אגוז קשיו

אגוז קשיו - המכון למצוות התלויות בארץ

אגוז הקשיו מקורו באמריקה, אולם כיום הוא נפוץ בהרבה מדינות בעולם. לארץ ישראל מגיעה התוצרת בעיקר מארצות אפריקה ומהודו. אגוז הקשיו צומח מעל פרי גדול שצורתו כתפוח [פרי זה אינו משמש למאכל בני אדם]. קליפת האגוז רעילה מאד ומסוכנת באכילה. תהליך קילוף האגוז מורכב מאד: הוא עובר ניקוי, השריה, קלייה, קילוף, יבוש וקילוף נוסף. ולבסוף מתקבל הפרי שצבעו לבנבן וצורתו כחצי סהר. עד השלב הזה – האגוז נקי לחלוטין מכל מיני סוגי חרקים.

אולם בתהליך האחסון, כשהתוצרת עוברת מחסנים ואוניות שהם מוקדים קשים של חרקים, תתכן נגיעות של זחלי עש וחרקי מחסן מסוגים שונים, המותירים סימנים של פירורים, קורים, אבקה וכד'. כיון שלרוב אגוזי הקשיו יש חור טבעי בקצה, הפתוח לחלל הפנימי של האגוז, הזחלים והחרקים חודרים פנימה לעיתים ללא שום סימנים חיצוניים. אגוזים אלו נוטים להתעפש מהר אם הם לא נשמרים באריזה אטומה. כמו כן, האגוזים הישנים יותר מקבלים הצטמקות שבאה לידי ביטוי במראה החיצוני של האגוז.

אופן הבדיקה והשימוש:

התוצרת הנמכרת בארץ הגידול כשהיא טרייה, בדרך כלל נקיה ואינה חייבת בדיקה. במידה ורוכשים תוצרת מאוחסנת או לחילופין במדינות שהתוצרת מיובאת כגון בארץ ישראל, יש חשש לנגיעות של מזיקי מחסן, אולם רמת הנגיעות תלויה מאד בתקופת ובצורת האחסנה. ולכן: באם האגוזים נראים 'בריאים' שלימים ובהירים – די להתבונן חיצונית לראות שאין סימני כרסום ושאר סימנים חריגים. כמו כן, יש לעשות בדיקה מדגמית שאין נגיעות פנימית ודי בכך [יש לשים לב שפעמים בתהליך הקילוף של הקליפה החומה, חלק מפירורי הקליפה נכנסים לתוך האגוז דרך החור הטבעי, ואינם קשורים לנגיעות בחרקים. ורק פירורים שצורתם אחידה מהווים סימן לחרקים]. באם האגוז נראה מצומק, ובמיוחד אם יש עליו סימני כרסום או שאר סימנים חריגים, חובה לחצות כל אגוז לשניים ולבדוק שאין נגיעות פנימית.

קיים אופן שיווק של תוצרת לצרכן הסופי באריזות וואקום, ומצאתי זאת במדינת יפן, ובבדיקות רבות שעשיתי שם, נמצאה התוצרת נקייה לחלוטין.

קיים שיווק של תוצרת באריזות גדולות בוואקום המגיע מן היצרנים, תוצרת זו נבדקה ונמצאה יחסית מאד נקייה, וגם זאת אפשרות להמשיך לשמור על שרשרת השיווק הנקי, להמשיך ולארוז בוואקום גם לצרכן הסופי [שימוש באגוז באופן זה מומלץ מאד אם המוצר הסופי אינו בר בדיקה כגון בשיווק של הקשיו מצופה שוקולד או כיו"ב, כדי להבטיח שהמוצר נקי, ויכול הצרכן לאוכלו כמות שהוא]

פרי הקשיו בקצה התפוח בעודו על העץ
זחל בין אגוזי הקשיו החצויים
חיפושיות בין גרגירי הקשיו
 עש וגולם בתוככי הקשיו
זחל עם פירורים ואבקה בתוך הקשיו
אופן השיווק ביפן של הקשיו בשקיות לצרכן הפרטי
למידע נוסף:
אגוז צנובר /פיניונס - המכון למצוות התלויות בארץ
אגוז צנובר /פיניונס

הצנוברים נמצאים בתוך איצטרובלים הגדלים על עצי האורן. בעולם ידועים כשמונים מינים של צנובר, אולם יש שניים הנפוצים מאד, אלו הצנובר 'הים תיכוני' שצורתו כעין

קרא עוד »
אבוקדו - המכון למצוות התלויות בארץ
אבוקדו

פרי האבוקדו הוא בדרך כלל נקי לחלוטין ואינו צריך בדיקה. אבוקדו המגיע ממטע שאינו מטופל כראוי, יש להתבונן חיצונית, שלעיתים הפרי נפגע ע"י שני מזיקים

קרא עוד »
צבר/סברס

פרי הצבר גדל גם באופנים לא מסחריים – בצידי הדרכים ובשדות עזובים ומופקרים וכיו"ב ובשנים האחרונות, הוא גדל אף בצורה מסחרית בחוות גידול ובמטעים שונים

קרא עוד »
המכון למצוות התלויות בארץ
אפונה – תרמילים

את תרמילי האפונה התרבותית, תוקפים חרקים מסוגים שונים כגון זחלי פרודניה, זחלי עש האפונה, אקריות ובעיקר אקרית הצהובה, כנימות עלה, תריפסים למיניהם המשאירים סימני מציצה,

קרא עוד »
קישוא - המכון למצוות התלויות בארץ
קישוא

הקישוא הוא בדרך כלל בחזקת נקי ואינו חייב בדיקה, אולם רצוי לשוטפו במים קודם השימוש בו. פרחי קישוא/קישוא מסוג זוקיני – ראה ערך 'זוקיני'.

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון