יוצאים לנופש? כך תדעו אילו משטחי שיש ניתנים להכשרה
לקראת עונת בין הזמנים, אשר לעיתים שוכרים בתים שאין ידוע על כשרות המאכלים שמשתמשים בני הבית הקבועים. וק"ו אם לוקחים אצל מי שאינם יהודים, ואם כי יש כלים רבים שיש להם תחליף ואפשר להביא עם הנופשים, מ"מ יש כמה דברים שמחפשים להכשיר. וכבר כתבנו בעבר על כלים שונים, ובהתייחס לכיריים, ובעיקר לחשמלי ולאינדוקציה, שכבר כתבנו […]
באיסור הקרבת קרבנות בזמן הזה
בעהית"ש בשלישי בשבת שלשה ועשרים יום בשבט ה'תשפ"ו א. תנן בזבחים (קי"ב:) עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות. ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים, קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל, באו לגלגל הותרו הבמות, קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו […]
תעלומה במחסן
שעת בין הערביים של יום שלישי הביאה עמה את הרוח החמימה של רחובות בני ברק. אברכים מיהרו לכוללי ערב, ואוטובוסים עמוסים חלפו על פני ילדים שחזרו מהת"ת עם ילקוטים כבדים. אבל בשביל "חבורת הבלשים של זכרון מאיר" – שכללה את שרוליק, מוטי ודניאל, תלמידי כיתה ו' – המולת הרחוב הייתה רק תפאורה למעקב הגדול ביותר […]
המטע שלי והמטע שלו
גיא וניר היו חברים טובים עוד מימי בית הספר היסודי. שניהם התגוררו ביישוב חקלאי מוכר, קרוב למרכז הארץ. אבותיהם של גיא וניר, משה ואיצ'ה, היו גם כן חברים טובים ושניהם נטעו פרדסי תפוזים, לימונים ואשכוליות. כשמשה ואיצ'ה הזדקנו ויצאו לפנסיה, העבירו שני האבות את הפרדסים המניבים שלהם לילדיהם, לגיא ולניר. שני החברים החליטו להיות שותפים […]
חיוב נטילת ידים לתרומה ולמעשר שני
הקדמה: במהרה יבנה בית המקדש, ותחזור הנהגת הטהרה בישראל כדין, ויוכלו הכהנים לאכול קדשים בטהרת הגוף והמאכלים ותרומה [כולל תרומה גדולה, תרומת מעשר, ביכורים וחלה], וכן יאכלו ישראל קדשים קלים ומעשר שני בירושלים בטהרה, כדינם. מן התורה הטובל ומחזיק בטהרתו הרי הוא טהור גמור. אולם חכמי הדורות הוסיפו הנהגות טהרה, ובכללם טהרת ידים. וגזרו על […]
זני סלמון פראיים שתורבתו – מציאות חדשה בכשרות
הנה לאחרונה נפוץ בארץ ישראל סלמון עם הכיתוב האומר שזן הדג הוא קוהו סלמון, והוא מגיע עם כשרויות שהם מקפידות לשווק נקי מטפילים. ונשאלתי הכיצד? והרי בספר תולעת שני (כרך ב ערך סלמון) כתבתי: לדגי האילתית שבטבע יש סוג אחד הנקרא SLMO ואליו משתייך הסלמון המפורסם שהוא הסלמון האטלנטי וסימניו הבולטים הם בכך שהם כסופים […]
קטיף עצמי בפרדס: האם האכילה טעונה הפרשת תרו״מ?
שאלה: בעל פרדס שעושה קטיף לפירות וממלאם בארגזים כדי לשולחם לשווקים, האם רשאי לאכול תוך כדי פעולת הקטיף מהפירות אכילת עראי. ומה הדין באנשים שנכנסים לפרדס לקטיף עצמאי, דהיינו שמשלמים לבעל הפרדס לפני שנכנסים, ויכולים לקטוף ולאכול בפרדס כאוות נפשם, וישנה אפשרות גם לקחת כלי מלא פירות לבית, האם צריכים להפריש תרו"מ קודם שאוכלים מהפירות? […]
העתקת עצים על פי ההלכה – מדריך מעשי
אסור לקצוץ אילן מאכל העושה פירות, והעושה כן עובר על לאו מן התורה וחייב מלקות. [וראה ברמב"ן במנין העשין על הרמב"ן מצוה ו', שיש עשה "כי ממנו תאכל", וכשמשחית ממילא עובר על עשה, ועי' בפי' התורה תמימה על הפס' שם שעובר על עשה, שלאו הבא מכלל עשה, עשה. עיי"ש]. עץ שהזקין וכבר אינו עושה פירות […]
בירור הלכתי בדינם של עלי גפן לענין ערלה ותרו"מ
דין עלי גפן בערלה ותרומות ומעשרות ואם יש חילוק אם מקורם מעצים זכריים ו תמוז תשפ"ה לכבוד ידידי הרב נחמיה חדד שליט"אמנהל המעבדה שע"י המכון שלום וברכה! במה ששאלת אודות עלי גפן לענין ערלה ותרו"מ, ואם יש איזה חילוק אם מקור העלים מעצי גפן פוריים, או אף אם הם עצים זכריים, שמטרתם לכנות בלבד. הנה […]
חיפויי קרקע – זהירות מכלאי הכרם
כפי אשר כתבנו במידע הלכתי בגליון תנובות שדה 185, בשנים האחרונות ובדחיפת הרשויות [משרד החקלאות ומועצות אזוריות למיניהם] על מנת לסייע בתהליך המבורך של מניעת ריסוסים, מעודדים את החקלאים להותיר את העשבייה למטרות 'שימור קרקע' ו'שימור המים' [ויש גם שהוסיפו לאוכל עבור הצאן]. וזה בתחליף למה שהיה נהוג בעבר שהיו מקפידים על סניטציה של הקרקע […]
דיני כלאים בגינה הביתית – מדריך מעשי לבעלי גינות
קבלת תורה אמיתית
נאמר על התורה הקדושה "לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז" (איוב כח, יז), "יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה" (משלי ג, טו). צריך להתייחס לתורה לפי הערך שלה, איך אדם יכול לשקול רווח חומרי כנגד התורה?! נכון שהתורה התירה לנו לעבוד לצורך הפרנסה שיוכל האדם להביא אוכל לבני ביתו, זו מצוה, אך […]