מרווה

עלי המרווה משמשים כתבלין, ומצויה בהם נגיעות מרובה כגון: כנימות עלה, אקריות, זחלים של פרפרים שונים ועוד.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש לקחת מעט גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק. ולאחמ"כ לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי רימת זבוב המנהרות. במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחמ"כ יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד. כיון שבדיקה זו קשה ביותר על כן מומלץ להשתמש ע"י אחת מהדרכים הבאות:

לאחר שטיפה טובה של העלים, ניתן לבשלם כמות שהם עם מים, לסנן את המים סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן וכד', ולהשתמש במי התמצית המסוננים.

לאחר שטיפה טובה, אפשר לעטוף את העלים בתוך בד, לקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל ולבשל עם הבד.

לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר ולהשתמש עם העלים הטחונים.

מרווה מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, עלי המרווה בחזקת נקיים. אולם אינם נקיים בוודאות [וכמפורט בנספח שם], ולכן יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק,

מרווה – עלים יבשים – ראה ערך 'עלי תבלין יבשים'.