מהות אמירת הנוסח להפרשת תרו"מ

תשובה: ממש לא בסדר, לא חלה ההפרשה, והפירות נשארו טבל. הנוסח לגמרי אינו תיאורטי, אלא מעשי, ויש השלכה דינית משפטית לכל שלב בו.

הסבר: שלב מרכזי בהפרשת תרו"מ אפילו כשאיננו מוציאים את התרו"מ, הוא לקרוא שם לכל תרומה ומעשר בפנ"ע, ולסיים להם מקום, כלומר להגדיר בדיוק היכן מקומה של כל הפרשה מהתרו"מ. לכן, אנו מתייחסים לכל הפרשה בפנ"ע, ומגדירים במדויק היכן היא [בצפון הפירות, בדרומם, למעלה, למטה, וכדו']. רק אז חלה ההפרשה, אבל אם אומר באופן כללי שהמעשר ראשון בתוכו, אינו חל (משנה תרומות פ"ג מ"ה. רמב"ם שם פ"ג ה"ח). שום שלב בנוסח ההפרשה אינו תיאורטי ח"ו, אע"פ שאנחנו לא מוציאים את התרו"מ בפועל, אם מפני שכהן אינו יכול לאכול את התרומות בזה"ז, אם מפני שיש פתרון כיצד לתת את המעשרות מבלי להוציאם, ובמע"ש בלא"ה פודים אותו.

יש להדגיש את דבריו הידועים של הגרש"ז אוירבך זצ"ל שגם מי שאומר את נוסח ההפרשה כתיקנו, אלא שחושב שזה 'תיאורטי', וכדו', ואינו מבין שבהפרשתו הוא מחיל דין מסוים על המופרש, ומבחינה הלכתית משפטית החלק המופרש אינו שייך לו אלא לשבט הכהנים, הלוויים, וכו', גם בזה לא יוצא יד"ח הפרשה.

לכן, חשוב ללמוד את מעשה ונוסח ההפרשה. בלימוד חד פעמי קצר ולא מסובך הדברים יהיו פשוטים. ניתן להיעזר בצוות המכון ובכל רב המתמצא בהלכות אלו.