קדושת ארון קודש לנביאים

דין של תשמישי מצוה אל מול תשמישי קדושה נתבאר בגמ' במגילה דכ"ו ע"ב, ושם כתוב שלתיק של ספרים יש דין תשמישי קדושה. וספרים פירושו הכתובים על הקלף כעין ספר תורה ובתפירת גידין, ראה משנ"ב סי' קנג ס"ק ה-ו. אלא שקדושת ס"ת גדולה מקדושת חומש בודד, וחומש קדושתו גדולה מנביאים, ונביאים וכתובים כהדדי, וכולם גדולים ממטפחת של ס"ת ומותר לשימם בארון קודש, משא"כ בשאר ספרים המודפסים. ועיין בשו"ע סי' קנד סעי' ג ובמשנ"ב ס"ק ז וס"ק ט. וכל זה בספרים העשויים בגלילה וכמבואר שם ובנו"כ [וכשהספר מונח בתוך נרתיק מעץ או כסף, י"א שהארגז הוא כבר תשמיש דתשמיש, וראה יבי"א ח"ח או"ח סי' יט אות יד]. הנה אם כן הנביאים עצמם שכתובים על קלף הם גוף הקדושה, והארון שאתם שמים את הנביאים שם, הוא תשמיש דקדושה, על כל הלכותיו.