תירס

טרי בקלחים – ראה בערכו.

 

תירס בשימורים – ראה בערכו, וראה בערך "שימורים".

 

תירס קפוא – ראה בערכו.

 

גרגירי תירס יבשים – גרגירי התירס בזמן הפרדתם מהקלח ולאחר שטיפתם, קודם יבושם, הם בחזקת נקיים [ראה ערך "תירס"]. אולם החל משלב הייבוש והאחסנה, הם עלולים להיות מותקפים במזיקי מחסן בוגרים וזחלים. ככל שהאחסון ארוך יותר או לקוי יותר הנגיעות מהירה יותר. גם גרגירי תירס המשווקים באריזות ניילון עלולים להיפגע באריזתם אם אוחסנו באופן לקוי. החרקים מהלכים בינות לגרגירים, חודרים לגרגיר ומתגלמים בתוכו ושוב מגיחים החוצה בהותירם חור בגרגיר. פעילות זו של החרקים מותירה פסולת מרובה וגרגירים מנוקבים. הזחלים מותירים קורים.

 

אופן הבדיקה והשימוש: יש לבצע בדיקה כללית של התוצרת, בבדיקה ויזואלית על גבי משטח כתום, ובדיקה בין הגרגירים שאין חרקים בוגרים או זחלים או סימני אבקה מרובה שהם סימן לכרסום על ידי בוגרים, וכן שאר פסולת חרקים, וכמו כן שאין קורים ושאר סימנים מהזחלים. בנוסף, בבדיקה הויזואלית של הגרגירים יש להבחין האם יש גרגירים נקובים, או גרגירים שיש בהם כתם שחור פנימי [לעיתים יש כתם בראש הגרגיר שהוא טבעי ואיננו פנימי ועמוק]. את כל הכתמים שהם בחשש יש להפרידם, ולחצותם ולבודקם.

 

פופקורן מוכן או אריזות מוכנות –  ראה בערך "פופקורן".

 

קורנפלור – בחזקת נקי.

 

קורנפלקס –  בחזקת נקי. באחסון ממושך או לקוי, עלול לקבל נגיעות, ולכן כאשר יש חשש כלשהו, יש לשפוך את התכולה על משטח כתום, ולבדוק את הפתיתים וביניהם. במידה ונמצאה נגיעות או סימני נגיעות של חרקים בוגרים או זחלים, אין להשתמש במוצר כלל.

 

קמח תירס –  גרגירי התירס עוברים גריסה ברמות שונות, והתוצרת שמתקבלת היא כעין "קמח" לעיתים דק יותר ולעיתים גס יותר. קמח התירס מקבל לעיתים קרובות נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים, ויש לבודקו קודם השימוש.

 

אופן הבדיקה והשימוש: להבדיל מקמח שניפויו בנפה צפופה מבטיח שכל הקמח שעבר את הנפה בחזקת נקי. את קמח התירס שהוא גס יותר לא ניתן להעביר בנפה צפופה. ולכן תהליך הבדיקה והניקוי העיקרי הוא בדיקה ויזואלית. יש לשפוך את התכולה על משטח בצבע כתום, ובזמן השפיכה להתבונן שהזרימה של הקמח מלאה ושאין גרגירים שדבוקים כאחד על ידי הקורים המהווים סימן שיש זחלים בקמח. את הקמח יש לפזר על המשטח [ועדיף אם יש אפשרות על שולחן אור ובפרט במקומות המוסדיים], ולהעביר את גושי הקמח בזה אחר זה. יש להתבונן שאין חרקים בוגרים או זחלים, או סימני חרקים כגון פסולת חרקים [יש להבחין בין פסולת טבעית שצבעה כהה, לבין החרקים], קורים שנטוו על ידי הזחלים ושאר סימנים.  במידה ונמצאה נגיעות, רצוי לא להשתמש במוצר זה, עקב הקושי בהפרדת החרקים לחלוטין מהמוצר.

 

למידע נוסף:
פשתן

זרעי פשתן גדלים על צמח חדש שנתי. הזרעים מופיעים בשני גוונים עיקריים, צהוב-זהוב וחום. הזרעים משמשים למאכל, הן כשלמים והן כפשתן טחון, לתוספות שונות, למוצרי

קרא עוד »
עדשים

סקירה מורחבת על העדשים זרעי העדשים הם קטניות הגדלות על צמח עדשה תרבותית, שהוא צמח חד שנתי. על הצמח גדלים תרמילים המכילים את זרעי העדשה

קרא עוד »
חיטה

גרגירי חיטה נקצרים למטרות שונות כשכמובן העיקרי שבהם לצורך תעשיית הקמח למזון וראה לקמן בערכו. שימוש נוסף יש בשיווק החיטה והוא כגרגירים שלימים למאכל או

קרא עוד »
אטריות ביצים

אטריות ביצים מבוססות על קמח לבן רגיל, ואליו מוסיפים ביצים [במפעלים בסין השימוש הוא בביצים טריות] ומלח, כאשר הכל נשפך למערבל עד שמתקבלת עיסה אחידה

קרא עוד »
טחינה - המכון למצוות התלויות בארץ
טחינה

ממרח טחינה מבוסס על גרגירי שומשום. תהליך ההכנה כולל הליך של ניפוי וסינון, הוספת מים, קלייה [למטרת ריכוך הזרע שיהיה קל יותר בטחינה ולארומה טובה

קרא עוד »
שומשום

זרעי השומשום גדלים בתוך תרמיל על צמח חד שנתי. השומשום משווק בכמה אופנים: כשומשום לבן, כלומר לאחר הסרת הקליפה [המתבצעת לאחר שטיפות וקליית הזרעים], או

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון