שימורים

שימורים - המכון למצוות התלויות בארץ

תעשיית השימורים מורכבת ממיני פירות וירקות רבים. באופן עקרוני חובה על ועדי הכשרות לוודא שהחומר ממנו מייצרים את השימורים אושר כנקי מחרקים. שכן על פי רוב מוצר המוכן לאכילה, ובפרט לאחר בישול וקל וחומר באם הוא מעורבב עם מוצרים נוספים, או עם תערובת כגון רוטב, ואין אפשרות לבודקו כהוגן או שאין כלל אפשרות לבודקו.

 

 

להלן נסקור את סוגי השימורים המצויים יותר:

 

שימורי אננס – בחזקת נקי.

 

שימורי אספרגוס – לבן, ללא קליפה כלל בחזקת נקי. בשאר אופנים, בחזקת נגוע.

 

שימורי אפונה – בדרך כלל בחזקת נקי ורצוי לבדוק מדגם.

 

שימורי אפרסקים – בדרך כלל בחזקת נקי.

 

שימורי ארטישוק – תחתיות ארטישוק – בחזקת נקי. לבבות ארטישוק – בחזקת נגוע.

 

שימורי גויאבה – המיוצר בתאילנד בחזקת נקי [הגויאבה התאילנדית היא מסוג שונה המצוי בשאר העולם ובחזקת נקי].

 

שימורי דובדבנים – באם התוצרת מגידול מסודר ומטופל, התוצרת בחזקת נקייה. אולם על פי רוב הייצורים המתבצעים בחו"ל ובפרט במזרח אירופה, בחזקת נגועים וחובה לבדוק כל פרי גם בקופסאות השימורים, מכל המינים והסוגים ובכל אופני העיבוד. להוציא אם יש חותמת כשרות המעידה כי התוצרת נקייה מחשש חרקים.

 

שימורי זיתים – זיתים מזן סורי, יש לבדוק קודם השימוש.

 

שימורי חומוס – במפעלים עם כשרות מהודרת החומוס עובר מיון טוב ובדיקת מדגם גדולה. ומכל מקום רצוי לבודקו מדגמית קודם השימוש. באם המוצר מעורבב עם רוטב סמיך, אין אפשרות בדיקה נוספת, ועל כן אפשר להשתמש אך ורק כאשר על המוצר יש חותם מהדרין המאשר כי התוצרת נבדקה כדת וכנדרש. על ועד הכשרות להימנע מלהעניק מתן הכשר לשימורים אלו על סמך תוספת המילים "יש לבדוק לפני השימוש", מכיון שאין הדבר אמת שהרי לא ניתן לבדוק את התוצרת. ולכן חובה לייצר מוצר זה בפיקוח על עניני חרקים.

 

שימורי חצילים – בחזקת נקי.

 

שימורי חמין –  מכיון שהמוצר מעורבב עם רוטב סמיך, אין אפשרות לבצע בדיקה נוספת, ועל כן אפשר להשתמש אלא אך ורק כאשר על המוצר יש חותם מהדרין המאשר כי התוצרת נבדקה כדת וכנדרש. על ועד הכשרות להימנע מלהעניק הכשר לשימורים אלו על סמך תוספת המילים "יש לבדוק לפני השימוש", מכיון שאין הדבר אמת שהרי לא ניתן לבדוק את התוצרת וחובה לייצר מוצר זה בפיקוח על עניני חרקים.

 

שימורי טונה – בחזקת נקי

 

שימורי ירקות מעורבים – מכיל בדרך כלל כרובית, קלחי סלרי ועוד, ולכן, אם מקור התוצרת מגידול מיוחד כולל פיקוח על כל תהליך הגידול והייצור ויש חותם מהדרין – המוצר בחזקת נקי. אחרת, אין כלל אפשרות לבדוק את המוצר בוודאות ואין להשתמש בו כלל.

 

שימורי כמהין – בחזקת נקי

 

שימורי כרוב – כרוב שמקורו מגידול מפוקח, ויש על הקופסא חותם של כשרות מהדרין המקפידה על הטיפול בשטח ופיקוח כל זמן העיבוד – המוצר בחזקת נקי. כאשר יש חשש כלשהו, אין אפשרות לבדוק מוצר זה בוודאות, ולכן אין להשתמש במוצר זה כלל.

 

שימורי כרובית – כרובית שמקורה מגידול בחממות, ובוצע מעקב אחר כל תהליך הגידול והעיבוד ויש חותם מהדרין – המוצר בחזקת נקי. אחרת, אין כלל אפשרות לבדוק את המוצר בוודאות ואין להשתמש בו כלל.

 

שימורי לי'צי – בחזקת נקי [בתוצרת המשווקת ללא קליפה, המיון קודם העיבוד הוא יעיל].

 

שימורי מישמש – בדרך כלל בחזקת נקי.

 

שימורי מלפפונים – בחזקת נקי.

 

שימורי סלמון – מקורו בים באלסקה והוא בחזקת נגוע

 

שימורי סרדינים – כשמקורם ממדינת מרוקו והודו הם בחזקת נקיים. מסקוטלנד, אירלנד ועוד הם בחזקת נגועים. כשמקורם ממדינות נוספות, יש לעקוב אחרי פרסומי המכון

 

שימורי עלי גפן –  עלי גפן עם אורז, אין להשתמש, אלא אם כן יש חותם כשרות מהדרין המעיד על ניקיון העלים קודם עיבודם [ואין די בניקיון הרגיל של המפעלים]. עלי גפן ללא תוספים – בדרך כלל בחזקת נקי, אולם יש צורך להשלמה אצל הצרכן באופן שישטוף היטב כל עלה תחת ברז מים.

 

שימורי פול – גם במוצר המגיע ממפעלים מצוינים, שהתוצרת עוברת מיון ובדיקות מדגם גדולות, מכל מקום המוצר עדיין חייב בדיקה, וראה לעיל בערך "פול יבש". שימורים המעורבבים עם רוטב סמיך, אין כלל אפשרות לבודקם ויש להימנע כליל מלתת למוצר זה כשרות אלא אם כן נבדקו כל הגרגירים קודם עיבודם, או שגודלו בשיטות מיוחדות. אין להתסמך על תוספת המילים "יש לבדוק לפני השימוש", מכיון שאין הדבר אמת שהרי לא ניתן לבדוק את התוצרת ולכן חובה לייצר מוצר זה בפיקוח על עניני חרקים.

 

שימורי פטריות – ככלל יש לציין שהמיוצר בסין הוא בחזקת נגוע והמיוצר בהולנד הוא בחזקת נקי. ובשאר מדינות העולם, יש מפעלים שהם בחזקת נקיים ויש שהם נגועים,

 

שימורי צלף – בדרך כלל בחזקת נקי.

 

שימורי קוקטיל פירות – בדרך כלל בחזקת נקי.

 

שימורי שזיפים – בדרך כלל בחזקת נקי, אולם רצוי לבדוק בדיקת מדגם מהקופסא קודם האכילה

 

שימורי שיפקה – בדרך כלל בחזקת נקי.

 

שימורי שעועית –  במפעלים מצוינים עם כשרות מצוינת החומוס עובר מיון טוב ובדיקת מדגם גדולה. ומכל מקום רצוי לבודקו מדגמית קודם השימוש. באם המוצר מעורבב עם רוטב סמיך, אין אפשרות בדיקה נוספת, ועל כן אפשר להשתמש אך ורק כאשר על המוצר יש חותמת כשרות מהדרין המאשרת כי התוצרת נבדקה כדת וכנדרש. אין על ועד כשרות להעניק מתן הכשר לשימורים אלו על סמך תוספת המילים "יש לבדוק לפני השימוש", מכיון שאין הדבר אמת שהרי לא ניתן לבדוק את התוצרת. ולכן חובה לייצר מוצר זה בפיקוח על עניני חרקים.

 

שימורי תירס, גרגירים – בדרך כלל בחזקת נקי

 

שימורי תירס גמדי – בחזקת נקי.

 

שימורי תפוחים – בחזקת נקי.

אספרגוס במפעל בסין, באופנים השונים קלח עם כתר, חתיכות בגדלים שונים

לבבות ארטישוק מקופסת שימורים

דובדבנים בהשרייה אחרונה לפני ההכנסה לקופסאות שימורים

כרוב קצוץ וכבוש קודם ההכנסה לקופסאות שימורים

תולעי אניסאקיס שהוצאו מבטן הסרדינים מקופסאות שימורים

עלי גפן כבושים לפני הכנסת לקופסאות שימורים

פטריות שמפניון

מכונה עם דיזות לשטיפת גרגירי תירס

 

למידע נוסף:
פירות יבשים - המכון למצוות התלויות בארץ
פירות יבשים

פירות יבשים – אופן הבדיקה והשימוש פירות יבשים הם פירות שייבשו אותם באופן טבעי בשמש או באמצעות מיכון. הסיבה העיקרית לייבוש הפירות הינה למצוא חלופה לפירות מחוץ

קרא עוד »
וניל

פירות הווניל גדלים על צמח הווניל [שנף] ממשפחת הסחלביים שהוא צמח מטפס. הפירות הם ארוכים והם למעשה תרמיל שבתוכו זרעים קטנים שחורים. התרמיל בעודו על

קרא עוד »
קצח - המכון למצוות התלויות בארץ
קצח

צמח הקצח הוא צמח חד שנתי שיש בו עשרות מינים, כאשר כולם משמשים לנוי, להוציא את קצח הגינה [Nigella sativa] שתורבת וזרעיו משמשים לתבלין ולרפואה. 

קרא עוד »
כוסמת - המכון למצוות התלויות בארץ
כוסמת

הכוסמת היא מין ממיני הקטניות [להבדיל מהכוסמין שהוא אחד מחמשת מיני דגן]. הכוסמת משמשת במדינות רוסיה ומזרח אירופה להכנת הדייסה [קאשה], ובמדינות המזרח להכנת פסטה

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון