תמר

תמר - המכון למצוות התלויות בארץ

התמרים משווקים בצורות שונות, ורוב זני התמר משווקים כפרי יבש, כלומר, ייבושם והבשלתם הוא על העץ. ויש זן של תמר המשווק כתמר לח [זני התמרים הלחים הם: 'חייאני' ו'ברהי'. זני התמרים היבשים הם: 'מג'הול', 'דקל-נור', 'אמרי', 'דרי', 'חדרווי', 'זהידי' וחלווי'].

בתמרים היבשים, מצויה נגיעות של חרקים בתהליך של הייבוש והאיחסון, אולם התמר אף בעודו על העץ – הוא עלול להינגע, ובפרט בשטחים שאינם מטופלים כדבעי, וק"ו בשטחים האורגניים. החרקים הם מסוגים שונים: חיפושית הגרעין [החודר לפרי בעודו בשלב הבוסר ועוזב בזמן הבשלת הפרי]. חיפושיות שונות [חיפושית הטבק, משוננת חזה, התסיסה] שנדבקים לבשר הפרי ונראית כחלק ממנו לאחר הייבוש. זחל של חיפושית התסיסה [צבע לבנבן]. זחל עש הצימוקים [צבע ורדרד]. הזחלים נותרים בפרי ולאחר הייבוש נהפך צבעם לצבע חום ואי אפשר לזהותם אלא לאחר חציית הפרי לשניים].

נזק מיוחד במינו נגרם על ידי ארבעה מינים של חיפושיות התסיסה לפרי התמר, הנזק הוא בפרי על העץ ובתמרים מאוחסנים. מלבד מה שהם פוגעים כמזיק משני בפרי תמר תוסס או פגוע, הם פוגעים כמזיק ראשוני בתמר מתחילת שלב ההצמלה, כאשר החיפושיות חודרות לבית הגלעין, נוברות שם ומטילות ביצים. הזחלים והבוגרים נוברים ומכרסמים בציפת הפרי וגורמים להרס ולכלוך. הזנים היותר רגישים הם אותם שנגדדים מאוחר, מאידך הזנים הנגדדים בוסר כמו הזן 'ברהי' או 'חיאני' אינם נפגעים מהמזיק. כשמשאירים תמרים בשלים זמן ממושך במחסנים, כל הסוגים עלולים להיפגע בצורה קשה.

במפעלי התמרים יש תהליכים שונים שעוברים סוגים שונים של התמרים, שחלקם רלוונטיים ומועילים גם להסרת החרקים[1]:

ראשית, חלק גדול מסוגי התמרים עובר חימום [התמרים ללא גלעינים עוברים תהליך זה כדי להסיר את הגלעין], שזה חימום בתנורים עם אויר חם. תהליך של מתיל ברומיד. תהליך של הקפאה [5 ימים במינוס 18], כל אחר מהתהליכים הללו, גורם לחרקים לצאת מחוץ לתמר, ולהשאיר את הפרי נקי.

הבעיה היא בהמשך תהליך השיווק. כאשר זה באחסון ממושך, או מחסני השיווק או בחנויות. אולם כאמור – מיד בתום התהליך המוצר בחזקת נקי. אך ימשיך בתהליך השיווק כמוצר יבש, הנגיעות יכולה לחזור אליו כבראשונה, אלא אם המשך השיווק יהיה בהקפאה או קירורים. מאידך, בתמרים שהם 'טבעי' והתמר הנקרא 'בון בון', הם לא עוברים חיטוי, וגם אם יש תהליך הקפאה – הוא קצר יותר ופחות יעיל נגד חרקים.

תמר לח [חייאני, ברהי] משווק באיכות גבוהה בדרך כלל והוא בחזקת נקי.

אופן הבדיקה והשימוש:

לכתחילה יש להעדיף להשתמש בתמרים הלחים שהם בדרך כלל בחזקת נקיים יותר, ובבדיקה חיצונית אפשר לזהות אם התמר בחזקת נקי.

באם משתמשים בתמרים יבשים, חובה לחצות את התמר לשניים ולאחר הוצאת הגלעין, להתבונן שאין חרקים וזחלים. כיון שפעמים רבות הזחל מקבל את צבע המזון שהוא אוכל, וככלל לאחר הייבוש הגוון שלו הופך להיות חום כגוון התמר ויש קושי לזהותו, לכן יש להתבונן על התמר מול מקור אור, וכל גוף זר חובה לבודקו. כתמים כהים יותר או גבישי סוכר – אינם מהוים סימן לנגיעות בחרקים.

סירופ תמרים – סילאן

עקב שיטת העיבוד [ערבוב תמרים ומים, מבשלים בטמפ' של 75 מ"צ לשעתיים. מפרידים בין הנוזל למוצק, וזה נכנס לתהליך של מיצוי בכ-70 מ"צ בשני תהליכים נפרדים שס"ה זה כ-4 שעות נוספות, ומזה יוצא הסירופ הסופי שהוא כ-70-75 'בריקס'] הרי הוא בחזקת נקי ואינו צריך בדיקה.

ממרח תמרים

ממרח זה עשוי מתמרים שעברו טחינה גמורה, ולכן אין כבר חובת בדיקה, אולם לכתחילה אין לטחון את התמרים אלא לאחר בדיקתם. וראה עוד ערך 'ממרחים'.

תמרים ללא חרצנים [תמרים לחוצים]

אופן עיבודו של מוצר זה, הוא תהליך מיון, הוצאת חרצנים, הכנסת התמרים לתוך בתי קיבול, יצירת 'בלוקים' באמצעות מכונת לחץ ואריזת כל 'בלוק' בוואקום. לעיבוד התמרים הלחוצים משתמשים בד"כ בתמרים הגדולים מזן מג'הול, וניתן לציין בוודאות כי החומר איננו עובר בדיקות קפדניות לחרקים, וכמעט בכל חפיסה ניתן לראות מול מקור אור בתוך התערובת זחלים וחרקים שלימים שנותרו שם. ולכן למעשה מן הראוי שלא להשתמש במוצר זה, עקב הקושי הגדול לבודקו.

אשכול תמרים טריים, ניתן להבחין בסימני חרקים על כמה מן התמרים

זחל עש הצימוקים בתמר זן דקל נור

עש החרוב בוגר זחלים ופסולת בתמר באריזה

חיפושית משוננת חזה ופסולת שלה בתוך תמר

ממרח תמרים

אריזת תמרים לחוצים

למידע נוסף
פרודניה - המכון למצוות התלויות בארץ
פרודניה

ניתן לזהות את הפרפר הבוגר של הפרודניה,כשעל כנפיו הקדמיות [שצבען חום] יש קווים ופסים בצבע כתום, צבע החזה והבטן כתום עד חום בהיר. אורך גופו

קרא עוד »
עשב חיטה - המכון למצוות התלויות בארץ
עשב חיטה

עשב חיטה עשב חיטה, הוא כפשוטו העשב היוצא מהנבטה של זרעי החיטה. את עשב החיטה מגדלים במסגרת מסחרית, אך לעיתים גם במסגרת ביתית. את גרעיני

קרא עוד »
מיורם/אזוב תרבותי - המכון למצוות התלויות בארץ
מיורם/אזוב תרבותי

מיורם/אזוב תרבותי   עלי מיורם משמשים כתבלין, וכצמח מרפא, ומצויה בהם נגיעות מרובה כגון: כנימות עלה, אקריות, זחלים של פרפרים שונים ועוד. עוד על אזוב

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון