אני בחור שישן בפנימיה בישיבה בבני ברק, וההורים שלי גרים בחוץ לארץ. ובכל חג אני צריך לשמור גם יו"ט שני של גליות. וכעת השאלה שלי: ב"ה השבוע נהייתי חתן, וסיכמנו שאי"ה אחרי החתונה נגור בקביעות בארץ ישראל. השאלה אם כעת שאני כבר חתן ואני נמצא בחג השבועות בארץ ישראל. וכן בחגים הקרובים אני יהיה בארץ ישראל, אצטרך עוד לשמור יו"ט שני של גליות, או לא?
הנה עצם עיקר הדין שבחור בן חו"ל שבא לארץ ישראל שחייב לשמור יו"ט שני של גלויות, אינו דבר ברור כלל. שכבר כתב הרב המני"ח בהערה בשו"ת הלק"ט (ח"א סי' ד) בשם הגאון רבי משה גלאנטי, שקבלה בידו מרבני ירושלים, שרווק העולה לארץ ישראל, עושה יו"ט אחד בלבד, שמא ימצא אשה בא"י וישאר בא"י, ואף שעדיין לא מצא, כל הראוי לבילה, וכו'. אא"כ אין לו דיעה בענין, וסומך על הוריו, שאז יעשה יומיים כבני חו"ל. וכך הוא מנהג קדום ומתוקן והוקבע לדורות שרווק יעשה רק יום אחד. וכך מעיד שהנהיגו חכמי צפת. והגם שיש מי שכתב והורה שגם הרווקים יעשו שני יו"ט, כבר השיב להם מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' נה) שכך קבעו רבותינו גאוני הדורות הקודמים, ומי שחלק זה מפני שעלו רק לעת זקנותם לא"י ולא ידעו מזה. והוסיף שם שכך הנהיגו רבני חברון, יעוי"ש. וכ"כ הגר"ח פלאג'י בספרו רוח חיים (סי' תצו ס"ק ג). ויש מי שכתב לחלק שדברי המני"ח מדוברים רק כשהבחור אמר שרוצה להשתקע, ולא בסתם בחורים. וכבר השיב על דבריו בחזו"ע (יו"ט עמ' קמה).
והן אמת שבשו"ת אגרו"מ (או"ח ח"ד סי' קח) ממש התעלם מכל דברי חכמי ירושלים ועיה"ק צפת וחברון, וכתב לחתן שהיה בא"י בשבועות, וגם תכנן לחזור ולהתחתן בחו"ל, ולשוב לארץ ישראל לשכון בה, והוא כתב לו: 'לכן אינו כלום מחשבתך ודעתך להשאר בא"י עתה בחג השבועות שיהיה דינך כשל בן א"י כל זמן שאתה בחור, שהוא ממש כמו שהיית בפה מחמת שאתה סמוך על שלחן אביך, ודין אביך הרה"ג שליט"א כל זמן שהוא בחו"ל הוא כבן חו"ל ממש ואין המחשבה ליסע ולהתיישב בא"י כלום, שמחשבה בעלמא ודאי אינו כלום, דכל ישראל שומרי תורה דעתן להתיישב בא"י כי מחכים ומצפים לישועת ה' שהוא כהרף עין, ורק כשיעלה לא"י עם ב"ב יהיה בדין בן א"י מאחר שמחשבתו יהיה לקביעות, וכן הוא דינך אף שאתה נמצא בא"י, ובפרט שאתה חושב לבא בעוד זמן קצר לחו"ל עד אחר החתונה שלך ואין האדם שייך לידע העתידות שלכן, פשוט וברור שצריך אתה לחוג חג שבועות שני ימים עד שתבא ממש אחר החתונה בעה"י עם אשתך לא"י'. ע"כ.
אולם בנידו"ד לענ"ד אפשר שגם האגרו"מ יסכים שכן כאן נשא אשה על מנת שישארו בארץ ישראל, והוא כבר כאן והכלה מארץ ישראל, ואין זה מחשבה לנסוע לארץ ישראל לאחר החתונה, אלא זה בפועל שממשיך ונשאר בארץ ישראל, ומתחתן כאן עם בת אר"י, ונשאר לגור שם, ונראה ממש כבן ארץ ישראל. ובפרט שדבר פלא שהתעלם כך ממה שכתבו כל חכמי הדורות הקודמים והכרעת מרן החיד"א. ועוד ראה בשו"ת דבר יהושע (ח"ג יו"ד סי' עו) שהגם שהחמיר ברווק מ"מ גם הוא הדגיש שכ"ז אם לא גמר בדעתו להישאר בא"י, ואם ימצא בחורה שתרצה לגור בחו"ל יגור עמה שם, אז החמיר. א"כ בנידו"ד שכבר נשא בת א"י וכבר גמר בדעתו על כך. ובהצטרף דעת כל גאוני הדורות הקודמים, עליך לעשות יו"ט אחד בלבד. ברכת מזל טוב!
*השאלה והתשובה עשויים להתפרסם באתר לטובת הכלל, בהתאם לשיקול דעת מנהל האתר.
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.