הלכה למעשה, מותר, וגם לדעת השו"ע בזה יש להתיר כי יש כאן כמה צירופים להקל. וראה מה שכתבתי בזה בחלקת השדה חלק ג בכלאים סימנים ג-ו, ובחלק רביעי כלאים סי' ד אות ב.

א. בין עצים אין צורך להרחיק ואפילו בין עצים לגפן.
ב. בין ירקות לעצים אין צורך בהרחקה, להוציא בין ירקות לגפן [בודדת או יותר אבל בשורה = 60 ס"מ. כרם של 5 גפנים = 4 אמות – כ- 2 מטר].
ג. בין ירקות רבו האפשרויות ורבו הדינים, אולם בצמח בודד או אפילו כמה ביחד בערוגה רגילה בחצר בית, מרחיק בין ירק לירק = טפח ומחצה כ 15 ס"מ.
ד. כל השיחים שהזכרת דינם כעצים, והדין כמבואר לעיל, וה"ה במיני הירקות.
ה. כל סוגי הצמחים שאינם למאכל אולם עומדים למאכל בהמה יש להרחיקם וכל אחד כדינו, אולם אם אינם עומדים לבהמה, אפילו ראויים לה ובפרט בגינה הביתית יהיה מותר ללא הרחקה, וכגון דשא תחת כרם, למרות שהדשא הוא מאכל בהמה, מ"מ הוא אינו עומד למאכל בהמה, ומרחיקים אותן מן הגינות הפרטיות, הרי שסוג הדשא לגינות איננו עומד לבהמה ואפשר להתיר בימינו בחצר הבית לשתול דשא בסמיכות לכרם או גפן וללא הרחקה.

גם באדנית יש להרחיק כנדרש כגון בין צמח למישנהו בירקות הרחקה של 15 ס"מ וכן כיו"ב.

א. להלכה יש איסור כלאי זרעים גם בעציץ שאיננו נקוב, ואין האיסור אלא מדרבנן [רמב"ם הלכות כלאים פ"א ה"ב].
ב. כאשר העציצים מנותקים לחלוטין כלומר כל עציץ בפני עצמו ואין האדמה מחוברת בניהם כלל. לכאורה אין כאן מצב כלל של עירוב. ודין זה תלוי במחלוקת האחרונים [עי‘ חזו"א כלאים יג ס"ק טז] ועי‘ בדברי הגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (הר צבי זרעים ח"ב סי‘ כד אות ד)].
ג. באם כל העבודה לתלמיד היא תחת בית גמור [קורת גג]. יש כאן שוב מחלוקת אחרונים אם נוהג בבית כלאי זרעים או לאו ולמרות שהדעת ורוה"פ נוטים להחמיר.
ד. בצירוף כל זה יש כאן ספק ספיקא להקל בדין שכל איסורו רק מדרבנן. ועל פי כללי הפסיקה, יש להתיר לזרוע במגשים אלו כאשר כל עציץ הוא נפרד לחלוטין ללא כל חיבור בניהם. ובפרט שזה בתוך בית, ושניהם כאחד מצטרפין להתיר באיסור דרבנן ובפרט שיש ספק ספיקא להתיר.

ראה בארוכה את סדרת התשובות שכתבתי בזה בשו"ת חלקת השדה חלק ראשון אודות הפסיפלורה ושם העליתי להלכה ולמעשה שדינו כירק לגבי ערלה ולגבי ברכה, ויש להיזהר בו מכלאי הכרם כדין ירק. ואפשר להוסיף על הדברי מהפסיפלורה שהייתה בחצרי כמה וכמה שיחים, ולפני כחצי שנה לקראת תום השנה הרביעית מתו כל הצמחים כאחד. לחלוטין ואותם שניטעו שנה לאחריהם עדיין חיים. ואם כן על כרחך שיש כאן מציאות הנראית לעין וכפי שכתבי בתשובה שם באריכות.