השום משווק בתחילת העונה החדשה כשום טרי ונמכר עם העלים שלו. בתקופה זו, שיני השום בדרך כלל נקיים מחרקים, ולעיתים גם בשלב זה כבר מתחילה נגיעות בעיקר של אקריות ועכבישים, ולעיתים חרקים נוספים.
מאידך, בשום מיובש ובמיוחד אם הוא לאחר אחסון ממושך, הנגיעות בחרקי מחסן כגון אקריות היא מצויה בשיעור גבוה.
הנגיעות היא בין שכבות הקליפה, אולם שיני השום עצמם ללא כל קליפה – נקיים מחרקים [לעיתים אנו מוצאים אקריות שקופות גם בשבבי שום קלופים שנותרו רק עם עוקץ הראש שכנראה משמש מקום מסתור עבור האקריות הללו. עוקץ זה נצרך כדי שלא יהיה חשש לינת לילה, והוא מועיל גם כאשר כל השום קלוף, שגם הוא חלק מהקליפה, וכמש"כ בס"ד בשו"ת שש משזר (ח"א יו"ד סי' יח)].
אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור, שום טרי הוא בחזקת נקי, והנגיעות שלעיתים נדירות מצויה בו – איננה מחייבת בדיקה, אולם מחייבת זהירות של הפרדת העלים הירוקים, הסרת ה'שיער' שהוא עם חול עדיין באופן שיווק זה, הסרת השכבות המיותרות, להשאיר את שיני השום עם הקליפה החיצונית הצמודה אליה, ונכון לעשות בדיקה כללית להבטיח שאין נגיעות נדירה בשום זה, אז אפשר להשתמש בשיניים עם הקליפה החיצונה, כגון לשום כבוש וכיו"ב.
שום מאוחסן, מצויים אקריות ושאר מזיקי מחסן, וחובה להסיר כל שכבות של קליפות השום, עד שמתגלה שן השום לחלוטין, והוא בחזקת נקי מחרקים. אם מותירים את עוקץ השום – יש לנקותו היטב [יש להקפיד בזמן הקילוף שלא לעשות זאת בקרבת האוכל מחשש שיפלו חרקים].
שום קלוף, המשווק גם ללא עוקץ השום, הוא בחזקת נקי. והמשווק עם עוקץ השום, כלומר אין חותכים עם סכין [למנוע בעייה של לינת לילה], יש לשטוף היטב את איזור העוקץ, מחשש מסתור של אקריות שקופות.
שבבי שום – ראה ערך 'שבבי שום'.
