שזיף

שזיף - המכון למצוות התלויות בארץ

 

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לשטוף חיצונית את הפירות בפרט באזור השקעים של הפרי. במידה וניכרים סימנים של כנימות, יש לגרדם בשפשוף קל, אם אינם יורדים – הם אינם כנימות. אם כל הפירות בשרם בריא, אינם רכים יתר על המידה, ואין ניכרים סימני עקיצה או חדירה מבחוץ – הם אינם חייבים בדיקה פנימית. במידה ויש חשש כלשהו, הרי שצריך לחצות כל שזיף לשניים, להוציא את הגלעין ולהתבונן בבשר הפרי אם אין ריקבון או אזור כהה או אף שאריות גללים וכיו"ב [בשזיף יפני, ניתן להוריד את ראש הפרי ולראות שאין בו סימני נבירה פנימה]. במידה ונתגלה חשד כלשהו, יש לקפל את הבשר כלפי חוץ ולראות שאין זחלים [ניכרים בראשם השחור. צבע זחל עש המשמש חום-אדמדם-ורדרד. צבע זחל זבוב הפירות לבנבן]. במידה ונמצאו זחלים יש לבדוק בצורה זו את כל הפירות שנקנו יחד.

שזיף מיובש

מעבר לחשש של זחלים ורימות כמתואר לעיל במשמש טרי [שאף אם בתהליך הייבוש הם מתים, עדיין הם נשארים בשלמותם ואסורים באכילה. לאחר מות הזחל הוא משנה את צבעו לחום או שחור כהה] יש לחוש בנוסף לחרקי מחסן מסוגים שונים ובצבעים שונים, כמו"כ, יש חשש להידבקות של נמלים או זבובים על גבי הפירות.

קודם האכילה יש לשטוף היטב חיצונית את הפרי תוך שפשוף כל הפרי בעזרת האצבעות. במידה ואין ניכר סימני חדירה או עקיצה, יש לפתוח בדיקת מדגם [אם אפשר יש לבדוק לכל הפחות 5% מהתוצרת] של הפירות ולהוציא את הגלעין, ולבדוק אם אין זחלים, במידה ונמצא נקי. מותרים כל הפירות באכילה. במידה ונמצאו חרקים יש לפתוח את כל הפירות ולשוטפם תוך כדי שפשוף.

שזיפים בשימורים

בדרך כלל התוצרת הנמצאת בשימורים עוברת מיון היטב ואף נלקחת ממטעים מטופלים ופטורה מבדיקה, אולם כיון והזן העיקרי המשמש לשימורים הוא זן 'שגיב' שהוא זן מאוחר ויש חשש לנגיעות. לכן יש לבצע בדיקת מידגם לפני האכילה [באופן המבואר לעיל בפירות טריים]. במידה ונמצא זחל או רימה צפה על פני הסירופ של השימורים חובה לבדוק את התוצרת קודם האכילה, ובאם רוצים להשתמש בסירופ יש לסננו קודם השימוש בו.

ריבת שזיפים

כיון שהריבה עוברת מעיכה ובישול, הגם שלכתחילה יש לבדוק באופן שחייב לבדוק, מכל מקום כיון שיש כמה ספיקות, על כן הלכה למעשה מותר להשתמש בריבה זו אם כבר הוכנה אף ללא בדיקה [ראה בכרך א פ"ו סעי' כג]. וראה עוד בערך 'ריבה'.

רימת זבוב הפירות בשזיף צהוב
שזיפים מיובשים זחל מזיק מחסן (משמאל) מימין חיפושית מחסן למעלה – בהגדלה
למידע נוסף:
חציל תיאלנדי

סוג חציל זה נקי בדרך כלל מנוברי שדה. מאידך, תחת עלי כותרת עלולים להימצא חרקים כגון כנימות עלה ויש לנהוג כאמור.  

קרא עוד »
בטטה/תפו"א מתוק - המכון למצוות התלויות בארץ
בטטה/תפו"א מתוק

  הבטטה הוא בחזקת נקי, ואינו חייב בדיקה [הסימנים הנראים ככתמים על השורש אינם סימן לחרקים אלא פגמים טבעים – לפעמים ישנם נוברי שדה הנוברים

קרא עוד »
עגבנייה - המכון למצוות התלויות בארץ
עגבנייה

  אופן הבדיקה והשימוש: כאמור תוצרת המשווקת כסוג א וטיבה ניכר, הרי היא בחזקת נקיה ואינה צריכה בדיקה פנימית. אולם רצוי להוריד את עלי הכותרת

קרא עוד »
רימון - המכון למצוות התלויות בארץ
רימון

אופן הבדיקה והשימוש: כאמור, פירות שמגיעים מחקלאים בשיווק מסודר, הם בדרך כלל נקיים. אולם פעמים ובפרט בשנים מסוימות ניתן למצוא נגיעות של זחל 'זבוב הפירות'

קרא עוד »
שסק

אופן הבדיקה והשימוש: כאמור, בפירות הנמכרים בשווקים אין חשש לחרקים והפרי אינו טעון בדיקה. אולם רצוי לבדוק או להסיר את תחתית הפרי [גם בפירות ממטעים

קרא עוד »
גויאבה / גויאבה תאילנדית

  אופן הבדיקה והשימוש: פרי הגויאבה הנמכר בשווקים ואף המסודרים שבהם, אינו בהכרח ממטעים מטופלים, ועד היום [נכון לשנת תשפ"ד] חלק ניכר מהפירות מגיעים ממטעים

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון