לדעתי זה עולי בבל

זה שייך לעבר הירדן המזרחי וזה ככל דיני עבר הירדן, ונוהג בזה כל דיני השמיטה להוציא ספיחין, כדין עולי מצרים.

יבול חו"ל

דעת הרמב"ם שבית שאן פטורה לגמרי מתרו"מ אפי' בדגן וכו'. ובשאר מקומות של עו"מ חייבים מדרבנן בהכל גם בירקות. ודעת הראב"ד וכך סובר הכפתור ופרח (בפ"ה) שבית שאן פטרוה רק בירק ואילן ולא מדגן ותירוש ויצהר. ומכל מקום הנכון הוא מחמת הספיקות במיקומים [לפי מספר תגליות, שבית שאן העתיקה איננה גבולות העיר של היום], להפריש מכל סוגי הגידולים, בבית שאן תרומות ומעשרות, אולם ללא ברכה.

ולגבי הענין של "לא נכבש על ידי עולי בבל", זה לא רלוונטי, כיון שמה שנכבש רק על ידי עולי מצרים ולא על ידי עולי בבל חייב מדרבנן בהפרשת תרומות ומעשרות.

מפריש תרומות ומעשרות בברכה, ובלא חשש כלל. אגב לדידי ס"ל ששדרות נכבשה על ידי עולי בבל בלא ספק כלל, וכמבואר בכמה תשובות שכתבתי אודות עיר זו.

הערבה איננה חלק אחד, וכל אשר מזרחית לנחל הערבה אין קדושת שביעית נוהגת ביבולים הגדלים שם, וכן אין קדושת שביעית בגדל מתחת לנחל פארן ודרומה. אולם שאר חלקי הערבה נכבשו גם על ידי עולי בבל, וכולל את עין יהב, צופר ועוד, וכל זה כמופיע במפה ששירטטנו בס"ד, וניתן להשיגה במשרדי המכון ובספר החדש שזה עתה יצא לאור גבולות השדה. הטלפון של המשרד: 039030580

א. שלמה לא המשיך את כיבוש עולי מצרים מנא לך דבר זה.
ב. מחילה כל הפסוקים שאתה מצטט זה על גבולות ההבטחה ולא על גבולות עולי מצרים ואתה מערבב ביניהם.
ג. אילת להלכה דינה כחו"ל לגבי כל המצוות התלויות בארץ, וכן לשאר דינים כנלענ"ד ברור.
ד. היריעה כאן קצרה לשוב ולשוב על אותם דברים, אלא בתמצית בלבד

א. גם אם שלמה המלך כבש את אילת, עדיין עולי מצרים לא כבשוה, ומה זה מעלה או מוריד?
ב. ארצות הסמוכות, אין לנו להוסיף מדעתינו וכשם שאדום אינו בכלל זה [ראה רדב"ז על הר"מ בריש הל‘ תרומות].
ג. למעשה בימינו גם בארצות הסמוכות נהגו הלכה למעשה להקל וכבר נהגו כך מדורות קדמונים, ועי‘ במהר"י קורקוס (הלכות בכורים פ"ה ה"ז). ועי‘ ברדב"ז ח"ב (סי‘ תרנט), דהאידנא לא נהגו להפריש תרומות ומעשרות אפילו במקומות הסמוכות לארץ ישראל, סוריא ודמשק ומצרים, ולא חזינן דמחו בהו. ע"ש. וכ"כ בספר כסא אליהו (סק"א) כתב שכן עמא דבר בכל ארץ מצרים וגלילותיה שלא להפריש תרומות ומעשרות. ע"ש. וכן כתב בספר נהר מצרים (הלכות חלה אות ו). והגם שהלכה למעשה כתב גאון עוזינו מרן הראש"ל בספרו החדש חזו"ע על תרו"מ [סוף אות י], שלמעשה ראוי כן להחמיר במקומות הסמוכים, עי"ש ודוק היטב. מ"מ הבו דלא לוסיף עליה ובמקומות שלא גזרו חכמים כגון אדום אין דין מקומות הסמוכים. ואמנם ראיתי מה שכתב בגאון רבי יעקב אריאל שליט"א בחוברת אמונת עיתך גליון המאה, אולם אני הקטן אינני סובר כדבריו, אלא שאילת דינו כדין מקומות שלא נכבשו אפילו ע"י עולי מצרים, ודינו כחו"ל ואף לגבי יו"ט שני יש להחמיר מעיקר הדין אם לא שיש שכתבו בזה היתרים נוספים שנאמרו בזה, ומ"מ לנידו"ד אין כלל להחמיר במקומות אלו מדין "מקומות הסמוכים" ובפרט בימינו אנו.
* הספר ביכורי שדה, אזל מן השוק, אולם התשובות הארוכות נדפסו בחלקן הגדול באחד מן הכרכים של שו"ת חלקת השדה, ואם אינך מוצא את מבוקשך, אפשר להתקשר למשרדי המכון, וישתדלו לצלם את הנדרש, ולשלוח אליכם.