האם אני חייב לעשר אם אני מגדל ירקות בשקים (עם חורים) על בטון ללא נגיעה באדמה?
בס"ד
שלום וברכה לכבוד הרה"ג שליט"א
ברצוני לשאול מס' שאלות בעניין תרומות ומעשרות שעלו במהלך לימוד הנושא עם הציבור:
1- מובא בפרק ה' בספר "קצירת השדה" שפירות לפני הגעתם לעונת המעשרות פטורים מהפרשה וכן בסעיף ד' שם מובא שעונת המעשרות לתותים 'וכל מה שדרכו להאדים' הוא ש'יאדימו' האם עגבניות ירוקות לגמרי שנקטפות ונכבשות לחמוצים פטורות מתרומות ומעשרות?
2- האם לקיחת פירות מעצי עירייה נחשב לגזל? שמעתי מהרה"ג יעקב יוסף שליט"א שלא, ואם לא גזל האם הם פטורים מתרומות ומעשרות מדין הפקר?
3- בידוע שחצר קובעת למעשר "בתנאים מסויימים" רק לבעל הבית ולאורח אינה קובעת אורח שמגיע לביתי וקוטף תפוז או שניים לאכילה פטור מתרומות ומעשרות? אך האם רשאי האורח לכבד את בעל הבית בפלח או שנים ללא הפרשה מצד בעל הבית?
4- האם יש אפשרות לחלל את המעשר שני על כפית או שתים של סוכר ולאחר מכן לשופכה בכיור?
5- בגדר אכילת עראי שלא הוקבע למעשר מהו? כגון: אדם שקיבל במתנה מחבירו שקית תפוזים ועדיין לא הוקבע למעשר יכול לאכול שניים או שלושה תפוזים ללא הפרשה בדרך לביתו? אני מבין שאכילת עראי זו שונה במהותה מאכילת עראי של בעל הבית של פירות שגדלו בחצר המשתמרת.
6- האם חצר בית כנסת נחשב לחצר המשתמרת? או שישנו הבדל בין בית כנסת פרטית לציבורית?
בברכה והמון תודה
עידן שלום
א. כל דבר שצריך להאדים, או להתבשל, וקטפו לפני הבישול אך עתיד להתבשל בתלוש כגון אבוקדו או בננה, יכול להפריש בעודו ירוק. אולם באם לאחר הקטיף לעולם לא יגיע לבשלות הרי שלא הגיע כלל לעונת המעשר. ואף אם כעת ימתיקו אותו כגון בכבישה ארוכה או באש וכיו"ב, נחלקו בזה האחרונים [ראה ביאור הלכה סי‘ רב סעי‘ ב. וראה במנחת שלמה ח"ג סי‘ קמד לגבי תפוחים קטנים]. ולכל היותר למעשה יש להפריש בלא ברכה.
ב. כל הגדל במקום ציבורי, ואין נחשב גזל ואין מקפידים על קטיפתם, חשיב כהפקר ופטור מתרו"מ.
ג. אם לאחר הקטיף פטור מתרו"מ כגון אורח [ראה מש"כ בחלקת השדה חלק שני סי‘ יא], כל אחד אחר כולל בעל הבית אוכל ללא תרו"מ [כי הקטיף הוא הקובע האם צירף או לא לחובת מעשרות].
ד. יכול לחלל על כ 50 גרם סוכר [נכון למחירים של תאריך כתיבת הדברים].
ה. אכן כן זה שונה לחלוטין, כי הגדל בחצר המשתמרת, סו"ס גדל בתוך החצר שהי קובעת למעשרות למה שבא מבחוץ אליה. אולם הגדל בשטח פתוח שמותר באכילת עראי ואפי‘ כמה פירות, יהיה מותר כך עד שיראה פני הבית [מהתורה] או שאר הדברים שהם מדרבנן.
*השאלה והתשובה עשויים להתפרסם באתר לטובת הכלל, בהתאם לשיקול דעת מנהל האתר.
האם אני חייב לעשר אם אני מגדל ירקות בשקים (עם חורים) על בטון ללא נגיעה באדמה?
לגבי הפרשת תרומות ומעשרות מגידולי מים, האם יש להפריש בלי ברכה? ואם גידולי מים הם בתוך בית, עדיין יש להחמיר ולהפריש בלא ברכה? בצל ירוק
קיבלתי משכן שקית לימונים מהעץ שבחצירו. הוא אדם נאמן אבל אינו מבין ויודע את ההלכות. הוא אמר שהפריש תרו"מ מפירותיו. כאשר שאלתיו איך הוא מפריש,
שלום לרבנים, ידוע ששנים ג"ו הן שנות מעשר עני. שנת שלישית אפשר להבין במפורש מהפסוקים. אך האם ישנו מקור מפורש במשנה גמרא או מדרשים ללימוד
שלום כבוד הרב, עכשיו צריכים להפריש מעשרות מיין מענבי בציר תשפ״ה, שגדלו בכרם בצומת הרוחות, הסמוך למצפה רמון. האם אזור מצפה רמון נחשב לעניין תרומות
שלום רב! אדם שיש לו בגינה עץ מנגו שהוציא רק שתי פירות ורק אחד מהם היה בשל לאכילה. ולכן הכניס אותו אדם את הפרי הבודד
שלום הרב, אני מתארח בצימר בצפון, ואדם שהגיע למקום הביא לי ענף של ליצ'י, שאינו מעושר, והניח אותו בחצר הצימר. החצר משותפת לשני צימרים, שבכל
‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.
ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.
03-9030580
03-9030580
03-9030891
mail@macon.co.il
המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד
בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.
