העברת מזוזות מדירה שכורה

מזוזה היא ‘חובת הדר’ מוטלת על השוכר ולא על המשכיר. ולכאורה כיון שהסתיימה השכירות שלך, שאלתך צודקת, שתיקח אותם עמך שממונך רכש אותם. אולם לימדה אותנו הגמרא בבבא מציעא (ק”ב ע”א) שאסור לקחת אותן עמך עם שאר חפציך, והגמרא מספרת שם על הסכנה שיש בדבר שהיה מעשה באחד שנטלה ויצא, וקבר את אשתו ושני בניו, וכן נפסק בשולחן ערוך (יו”ד סי’ רצא ס”ב). כמה טעמים נאמרו על איסור נטילת המזוזה מן הבית: התוס’ עמ”ס שבת דכ”ב מביא ב טעמים, או משום שהוא ביזוי מצוה, או משום שמזוזה מצילה מן המזיקים, ובנטילתו נתן להם רשות להכנס לבית ולהזיק. וראשונים על הסוגיא בב”מ כתבו טעם, שעם סילוק המזוזה מסלק השכינה מן הבית. נמצאת למד שאם אתה לוקח המזוזה למקום אחר אמנם אין חשש לטעם ביזוי מצוה, אבל לשאר הטעמים יש חשש. אם מיד שאתה מוריד השוכר החדש ישים את שלו, לכאורה אין החששות הנז’, אולם גם על זה כתב מרן החיד”א בברכי יוסף (יו”ד סי’ רצ”א אות ה) שלמרות שאפשר היה להתיר, מכל מקום נראה שלא חילקו חכמים במזוזה.

כמובן שכל זה, במשכיר יהודי, או שאין הורסים הבית לשפצו לאחר צאתך מן הבית, שאם הבית להריסה או משכיר גוי, חייב אתה ליקח המזוזות עמך. מכל מקום גם מרן החיד”א מסכים, שהמשכיר או השוכר החדש, יכולים לשים מזוזות שלהם, וממילא לאחר שישימו את שלהם, יכולים הם להחזיר לך את שלך. כמו כן מותר לך ליקח את שלך לבדיקת מגיה, ולשים אחרים במקומם, ואז תוכל לשים פשוטים יותר, וליקח את המזוזות המיוחדות שאתה חפץ בהם.

דרך אגב, באם הינך משאיר את המזוזות שלך על הבית, אתה בהחלט יכול לבקש מהשוכר הבא את העלות שלהם באם הוא איננו רוצה לשים מזוזות שלו.