנו שדינו כירק ואין נוהג בו ערלה. וכך העלינו בתשובה בשו"ת חלקת השדה חלק ראשון בחלק ערלה. וכ"כ בספר עץ השדה פרק שלישי.