פירות יבשים

פירות יבשים - המכון למצוות התלויות בארץ

פירות יבשים הם פירות שייבשו אותם באופן טבעי בשמש או באמצעות מיכון. הסיבה העיקרית לייבוש הפירות הינה למצוא חלופה לפירות מחוץ לעונה, בה הם משווקים כטריים. לפירות הללו יש חיי מדף ארוכים, עקב הייבוש והוצאת הנוזלים מהפירות [הדבר בא לידי ביטוי בירידה של כשביעית ממשקלם המקורי של הפירות]. לחלק מן הפירות בזמן העיבוד מוסיפים גופרית [להלבנה] וכן שמנים מינרליים נוספים – ראה עוד ערך "צימוקים" על תהליך העיבוד. וראה עוד בערך "ירקות מיובשים".

 

סוגי הפירות המיובשים משתנים ממדינה למדינה, והנפוצים יותר, הם: צימוקים, תאנים, תמרים, שזיפים, משמש, פפאיה, אננס, תפוח עץ, מנגו, חבוש, בננה, חמוציות, אוכמניות, אפרסמון, אגס ועוד. וכמובן משפחת האגוזים למיניהם.

 

פירות יבשים נאכלים בפני עצמם, או כתוספת למרקים שונים, או בתעשיית המאפים, או כתוספת לדגני בוקר ועוד מגוון גדול של שימושים.

 

פירות שהם בחזקת נגועים כבר בשטחי הגידול, יש להקפיד קודם הייבוש, שהם נבדקים כדבעי, או לחילופין שהם מיוצרים בשטחים מטופלים כשהתוצרת שהשטחים מניבים הם בחזקת נקיים. ואת השיטה לבדיקת והסרת החרקים. בתוצרת שהיא בחשש נגיעות, והמוצר הסופי פרוס לשבבים או פרוסות ואין לפרי מקומות מסתור או מחבוא [כפי שיש בירקות מסוימים או בעלי תבלין מסוימים], לאחר הייבוש המוצר בדרך נקי מחשש מזיקי שדה, מכיון שבתוך הליך הייבוש, החרקים מתים, ואם הם ממול מקור החום בתנור, הם מתפוררים, ואם לאו, במהלך השטיפות והמיון לאחר העיבוד קודם האריזה חרקים אלו נופלים והמוצר בחזקת נקי [וראה עוד בערך "ירקות מיובשים"]. אמנם אם לאחר הייבוש נותרים מקומות מחבוא, או במיני פירות מיובשים שדרכם של החרקים להתחפר בבשר הפרי, גם לאחר הייבוש הם נותרים מחופרים ובאופנים אלו אין להתיר.

 

בתום הייבוש המוצר עובר לאחסון ואריזה, ובזמן האחסון עלולים הירקות או הפירות המיובשים להיות מותקפים על ידי מזיקי מחסן, הן בוגרים והן זחלים, המותירים אחריהם סימנים רבים, כגון פסולת מהכרסום, קורים ושאר פסולת חרקים. במוצרים המיובשים בשמש, מעבר לנכתב לעיל, יש גם חשש שבזמן הייבוש מעופפים כגון זבובי תסיסה ייצמדו לפירות כשהם עלולים להישאר על גבי הפירות והירקות גם בתום תהליך הייבוש והאריזה.

 

אופן הבדיקה והשימוש:

בסוגי פירות שיש חשש לחרקי שדה שמתחפרים בבשר הפרי והתוצרת לא נבדקה קודם הייבוש, יש להימנע מלהשתמש במוצר זה, מכיון שהבדיקה קשה לאחר העיבוד,

 

אופני הבדיקה דלהלן על מזיקי מחסן בלבד:

אגוזים:

אגוז אילסר/בונדוק/לוז – ראה בערכו.

אגוז ברזיל – ראה בערכו.

אגוז גן עדן/פיסטוק/אלה/בטנה – ראה בערכו.

אגוז המלך/פרך/קליפורניה – ראה בערכו.

אגוז מוסקט – ראה בערכו.

אגוז מקדמיה – ראה בערכו.

אגוז פקאן – ראה בערכו.

אגוז צנובר /פיניונס – ראה בערכו.

אגוז קוקוס – ראה בערכו.

אגוז קשיו – ראה בערכו.

 

אוכמניות מיובשות – ראה בערכו. ואופן הבדיקה שווה לאופן בדיקת צימוקים, ראה בערך "אוכמניות מיובשות" וראה בערך "צימוקים".

 

אננס מיובש – יש לנער כל פרוסת אננס על משטח בצבע כתום וכיו"ב, ולראות האם נופלים חרקים זחלים או בוגרים, או לעיתים זעירים ביותר, או אף סימני חרקים, כגון פסולת חרקים, וכיו"ב. אם נתגלו חרקים אין להשתמש במוצר כלל. בנוסף רצוי לחתוך כמה מן הפרוסות לכמה חלקים, ולבדוק שבחללים הטבעיים של הפרי אין חרקים ובעיקר זחלים המסתתרים שם. כמו כן, קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה שאין בה חרקי מחסן.

 

אתרוג מיובש ומסוכר –  קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים [על נותני הכשרות לוודא את ניקיון קליפת האתרוג מכנימות המצויות על הקליפה, וכמפורט בערך "פירות הדר"].

 

דובדבנים מיובשים – ראה בערכו, ויש להיזהר במוצר זה משום שהנגיעות בו מצויה ביותר, כולל זחלים מהשדה הנמצאים בתוך הפרי.

 

חמוציות מיובשות – ראה בערכו. ואופן הבדיקה שווה לאופן בדיקת צימוקים, ראה בערך "חמוציות מיובשות" וראה בערך "צימוקים".

 

מנגו מיובש – ראה בערכו. קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים.

 

משמש מיובש – ראה בערכו. עקב הצטמקות הפרי, סימני החדירה של הזחלים לפני אינם ניכרים כדבעי, ולכן קודם האכילה יש לחצות את הפרי לשנים ולהתבונן נגד מקור אור לראות שאין חרקים.

 

פפאיה מיובשת – ראה בערכו. קודם האכילה יש להתבונן היטב בכל פרוסה משני צדדיה שאין בה חרקים, או סימני חרקים.

 

צימוקים – ראה ערך "צימוקים".

 

שזיף מיובש – ראה כרך ג עמוד רסג. ולמעשה, קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם [אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת] של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים. במידה ונמצא נקי מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשוטפם תוך כדי שפשוף.

 

שקדים – ראה בערכו. ויש לבצע את הבדיקה המבוארת שם, הן בשקד עם קליפה והן ללא קליפה.

 

תאנים מיובשות – ראה בערכו. וכפי המבואר שם אפשר לבדוק תאנים גם מיובשות, אלא שיש להקפיד לבצע את סדר הבדיקה בצורה מלאה וכמפורט שם.

 

תמרים מיובשים – ראה בערכו. וראה שם את סוגי התמרים השונים ואת אופני העיבוד השונים.

 

שאר פירות – ראה בערכו, וראה בדברי ההקדמה לערך זה.

 

פירות יבשים טחונים – יש לפזר את התוצרת על גבי משטח בצבע כתום, ולראות שאין חרקים בוגרים או זחלים, גושים או קורים. באם נמצאה נגיעות הסרתם קשה במוצר טחון, ועדיף שלא להשתמש במוצר זה.

 

מוצרים המכילים פירות יבשים, כגון גרנולה או דגני בוקר, ראה בערכם את אופן הבדיקה, ובאופן זה יש לבדוק במקרים דומים.

פירות (דובדבנים) על מגשים קודם הכנסתם לייבוש בתנור
רימה של זבוב הפירות שנותר בדובדבן לאחר ייבוש התנור
אוכלוסייה של מזיקי מחסן על אננס מיובש
זחל של עש מחסן בתוך משמש מיובש
זחל של חרק מחסן בתוך שזיף מיובש
זחל של חרק מחסן על גבי דבילות
חרקי מחסן בוגרים ופסולת מרובה בתוך תמר מיובש
למידע נוסף:
דבש ומוצריו

דבש דבש דבורים  מופק מאיסוף צוף פרחים שונים ומגוונים, שהדבורה אוספת. הפרחים כאמור מגוונים מאד וידוע על מעל מאות סוגי פרחים שונים שהדבורה אוספת את

קרא עוד »
פלאפל

הפלאפל נמכר לציבור או כמוצר סופי של כדורי פלאפל קפואים, לשימוש ביתי, או ככדורים טריים לאכילה בחנויות, או כאבקה מוכנה לייצור הכדורים אצל הצרכן. הפלאפל

קרא עוד »
קוקוס [פלחי פרי וטחון]

אגוז הקוקוס גדל על צמח ממשפחת הדקליים, שעשוי להגיע לגובה רב ביותר. צמח זה משמש את האדם כמעט בכל חלקיו, למאכל, סיבים, בנייה ועוד. החלק

קרא עוד »
ורדים - המכון למצוות התלויות בארץ
ורדים

הורד, שימושו העיקרי הוא לנוי. אולם ברפואה רבים המשתמשים בפרחיו, ובעיקר בתמצית מי ורדים. ויש המשתמשים בתמצית זו גם בתעשיית המזון. הוורדים, משמשים כאכסניה מצויינת

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון