דבש
דבש דבורים מופק מאיסוף צוף פרחים שונים ומגוונים, שהדבורה אוספת. הפרחים כאמור מגוונים מאד וידוע על מעל מאות סוגי פרחים שונים שהדבורה אוספת את הצוף מהם, כגון פרחי בר שונים או פרחי עצים שונים כגון הדרים או אבוקדו ועוד מינים שונים ומגוונים. את הצוף יונקת הדבורה באמצעות חדק, אל "קיבת הדבש" שהוא מקום איחסון לדבש ואיננו ממשיך משם למערכת העיכול. הדבורה בהיכנסה אל הכוורת, מפרישה את הצוף [בתוספת אינזימים המופרשים מבלוטות הנמצאות בקדמת הפה] לאחד התאים בחלת הדבש [שגם היא מיוצרת על ידי הדבורים משעווה] וכאשר התא מתמלא, הדבורים חותמים אותו עם דונג – שעווה שהם מפיקים. בעלי הכוורת רודים את הדבש לאחר הסרת כיסוי השעווה, ובאמצעות צנטריפוגה מוציאים את הדבש מהתאים שבחלת דבש. הדבש עובר לאחר מכן תהליך של סינון והשקעה. חשוב לדעת כי מטבעו של הדבש להציף כלפי מעלה את כל החומרים זרים כגון חלקי דבורים ושאר פירורים הנמצאים בדבש בזמן רדייתו. יש חברות להפקת דבש, שמקפידות גם לפסטר את הדבש כדי למנוע תסיסה, ולאחר מכן מקררים מיד את הדבש.
למרות שההלכה היא ש"כל היוצא מן הטמא טמא", מכל מקום דבש דבורים מותר באכילה, למרות שהוא יוצא מן הדבורה שאסורה באכילה כדין שרץ, מכיון שהדבש אינו ממוצה מגוף הדבורה, אלא מן הצוף שהיא מכניסה לזפק שבה, ובתערובת הרוק של הדבורה זה נהפך לדבש, ולכן מותר באכילה.
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור, בזמן רדיית הדבש, מעורבבים בדבש גם חלקי חרקים שונים, ומכל מקום הדבש מותר, ואף כאשר מרתיחים אותו וחלקי הדבורים מתבשלים עמו, הדבש מותר כיון שטעמם פגום ואינם אוסרים. [וראה מה שמובא עוד בעניין זה בכרך א פרק ו סעי' כט ובהערה שם]. אלא שמכל מקום יש להקפיד על סינון הדבש קודם אכילתו. וכיום כל הדבש המשווק באופן מסחרי עובר סינון ראוי והוא בחזקת נקי.
אבקת פרחים/פולן
פולן הוא אבקה המורכבת מאבקנים של פרחים זכריים. אבקה זו נאספת על ידי הדבורים מהפרחים, האבקנים נצמדים לרגלי הדבורים [וכנראה שהם מעניקים להם מספר מרכיבי תזונה, שכן לאבקנים שלא נאספו על ידי הדבורים אין ערך ייחודי בפני עצמם]. כאשר הדבורה נכנסת לפרח כדי לאסוף צוף, היא נוגעת באבקנים וגוף הדבורה מתכסה בעשרות גרגירים דבוקים, שנצמדים לשערות ולזיפים. הדבורה מנקה את עצמה בעזרת רגליה, ודוחסת אותם ומצמידה לרגליים האחוריות. המטרה שהדבורה מביאה מזון זה לכוורת, כדי שהוא ישמש מזון לוולדות. בפועל כאשר הדבורה נכנסת לכוורת, היא חייבת לעבור דרך חור צר, שגורם לאבקה הצמודה להתנתק מרגלי הדבורה וזה נופל לקרקעית הכוורת. את הגרגירים שנפלו אוסף בעל הכוורת ומשווק אותה ללא תוספות כלשהם. בעולם הרפואה יש חשיבות למזון זה עקב ריבוי המינרלים והויטמינים הנמצאים בו. לאחר שאבקת הפרחים נאספת, היא עוברת תהליכי ניקוי, ניפוי, ייבוש ואריזה.
למרות פעולות הניקוי והניפוי, לעיתים נותרים חלקי דבורים בין הגרגירים הזעירים, כגון נשלים, כנפיים, חלקי רגלים ועוד. ולעיתים ניתן למצוא זחלים של עש הדונג [ראה לעיל בתחילת הספר על חרק זה] הניזונים בין היתר גם מאבקה זו.
אופן הבדיקה והשימוש:
יש לפזר את אבקת הפרחים על גבי משטח כגון מגש לבן, ולהתבונן שהגרגירים שלימים, ושאין קורים [שנגרמים על ידי העש]. לאחר מכן יש להעביר את הגרגירים בנחת ממקום למקום ולהתבונן האם נמצאים חלקי דבורים או זחלי עש, ובמידה ונמצאו יש להסירם. [לעיתים נדירות ניתן לראות פגיעה של אקריות באבקה, ואז יש להימנע משימוש באבקה זו].
מזון מלכות
מזון מלכות [=טוני רויאל], הוא פשוטו כמשמעו מזון הנועד להזין את המלכה העתידית של הכוורת, בעוד ששאר הדבש נועד למאכל שאר הדבורים. בשונה מדבש הנכנס לזפק מיוחד כמתואר לעיל, ובתוספת רוק מהבלוטות המכיל אינזימים מתחיל הליך הדבש – מזון מלכות כולו ממוצה מאותם בלוטות עבור המאכל למלכת הכוורת, ולהבדיל מהדבש שכפי שביארנו לעיל, שהוא מותר מכיון שאיננו ממוצה מגוף הדבורה, לכאורה מזון מלכות הממוצה מגוף הדבורה, יש מקום לאוסרו. ואכן יש מהפוסקים שאסרוהו באכילה ויש שהתירו, וראה בכרך א פרק ו סעי' לב, בעניין זה. ודעת מו"ר הראש"ל הג"ר שלמה משה עמאר שליט"א, להתיר אכילת מזון זה ואף לבריא, וכמה טעמים חשובים נאמרו בזה להיתר. וזאת יש לדעת כי מזון מלכות מצד עצמו טעמו מר כלענה, וכדי שיהיה ראוי לאכילה מערבבים אותו עם דבש בכמות של פי 37 מכמות מזון המלכות.
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור, בזמן רדיית הדבש, מעורבבים בדבש גם חלקי חרקים שונים. כיום כל הדבש המשווק באופן מסחרי, עובר סינון ראוי, והדבש הוא בחזקת נקי וכן המוצר המשווק של מזון מלכות, הוא בחזקת נקי.
פרופוליס
הפרופוליס הוא שרף עצים המובא על ידי הדבורה כשהוא דבוק לרגליה, והיא משתמשת בו כדבק. מוצר זה מותר באכילה, והוא אינו נכנס כלל לגוף הדבורה. הפרופוליס, אינו משווק כמות שהוא אלא בתערובת של חומרי גלם נוספים, ועל כן יש לוודא שהמוצר משווק עם כשרות ראויה, המבטיחה את כשרות המוצר על כל רכיביו.
אופן הבדיקה והשימוש:
המוצר באופן המשווק כיום הוא בחזקת נקי.
שעוות דבורים
שעוות דבורים היא חומר הממוצה מגוף הדבורה, שבאמצעותו היא בונה את חלות הדבש. מוצר זה מותר באכילה למרות שהוא ממוצה מגוף הדבורה, מכיון שאין לו טעם כלל והוא כעץ בעלמא. ומה שהוא טעים בתחילה, אין זה אלא משום חלקי הדבש המעורב בו, אולם לאחר לעיסה ממושכת פג טעם הדבש והוא נשאר בטעמו הטפל.
אופן הבדיקה והשימוש:
המוצר באופן המשווק כיום הוא בחזקת נקי.
