.
תאנים טריות
אופן הבדיקה והשימוש:
ראשית יש להבטיח את הנקיון החיצוני של הפרי, באמצעות שטיפה וגירוד של כל צדדי הפרי.
יש לפתוח את התאנה לשניים, להתבונן באזור הפתח [או להסירו לחלוטין], ולאחמ"כ לקפל כל מחצית הפרי כלפי החוץ, באופן שכל נימי התאנה יתרחבו, ויהיה קל לזהות מה שביניהם. הרימות הלבנות דומות מאד לנימי הפרי אולם הם ניתנים לזיהוי באמצעות הנקודה השחורה שבראש הרימה. מי שאינו בטוח שהוא מזהה בוודאות [וכדאי לכל אחד לעשות זאת, כיון שלפעמים הרימות חודרות פנימה ורק חלק האחורי הלבן של גופם נראה בחוץ], נכון שלאחר קיפול התאנה כלפי חוץ, ישרה אותה במים רגילים תוך כדי נענוע שלה בתוך המים, להוציא חזרה את הפירות מהמים, ולהניח את הצלחת השקופה על גבי משטח כהה ולהתבונן במים. במידה ויש רימות – הן נשארות בתחתית הקערה וקל לזהותן, ואזי אין לאכול תאנה זו כלל.
בתאנים טריות ממטעים מטופלים [רובן הגדול גם נמצאים תחת רשתות], התאנים בדרך כלל בחזקת נקיות, ולכן לאחר הקיפול כלפי חוץ, יש לעשות בדיקה, ואין צורך לעשת גם 'בדיקת בטחון' בתוך המים.
תאנים מיובשות – דבילה
אופן הבדיקה והשימוש:
מעבר לחרקים ש'גדלים' ומתייבשים עם הפרי וצבעם הופך מלבן לחום, יש חשש לחרקי מחסן רבים כגון זחלים של חיפושית התסיסה או עש הדבלים בצבע לבן או לאחר מיתתם בצבע חום. חיפושיות ואורזיות מחסן.
ולכן, לאחר שטיפה חיצונית טובה מאד. בפרט באזור הפתח, או במקומות שהתגבשה הרבה אבקת סוכר לבנה וכו' [במידה וניכרים אקריות חיות הנובע מאיחסון ממושך יש להימנע מלהשתמש בתאנים אלו] יש לפתוח את התאנה לחצי, ולמתוח אותה עד שתהיה פתוחה לחלוטין לא קפלים, את כל המקומות השחורים מחמת ריבוי דבש וכיו"ב להסיר, ולהניח את התאנה מעל מקור אור חזק, שמסייע לשקף את בשר התאנה עם קליפתה, וכל עצם זר ושנמצא שם יש להסירו.
ככלל, יש להעדיף תאנים לחות וצבען בהיר ולא כהה, ואין ריבוי 'גבישי סוכר' על גבי התאנה.
