דג הטרולוס/Shrimp's scad
קיימים כמה סוגי של דגים ממשפחה זו, רובם מקורם מהים התיכון, כגון סנפירנית, אטלנטית (הוא הטרכון דלהלן) שיננית, ועוד. וקיים גם אחד שהוא היגר לים התיכון מים סוף והוא: צנינון דו-ימי שנקרא גם טרולוס הצהוב על שם צבע זנבו. דגים אלו מצויים גם בארצות המזרח, כמו אוסטרליה, יפן סין, הודו ועוד. וגם באפריקה גם במזרח וגם במערב בסנגל. אולם יש מינים המצויים רק בים התיכון, ובדייג כאן בחופי ארץ ישראל.
דגים ממין אלו להבדיל ממיני הטרכון, הם דגים החיים בלהקות, הם חיים בקרבת ברזלים, בקיץ הוא נמצא קרוב לפני הים ובחורף הוא נמצא יותר במצולות. הדגים אורכם נע בדרך כלל בין 20-10 סנטימטרים והם ניזונים מדגיגים, סרטנים ורכיכות. על גוף הדג, יש קו בולט באמצעותו הוא קולט שדות אלקטרומגנטיים של דגים אחרים בקרבתו. דגים אלו כדי להקל על תנועתם ושחיתם המהירה, מפרישים כמין שמן מן הגוף המקל עליהם את התנועות.
ככל דגי הים, גם בדג זה לעיתים יש נגיעות חיצונית, ולעיתים נגיעות פנימית תולעים, ציסטות בחללי הראש והגוף.
אופן הבדיקה והשימוש:
- יש להסיר את הראש או לחילופין, לחצות את ראש הדג, להסיר ממנו את הזימים, הלשון ושאר איברי הפנים, ולשוטפו היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב. אפשר גם באמצעות לחץ אויר חזק או קיטור חזק, להכניס אל החללים ולנקות היטב.
- את איברי הפנים יש להשליך, את הקרום השחור יש לנקות ולגרד היטב בכל דפנות הבטן, ובצמוד לשדרת הדג, ולשטוף היטב תחת ברז מים תוך כדי שפשוף היטב, ולהתבונן היטב שלא נותרו כל תולעים, 'ציסטה' או 'כיסים' של טפיל בתוך חלל הבטן.
- יש להתבונן חזותית על גבי הדגים ובעיקר באזור הסנפירים, צדדי הבטן התחתוניים, ובאזור הצוואר והזנב, באם לא נראה כל סימן אדום המסמן פציעה של טפיל חיצוני שחדר מבחוץ. במידה ויש חשש או סימן של פצע אדום יש לחטט אחריו עד עומק חצי ס"מ.
- בנוסף מחשש לטפיל, שיושב על עור הדג [ללא חדירה לבשר הדג], אפשר להסיר את העור, ואין חשש כלל. או לחילופין, באם זה דג מצונן כלומר שעבר כבר זמן לאחר מותו, אחיזת החרקים בו חלשה יותר, ואז מגרדים היטב עם סכין את כל עור הדג [גם במקום שאין קשקשים]. ובאם הוא נידוג טרי יש להמתין מספר שעות לאחר מותו או להקפיאו למשך זמן עד שיוקפא, ואז לשטוף ולגרד היטב את עור הדג.
