שלום וברכה,
באחד הסופרים בירושלים, (שם הפירות והירקות בהשגחה מהודרת), נכתבה מודעה לגבי תפוחי עץ המיובאים מחו"ל שאין השגחה על השעווה שמורחים על קליפת התפוח, רצינו לדעת האם יש לחשוש ואם כן באיזה סוגים של תפוחים ואם הבעיה קיימת בעוד דברים , כיוון שעד שראינו את המודעה לא ידענו כלל על קיום השעווה הנ"ל.
תודה רבה על כל העזרה
הציפוי משמש להברקה של מוצרי מזון שונים וביניהם התפוחים.
יש חומר הנקרא שלאק שמקורו הוא לאק היוצא מחרק שמשאיר על העצים ונאסף על ידי עובדים יחד עם החרקים שבו ומעורבב עם חומרים נוספים ועובר סינון, והנוזל הסופי הוא המשמש להברקה.
הגאון בעל אגרות משה התירו. ולפני מרן הגריש”א זצ”ל הוצגו נתונים כביכול בימינו המציאות שונה, ועל כן כתב לאסור.
בספרי תולעת שני חלק ראשון בפרק היוצא מן החי, הוכחתי שהמציאות של ימינו לא השתנתה, וההיתר של בעל האגרות משה שריר וקיים גם בזמנינו ללא שינוי.
ומכל מקום יש מחמירים ומשתמשים בציפוי סינטטי, ולכן מה שמגיע מחו”ל אין פיקוח על סוג הציפוי, ועל כן למחמירים יש צורך להסיר הקליפה.
אולם מעיקר הדין התפוח מותר באכילה עם הציפוי שעליו וכמבואר לעיל
*השאלה והתשובה עשויים להתפרסם באתר לטובת הכלל, בהתאם לשיקול דעת מנהל האתר.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.
