במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.

בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב"ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו"ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו"ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.

פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו"מ.

קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.

פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

פסיפלורה –  לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו"ל.

אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו"מ.

מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.

שלום וברכה,

ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.

מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר"ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.

והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו"ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי"ד) ובשביתת השדה (פט"ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.

כמובן שהתוצרת פטורה מתרו"מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו"מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].

לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.

בהצלחה

שזיף יתכנו בו מזיקי שדה כמו רימות של זבוב הפירות.
ולעיתים הוא נגוע, ובפרט בעונות מסויימות וחקלאים פחות מקפידים, וכמפורט בתולעת שני חלק שלישי ערך שזיף.
ובשזיף יבש גם מזיקי מחסן
בשזיף טרי שהקפיאו, תלוי איזה זן ועוד פרטים כדי לענות
חשוב לראות את הערך המדובר שם בספר.
חשוב לדעת גם מי נותן הכשרות, כאשר חלקם מקפידים על בדיקות מידגם נכונות קודם העיבוד, ואז המוצר בחזקת נקי.

מטעים מטופלים כלומר לא אותם שבחצרות הבתים, אין כל הכרח לנגיעות פנימית – בדקנו זאת גם בטרי וגם ביבש. ולכאורה הוא בחזקת נקי מנגיעות פנימית.
אלא אם יש ממצאי נבירה חשודים.

שלום וברכה

1. תותים טריים, כל שהם יפים שלימים לא תאומים ולא סדוקים, אפשר לנקות לכתחילה בלי קילוף, לאחר ההורדה של הפרח, השרייה במי סבון, תוך כדי השרייה להכניס היד ולעשות תנועות סיבוביות במים, לאחר כ 2.5 דקות להוציא ולשטוף תחת ברז מים חזק. תוך כדי שטיפה במים יש להעביר מברשת סביב כל התות באופן יסודי. ואז אפשר להשתמש לכתחילה.
2. התותים שנמכרים לטחינה עם כשרות מהדרין הבקיאה בתחום, זה אומר שהמוצר גדל באופן מבוקר ובנוסף עובד ונשטף בפיקוח, ובבדיקות נמצא נקי, אולם נתגלתה נגיעות נמוכה ביותר [ברמה של פחות מאחוז], למרות כל המאמצים, בכה"ג מותר לכתחילה להשתמש לצורכי השימוש הרגילים של טחינה כגון שייקים גלידות. הדבר מותר לכתחילה על פי כללי ההלכה בלי פקפוק כלל.
3. ללא כשרות אין לסמוך כלל על שטיפות. וזאת מנסיון של הרבה שנים בהרבה מדינות.

בהצלחה

אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.

אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.

בהצלחה

יש לבחור היפים שאינם סדוקים ואינם תאומים, להסיר את הפרח לחלוטין.

להכין מיכל של אמה לכלים או סטרילי טבע עם מים [בריכוז של שטיפת כלים] להשרות את התותים בפנים למשך 2-3 דקות. וכאשר הם במים להכניס את היד ובתנועות סיבוביות לדאוג שהתותים יהיו בתנועה כל העת.

להוציא ולשטוף הכל מהסבון. ושוב תחת ברז מים כל תות לשטוף היטב מכל הצדדים תוך כדי שפשוף עם מברשת מכל צדדי התות.

בסוף התהליך. מותר באכילה כמות שהוא ללא צורך בקילוף.

בהצלחה

אם בוודאות יש לך זבוב הזית בעץ, אז התשובה היא כן צריך לבדוק כל זית. אמנם מי שבקי יכול ללמוד להבחין בזית אם יש עקיצה ואם היא פוריה או עקרה.
מציע לעבור על ערך 'זבוב הזית' בספר תולעת שני.
יתכן שיש לך חומר גם באתר של 'המכון למצוות התלויות בארץ' בבדיקת חרקים, פירות וירקות בערך זית

לרימת זבוב הזית. וכן לרימת שאר זבובי הפירות, או זבוב התסיסה, יש צורה הגם שיש אולי מופעים שונים של הרימה, אך היא בצורת רימה/תולעת.

אם לא רואים כלום אז בדרך כלל אין כלום.

לעיתים יש את הנשל שנשאר בפנים, ואיננו תולעת, אך הוא ניכר וברור.

לכן למעשה אם לאחר בדיקה הכל נקי, אתה יכול להשתמש.

1. עלי ורד אינם נאכלים אלא טעמם בלבד.
2. כל הדברים שהם רק לטעם כגון שיבא, רוזמרין וכיו"ב פטור ממעשר והוא הדין עלי הוורדים שמוסיפים לתה וכיו"ב
3.  חרקים יש בעלי ורד ובפרט תריפסים וכו', הנכון לבשל הכל ביחד התה עם הצמחים וכו', ואז את המעבר אל הכוס לעשות באמצעות מסננת דקה [נמכר בחנות מסננות מיוחדות עם הכשר] או לחילופין בד כגון חיתול של תינוק, או למסננת רגילה שבתוכה יש צמר גפן שימנע מעבר של כל דבר מוצק.

בהצלחה

לא זה ולא זה.

הבעייה העיקרית היא על התות, ולא בתוכו [להוציא כאשר יש סימנים מחשידים כגון רכות יתר].

לבחור התותים היפים השלימים, לא תאומים ולא סדוקים.

להוריד הפרח עם מעט מהפרי.

להיכן מיכל עם חומר ניקוי [סטרילי טבע, או אמה] בריכוז של שטיפת כלים.

להניח התותים בפנים בכמות שהם שוחים בכלי ולהכניס היד בפנים ולעשות תנועות סיבוביות כל העת. עד 2 דקות.

להוציא ולשטוף מהסבון לגמרי.

לפתוח ברז מים, וכל תות תחת המים ובעזרת מברשת כל תות להבריש מכל צדדיו תחת ברז מים.

ואפשר לאכול בלי טחינה ובלי קילוף.

1. חמוציות טריות בחזקת נקי. יבשות, בחשש לנגיעות. יש לבדוק מידגמית באמצעות השרייה של כמות מידגמית במים חמים, אם לא צפים חרקים כלל, אפשר להשתמש בכל השאר, לאחר בדיקה ויזואלית בעודם יבשים.
2. גמבה, לעיתים חרקים חיצונים קטנים כגון עכבישים, היורדים בקלות בשטיפה. ולכן יש להסיר חלק הגבעול, ולשטוף היטב. באם רואים סימני חיצונים שמעלות חשש לחדירת זחלי עש הפרודניה או דומים, חובה לחצות את הגמבה לבדוק ולשטוף בחלק הפנימי.
3.  לגבישי סוכר אין קשר לחרקים, והוא דבר מצוי בתמרים. כמובן שאת התמרים יש לבדוק ויזואלית, לאחר חצייה לשניים הוצאת הגלעין ובדיקה טובה. תמרים לחים פטורים מבדיקה.