שאלות ותשובות בנושא: כלאים

דשא וגפנים

תשובה

הלכה למעשה, מותר, וגם לדעת השו"ע בזה יש להתיר כי יש כאן כמה צירופים להקל. וראה מה שכתבתי בזה בחלקת השדה חלק ג בכלאים סימנים ג-ו, ובחלק רביעי כלאים סי' ד אות ב.

האם יש איסור כלאיים בגינה הפרטית?

תשובה

א. בין עצים אין צורך להרחיק ואפילו בין עצים לגפן.
ב. בין ירקות לעצים אין צורך בהרחקה, להוציא בין ירקות לגפן [בודדת או יותר אבל בשורה = 60 ס"מ. כרם של 5 גפנים = 4 אמות – כ- 2 מטר].
ג. בין ירקות רבו האפשרויות ורבו הדינים, אולם בצמח בודד או אפילו כמה ביחד בערוגה רגילה בחצר בית, מרחיק בין ירק לירק = טפח ומחצה כ 15 ס"מ.
ד. כל השיחים שהזכרת דינם כעצים, והדין כמבואר לעיל, וה"ה במיני הירקות.
ה. כל סוגי הצמחים שאינם למאכל אולם עומדים למאכל בהמה יש להרחיקם וכל אחד כדינו, אולם אם אינם עומדים לבהמה, אפילו ראויים לה ובפרט בגינה הביתית יהיה מותר ללא הרחקה, וכגון דשא תחת כרם, למרות שהדשא הוא מאכל בהמה, מ"מ הוא אינו עומד למאכל בהמה, ומרחיקים אותן מן הגינות הפרטיות, הרי שסוג הדשא לגינות איננו עומד לבהמה ואפשר להתיר בימינו בחצר הבית לשתול דשא בסמיכות לכרם או גפן וללא הרחקה.

הרכבה בשתילי אבטיח ומילון

תשובה

תרומות ומעשרות בתבלינים

תשובה

צמחים באדניות, מה המרחק הנדרש ביניהם?

תשובה

האם מותר לגדל בתוך אדנית שני סוגים של תבלינים?

תשובה

גם באדנית יש להרחיק כנדרש כגון בין צמח למישנהו בירקות הרחקה של 15 ס"מ וכן כיו"ב.

הלכות כלאיים

תשובה

בכלאי זרעים

תשובה

א. להלכה יש איסור כלאי זרעים גם בעציץ שאיננו נקוב, ואין האיסור אלא מדרבנן [רמב"ם הלכות כלאים פ"א ה"ב].
ב. כאשר העציצים מנותקים לחלוטין כלומר כל עציץ בפני עצמו ואין האדמה מחוברת בניהם כלל. לכאורה אין כאן מצב כלל של עירוב. ודין זה תלוי במחלוקת האחרונים [עי‘ חזו"א כלאים יג ס"ק טז] ועי‘ בדברי הגרצ"פ פראנק בשו"ת הר צבי (הר צבי זרעים ח"ב סי‘ כד אות ד)].
ג. באם כל העבודה לתלמיד היא תחת בית גמור [קורת גג]. יש כאן שוב מחלוקת אחרונים אם נוהג בבית כלאי זרעים או לאו ולמרות שהדעת ורוה"פ נוטים להחמיר.
ד. בצירוף כל זה יש כאן ספק ספיקא להקל בדין שכל איסורו רק מדרבנן. ועל פי כללי הפסיקה, יש להתיר לזרוע במגשים אלו כאשר כל עציץ הוא נפרד לחלוטין ללא כל חיבור בניהם. ובפרט שזה בתוך בית, ושניהם כאחד מצטרפין להתיר באיסור דרבנן ובפרט שיש ספק ספיקא להתיר.

מה דין פסיפלורה? ירק או פרי?

תשובה

ראה בארוכה את סדרת התשובות שכתבתי בזה בשו"ת חלקת השדה חלק ראשון אודות הפסיפלורה ושם העליתי להלכה ולמעשה שדינו כירק לגבי ערלה ולגבי ברכה, ויש להיזהר בו מכלאי הכרם כדין ירק. ואפשר להוסיף על הדברי מהפסיפלורה שהייתה בחצרי כמה וכמה שיחים, ולפני כחצי שנה לקראת תום השנה הרביעית מתו כל הצמחים כאחד. לחלוטין ואותם שניטעו שנה לאחריהם עדיין חיים. ואם כן על כרחך שיש כאן מציאות הנראית לעין וכפי שכתבי בתשובה שם באריכות.

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון