קובו

בחציל קיימת נבירה של זחלים גדולים בשדה, אך בדרך כלל הזחלים מכרסמים חיצונית ואינם חודרים פנימה. אולם באופן יותר נדיר, קיימת כניסה של זחלי עש

אגוז 'מלך' שאוחסן טרם שיווקו [שזה רוב ככל התוצרת בארץ ישראל, כיון שהיא מייבוא בעיקר ממדינות עם טמפרטורה מתונות כמדינת קליפורניה ועוד] עלול לקבל נגיעות

עלי הכוסברה נגועים מאד בחרקים כולל נגיעות בגבעולים ובפרט במקומות החיבור. הנגיעות היא באקריות, כנימות עלה, תריפסים, עכבישים ורימות של זבוב המנהרות. אופן הבדיקה והשימוש:

למעשה ברוב ככל הבדיקות שנבדקו פירות אלו משיווק כשהם קפואים [לאחר שעברו עיבוד], נמצאה נגיעות גבוהה מאד של כ-30 אחוז בממוצע [כשבפטל האדום הממוצע היה

בבקו – סקירה ואופן הבדיקה והשימוש בבקו הוא אחד מזני הפפאיה, אלא שהוא מוארך יותר. הפירות המשווקים בארץ, הם ממטעים מטופלים והם בחזקת נקיים ואינם

עלי מיורם משמשים כתבלין, וכצמח מרפא, ומצויה בהם נגיעות מרובה כגון: כנימות עלה, אקריות, זחלים של פרפרים שונים ועוד. עוד על אזוב המצוי, ומינים נוספים