שאלות ותשובות בנושא: תרומות ומעשרות

תרו"מ בצמח 'אלוורה'

תשובה

כל דבר שאין מטרתו למאכל אדם פטור מתרומות ומעשרות. אף אם מיועדים למאכל בהמה, לריח, לסיכת גוף האדם, לנוי, להדלקה, לזרעים, לצבע או לרפואה, ואחת הדוגמאות היא צמח האלוורה – ולכן הם פטורים מתרו"מ אף אם אוכל מהם. מבואר בספר שלי קצירת השדה כרך א פרק ג.

הפרשה בפועל לתרומה גדולה

תשובה

אינך צריך ממש לחתוך חתיכה ולייחד אותה לתרומה גדולה, כיון שאכן בנוסח אתה מגדיר זאת היטב, הן בניסוח הפתיחה של 'אחד ממאה שמונח בצד יישאר טבל' והן בהמשך שאתה אומר שכל היותר מאחד ממאה יהיה תרומה גדולה. זה גם מסייע לך שאינך צריך לבודד את תרומת המעשר בדיוק כפי הנדרש, כיון שכל היותר נעשה תרומה גדולה, והמדויק יהיה חלק מהמעשר ראשון, שבהמשך יהיה תרומת מעשר. לעיתים נדירות ראוי לבודד את התרומה גדולה, כפי שאנו עושים לעיתים ביין, על מנת שיהיה מן המוקף כוס ליד כל מיכל וכיו"ב דוגמאות נדירות יותר.

האם מלפפון וקישוא מין אחד

תשובה

הרמב"ם (כלאים פ"ג ה"ג, ותרומות פ"ה ה"ג), ובשו"ע (יו"ד סי' רצז סי"ד, וסי' שלא סנ"ג) פסקו כחכמים במשנה שמלפפון וקישות אינם כלאים זב"ז, וכן מותר להפריש מזע"ז, וכפי הכלל שכל שאינו כלאים זב"ז מפרישי מזע"ז. אלא שהשמות המוזכרים במשנה אינם תואמים בהכרח לשמות הנהוגים כיום, וכבר כתבו המפרשים שהמלפפון שבמשנה אינו מה שנקרא אצלינו מלפפון אלא קישוא.

לכן למעשה, אף שהנקראים בימינו מלפפון וקישוא דומים זל"ז, כתב מורינו הגרש"ז רווח שליט"א (קצירת השדה פי"ב הע' 2) שנכון למעשה להרחיק ביניהם כדין כלאים, וכן יש להפריש מכל אחד בפנ"ע.

עץ לימונים בחצר בית ספר

תשובה

אין זה חשיב כלל הפקר, הרי אין ההפקר לכל, גם כאשר פתוח, אין מרשים לזרים או לכל החפץ להכנס ולקחת כמה שהוא רוצה ללא שאלות. אלא רק לאחראים על הגן. וזה חייב כדת וכדין בתרומות ומעשרות.

כסף מעשר ראשון

תשובה

הגם שההגיון אומר שזה מעשר ראשון, ועל כן נותן ללוי. מכל מקום, יש לחוש למה שאמר בפיו. ולמעשה יותר נראה שאפשר לחלל גם על שטרות, ואין כאן המקום להאריך. ויותר הייתי חושש שמא זה שטר גדול והניח אותו לכמה שנים וכבר זמן הביעור ועבר ואי אפשר לחלל יותר. אולם למעשה כיון שהתערב חד בתרי, אז גם אם עבר זמן הביעור, הוא בטל בשני השטרות האחרים. ובנוסף יחלל את כל הקדושה הנמצאת באחד מהשטרות הנמצאים כאן, על מטבע, וזאת על הצד שלא עבר ביעור, וממילא יש לו מתירין, ועדיין הקדושה בו כדי להתחלל. ולכאורה לאחר שתי פעולות אלו. אפשר להשתמש בכל שלושת השטרות.

הנוסח הנכון להפרשה בתקופת המעבר ממעשר עני למעשר שני

תשובה

שלום, למעשה, בפירות הסטטוס משתנה רק לאחר טו בשבט. שאז כל הפירות שיחנטו לאחר טו בשבט יהיו מעשר שני. וכל האחרים ימשיכו מעשר עני. מאידך אתרוג למרות שהוא פרי והתאריך שלו טו בשבט, השלב שלו היא לקיטה, ולכן כל שיילקטו אותו לאחר טו בשבט כבר יהיה מעשר שני. ופירות הדר, יש מי שהשווה לאתרוג ויש מי שדן אותם כשאר פירות, אז נכון להחמיר וכל מה שילקטו לאחר טו בשבט יפרישו מספק ויאמרו אם צריך שני ואם צריך עני, כמו שכתוב בנוסח. אבל בוודאי כעת שאנחנו לפני טו בשבט, כל הפירות ללא יוצא מן הכלל, עדיין מעשר עני.

הפרשה נכונה של מעשר שני/עני מפרי ה'אבוקדו'

תשובה

מחיר ממוצע לק"ג אבוקדו היום זה 10 ₪. 1,450= 14.5 ₪ חילול מעשר שני 9 אחוז מכלל התוצרת: 1.305 ₪  כך שאין בעיה עם הפרוטה שהיא כיום [1 ינואר בסך 24 אג']. אלא שטעות אחת גדולה טעית, אין מעשר שני באבוקדו, כל הפירות עדיין מעשר עני. אז כל מה שעשית אין לזה משמעות. פשוט להפריד בצד 130.5 גרם. ולקרוא לו שם של מעשר עני [ובתנאי שאיננו הצד שכבר קבעת לו שם של מעשר ראשון [כמו שכתבת ששמת בצד את המעשר שני], ולתת אותו פיזית לעניים. או להתקשר כעת לבית המעשר [039030580] ולעשות מנוי גם על מעשר ראשון ללוי שאתה חייב לתת לו פיזית 145 גרם. וגם לעני שאתה חייב לתת לו 130 גרם. ובאמצעות הלוואה מראש יש לך הסכם, שאתה משאיר הפירות אצלך והם מתקזזים מההלוואה.

צמח ופרי 'מורינגה'

תשובה

לא ציינת בשאלתך על אילו מחלקי המורינגה את שואל, אז אענה על כל הסוגים, [בהרחבה כתבתי בזה בס"ד בשו"ת חלקת השדה ח"ה ערלה סי' א].

  • עלי המורינגה המשווקים כמות שהם או לאחר טחינה, אין לחוש בהם כלל לערלה ומותרים הם באכילה לכתחילה.
  • גם שאר חלקי העץ כגון קליפת הגזע, הפקעות וכו', אין לחוש בהם לערלה.
  • בפירות המורינגה, המשווקים טריים או יבשים, או כשמן המופק מפירות המורינגה, כיון שהם נותנים את פרים תוך שנה מזריעתם בגרעין, הרי שיש להחשיבו כירק וכדעת רבותינו גדולי הפוסקים: הרדב"ז, המהר"ש גרמיזאן, המהר"י חביליו, שו"ת מעט מים, הבן איש חי, הגר"י ניסים זצ"ל, מרן הראש"ל הגרע"י זצוק"ל, מו"ר הגר"ש משאש זצ"ל, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל ועוד. וכך אנו נוהגים ומורים הלכה למעשה.
  • אולם לדעת רבינו החזו"א שלא סמך על טעם זה אלא בצירוף אם אינו נותן פריו יותר משלש [או ארבע שנים, ראה בספר עץ השדה פרק ג], הרי שצמח זה נותן יותר מארבע שנים, והנעשה מפירות צמח זה לדעתו, יש לחוש לערלה. אולם כתבנו צד להתיר כיון שאין אכילתו מצוייה אלא לשמירת הבריאות, וכלשון הרדב"ז שבמקרה כזה פטור מערלה. אולם שמענו שאכילתו מצוייה במקומות הגידול, ובפרט ששמענו וראינו כתוב אשר במדינות נחשלות זה נשתל בכמויות גדולות כדי שישמש כמזון בדומה לקטניות לאוכלוסייה המרובה במדינותיהם, ואם כן אלו הנתונים, יש להגדירו כפרי עץ מאכל. אולם גם לדעת החזו"א כל הנעשה משאר חלקי העץ לכו"ע מותר באכילה ואין לחוש לערלה.

 

הפרשה בברכה בעיר 'נהריה'

תשובה

כבר כתבתי בשו"ת חלקת השדה חלק ב (גבולות הארץ סי' ה) שנהריה נכבשה לדעת רבינו הרמב"ם וכך לרוב הדעות האחרות אפילו על ידי עולי בבל, וק"ו עולי מצרים, ויש להפריש מכל הגדל שם תרו"מ כדין עם ברכה.

הפרשת תרו"מ על תמרים שבתהליך התבשלות

תשובה

כל שהם משלימים את הבישול בבית דינם כמו אבוקדו או בננות שאפשר לעשר הגם שהם עדיין קשים, כיון שישלימו את בישולם מעצמם.

קניית פירות וירקות מגויים

תשובה

מה שגדל אצלם [אפילו בשטחים מוחכרים מיהודים], והם קטפו והם מביאים לשוק, או שסוחר יהודי קונה מהם לאחר שהם קטפו, זה פטור מתרומות ומעשרות.

הפרשה באשכול מענבים שאינם בשלים

תשובה

מותר באם הענבים הגיעו לשיעור בוסר, אבל מעשר ראשון ומעשר עני שניתנים בפועל אין לעשות כן.

הסבר: הכלל הוא שפירות שהגיעו לעונת המעשרות הינם בני חיוב בתרו"מ, וקודם לכן לא [אף אם יגמור מלאכתם ויראו פני הבית]. המשנה בתחילת מס' מעשרות מפרטת מתי נקרא עונת המעשר בכל פרי, וכ"ה ברמב"ם מעשרות פ"ב. בענבים גמר מלאכתם משהבאישו, וברמב"ם פירש: "משיראה החרצן שלהם מבחוץ".

אלא שבענבים וברימונים נאמר דין נוסף, שאם הגיע ענב אחד לעוה"מ, כל ענבי אותה הגפן, ואף כל הגפנים שבאותה הרוח, דינם כהגיעו לעוה"מ. ונראה שחיובם מעיקר הדין, ודרגת חיובם שווה לענבים הבשלים. אמנם בחזו"א הוסיף שרק ענבים שהגיעו לשלב בוסר, דינם כך, אבל אותם שלא הגיעו לשלב בוסר אין להם שם פרי [פרטי דין זה והטעם לכך, ומה הדין בשאר סוגי הפירות, ראה בס' קצירת השדה פ"ה ה"ו ובהערה].

שיעור בוסר הוא לאחר שנכנס בפרי מים, ויש בו לחות, ויש שכתבו ששיעורו כפול הלבן. אמנם אין ההגדרה ברורה דיה [ראה בספר עץ השדה לראש המכון הגרש"ז רווח שליט"א, פ"ד הל' ד-ה]. לכן הרוצה להפריש מהקטנים על הגדולים, יש להקפיד שהקטנים הם בודאי בשלב הבוסר, כנ"ל [ומאידך, מספק אינו יכול לאכול את הקטנים יותר ללא הפרשה לאחר שהתחייבו בהפרשה, מספק שמא גם הם כבר בוסר].

וא"כ, מאחר שיש ענבים שהגיעו לעוה"מ, כל הענבים שהגיעו לשלב בוסר הינם בני חיוב תרו"מ, וניתן להפריש מאותם שבודאי הגיעו לכלל בוסר.

ואולם מסיבה אחרת אסור להפריש כך, שאין מפרישים מהרע על היפה. ואמנם בזה"ז שהתרומות אינן נאכלות ניתן להפריש מהרע על היפה תרומות, אבל מעשר ראשון ומעשר עני שניתנים בזה"ז, אין להפריש מהרע [ראה ס' קצירת השדה פ"כ הל' כ-כב].

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון