יוצאים לנופש? המדריך ההלכתי לבין הזמנים – כל מה שחשוב לדעת

פרטי דינים הנצרכים בעת יציאה לנופש

לקראת הקיץ ותקופת הנופשים, אנו מגישים לציבור הקוראים מידע הלכתי הקשור בכל מיני אופנים לנופש ולשאלות שהאדם עלול להיתקל בהם:

♦ שימוש בכלי מטבח
♦ עירוב
♦ רכישת תוצרת חקלאים ללא השגחה
♦ קטיף עצמי
♦ כשרויות חו"ל

יש השוכרים מקומות לינה, שכוללים בתוכם, מסגרת שלמה של מטבח וכלים, ורצוי לדעת שלעיתים אין שמים על לב, ובקלות אפשר להיכשל חלילה בבליעות אסורות משימוש של בשר וחלב או חלילה שאר טריפות ואיסורים. ולעיתים יש המשווים בין הכשרה של פסח להכשרה מבליעות של איסורים, וגם בזה אין הדברים נכונים שכן הכשרה מבליעות אסורות חמור יותר.

| רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של המכון למצוות התלויות בארץ וקבלו עדכונים שוטפים בנושאי מצוות הארץ וכשרות המזון – להצטרפות לחצו כאן |

שימוש בכלים במקומות נופש

חשוב עוד קודם היציאה מן הבית להתארגן ולקחת למקום בו עתידים לשהות חומרי ניקוי שרגילים בהם לניקיונות כגון מסיר שומנים וכל הנצרך בעבור זה, נייר אלומניום לכיסוי משטחים ועוד.

חלקים 'קרים' – כגון מקרר, מקפיא, לראות שהוא נקי, ואם לאו או לבצע נקיון או לאחסן בקופסאות. שיש וכיור –  עדיף לכסותו, או להשתמש כאשר יש חוצץ בינו לבן דבר מאכל חם [ניתן להכשיר לבני ספרד בעירוי מכלי ראשון (קומקום חשמלי מחובר למקור נחשב ככלי ראשון), ולבני אשכנז כולל אבן מלובנת. האמור לעיל, זה שיש מסוגים שונים של אבן כולל גרניט וכיו"ב. אולם שיש מסוג למינם, דקטון, פורצלן [אמיתי], דינם כדין חרס גמור ואין להם הכשרה אלא צריך כיסוי בלבד (ראה בהרחבה מאמר נפרד לגבי הכשרת שיש)] .

שאר כלי המטבח [חלק מהכתוב להלן הוא לחומרא כדי לצאת ידי כל הדעות והמנהגים]:
מיקרוגל – לא ניתן להכשרה, על כן בשעת צורך, יש לבצע נקיון מוחלט, ואפשר יהיה לחמם לדקות בודדות, בתוך כלי סגור לחלוטין.

תנור אפיה – נקיון מוחלט, הדלקה למשך שעה בחום הגבוה ביותר, ואפשר להשתמש בתנור במגשים חדשים או חד פעמיים, ועדיף לכסותם לחלוטין עם נייר כסף לאורך כל האפייה או הבישול.

כיריים של גז – ניקוי מוחלט, עיטוף של החצובות, הדלקת המבערים – ואפשר להשתמש. אם אין אפשרות לעטוף, יש לערות מים רותחים על החצובה, ולהקפיד להניח את הכלים על החצובה כשהתחתית יבשה.

כיריים זכוכית – ניקוי מוחלט להסיר כל שמנונית, לעיתים נותרת שמנונית היורדת בסכין גירוד דק, ודי בכך לדעת הספרדים. לדעת בני אשכנז ידליקו על חום גבוה, ובאותו זמן ישפכו גם מים רותחים מקומקום חשמלי, וזו הכשרה גמורה דמהני גם לשיטתם, והוא הדין בכיריים קרמיות ואינדוקציה (באופן ששמים סיר הרחב ביותר המתאים  להפעלת כיריים אלו).

פלטה חשמלית – לאחר ניקוי מוחלט, הדלקה על החום הגבוה ביותר לזמן מועט. ורצוי לכסותו בנייר אלומניום על החלק העליון [שלא יגע בחוטי החשמל שלא ייגרם קצר], ובאופן כזה מותר לכל הדעות בשימוש.

מיחם מים – להרתיח מים חדשים [בעוד הכיסוי עליו], לשפוך ושוב ניתן להשתמש.

קומקום חשמלי – כנ"ל במיחם מים.

*

עירוב

יש לשים לב, שמחוץ למקום המגורים הרגיל קיים עירוב, ושהוא מפוקח כדת, ושהוא מתאים למנהגי העדות השונות.

עירוב חצירות – יש לשים לב, שגם במקום שיש עירוב, או לחילופין שאין עירוב ולא מטלטלין מחוץ למבנה, יש לזכור שגם בתוך המבנה מדירה לדירה או מחדר במלון מאחד למישנהו, אסור לטלטל, ללא עירובי חצירות, ואם יש אורח גוי, אי אפשר לזכות לכל הדיירים ללא נטילת רשות גם מהגוי, ויש כמה דרכים לעשות זאת.

*

רכישת תוצרת חקלאית ללא השגחה

המתארחים במושבים ובקיבוצים עליהם לשים לב, לענייני מצוות הארץ:

ערלה – יש לידע שמחוץ למקומות הרגילים יש צורך בבדיקה קודם הקנייה, שהמקומות תחת כשרות כפי שרגילים בבית. אמנם למעשה יש לידע שברוך ה' אכשר דרא ורשתות שיווק גדולות המפוזרות בכל רחבי הארץ משווקות תוצרת חקלאית בכשרות מהדרין וניתן לרכוש שם כל הנצרך.

בכל אופן, זאת יש לידע שבשעת הצורך גדול, ניתן כיום לרכוש את רוב ככל תוצרת הפירות, ובוודאי ששייך לגביה הכלל של כל דפריש מרובא פריש, כיון שהחנות שקנתה מן השוק או הסיטונאי שקנה מהחקלאי או אפילו מבית אריזה שהוא קנה מהחקלאי, כך שעברו כמה ידיים, עד שהסחורה מגיעה לחנות ממנה אני קונה, וכאן ברור ששייך האי דינא של כל דפריש מרובא פריש. ואין שום מין או סוג שרובו ערלה [להוציא לאותם החוששים בפפאיה לערלה וכן בפסיפלורה, שלדידן בני ספרד נחשבים כירק ואין בהם ערלה כלל]. ואף החוששים למיעוט המצוי, אין כלל ברוב ככל סוגי הפירות. פרטים מדוייקים ניתן לקבל במזכירות המכון. צבר הנמכר בצידי הדרכים כאשר מקורו מקטיף מגדרות מבנים, או סביב מחנות צבא, מותר בקנייה [כל זנים אלו עם קוצים], צבר ללא קוצים הוא מגידול מסודר, ויש לחוש לעלים הנופלים ומשתרשים ומניבים לפני תום שנות הערלה.

תרומות ומעשרות – יש לזכור שכל הרוכש פירות או ירקות ללא השגחה או השגחה שאיננו מכיר או יודע את הליכותיה, מפריש ממנה לחומרא כדת וכדין פעם נוספת [אך ללא ברכה], יש להבין את מהות הנוסח לפני קריאתו, ובעיקר את החלקים השונים של התרומות והמעשרות, התרומה שהישראל נותן לכהן ששיעורה כלשהו בזה"ז, את העשירית שמפריש הישראל למעשר ראשון והוא שייך ללוי [רק שבפירות הללו שאנו מסופקים על חיובם לא נותנים ללוי], מחלק זה מפרישים עשירית לכהן [מה שהיה הלוי אמור להפריש לכהן ממה שקיבל] וזה הנקרא תרומת מעשר. והמעשר האחרון הוא מעשר שני שזה תשע אחוז ממה שנותר לאחר ההפרשות הקודמות, והוא קדוש בקדושת מעשר שני, ויש לפדותו על פרוטה.

מי שאיננו מנוי על 'בית המעשר' שע"י המכון או שאר הקרנות האחרות, מייחד מטבע של חצי ש"ח [ואפשר לחלל פעמיים על מטבע זו], ועליה מחלל את הקדושה שיש בפירות. יש לקרוא את הנוסח המלא, ואין להסתפק בנוסח המקוצר.

קטיף עצמי – קיים היום חוויה למטיילים, שהם משלמים דמי כניסה לגנים או מטעים, והתשלום כולל אפשרות לקטוף ולאכול כאוות נפשם. אולם לקטוף כדי לקחת – אוסרים עליהם אלא אם הם משלמים. למעשה, מותרים האוכלים לאכול גם בלי תרומות ומעשרות, כיון שלא נעשתה קביעות למעשרות [שלא ראה פני הבית], ואין כאן מקח הקובע שהרי התשלום היה על הכניסה וכלל בתוכו גם קטיף ואכילה במקום, ולא הרשה לקחת הפירות לעצמו, ולכן הוא פטור לחלוטין מתרומות ומעשרות כל שקוטף ואוכל, כמובן שאת אשר הוא מוציא עמו ומשלם חייב הוא להפריש תרומות ומעשרות בברכה כדין.

יש לשים לב, שאם בסופו של יום שקנה פירות ממקומות שונים, כגון מרמת הגולן, ומיישובים אחרים בגליל, אף שזה מאותו מין וסוג, אין להפריש מזה על זה כי זה שתי דרגות חיוב שונות.

בנוסף אנשים אוכלים בטבע, ובמקומות פתוחים ויש להזהר הרבה ממעופפים, או ממקומות שאינם סטריליים.

*

כשרויות חו"ל

על ציבור המהדרין המשתמשים בכשרויות מהדרין בלבד בארץ ישראל, לדעת כי יש כשרויות בחו"ל, שאף שהם שייכים לבית הדין המקומי, ושמם הוא כך בית דין וכו', אולם נהלי הכשרות שלהם שונים בתכלית, עד שמעניקים הכשר גם לחלב עכו"ם, פת פלטר, בישול נכרי על פי היתרים שונים ועוד. ובנוסף לבני ספרד קשה מאד לאכול ברוב המקומות וברוב המוחלט של הכשרויות בעולם, בגלל בעיית בישול ישראל לדעת מרן הבית יוסף, וכן בשר חלק לדעת מרן הבית יוסף, ובתקופת החורף, בעיית 'חדש' קשה מאד אצל הרבה מאד ועדי כשרות, כולל מהדרין רבים בחו"ל שמשתמשים בקמח "חדש" של נכרי בחו"ל וזה נגד דברי מרן השו"ע להדיא.

כמו"כ יש ללמוד את הסימונים הנהוגים בחו"ל, ולהבדיל מהקיים בארץ ישראל שכאשר יש רכיבים כגון "א. חלב נכרי" זה מצוין על המוצר, בכשרויות חו"ל אין זה כך אלא להיפך רק אם זה חלב ישראל זה מצוין, אחרת זה חלב נכרי, ולכן כאשר מופיעה תוספת האות D ליד חותם הכשרות, זה אומר שזה חלבי, והוא חלב נכרי או אבקת חלב נכרי, ועוד דוגמאות רבות הידועות לאנשי המקום, ולא ידועות לאורחים שאינם מבררים.

בנוסף, יש לזכור כי במדינות מסוימות קיים גם רכישה בחנויות לפי רשימה [ליסט], כאשר צריך לדעת, כי רשימה זו מכילה גם מוצרים עם קולות שאין כולם רגילים בהם, אולם גם אם הם למהדרין, יש לדעת ולהבחין בדיוק בסוג המוצר ואם יש הגבלה לגביו, וכגון פסטה רגילה או קוסקוס אינסטנט רגיל, שהוא כשר לכל ימות השנה ללא חשש [להוציא איסור חדש בין ר"ח חשון עד פסח בחלק גדול ממדינות העולם], וזה מופיע ברשימות, אולם יש להגביל זאת מיד לפסטה רגילה ולא לצבעוני, ששם יש תוספים ולפעמים מקורם לא כשר לחלוטין כגון צבע השחור שמקורו מדג הדיונון הטרף, ועוד דוגמאות שכאלו, ולכן הגם שאפשר לכתחילה להשתמש במוצרים שהם מהדרין לפי הליסט, יש לידע את ההגבלות, ולכן כדאי מאד לשבת עם יהודים בני תורה מקומיים שיתנו הדרכה מה המנהג המהודר בכל מקום, וכך לנהוג.

*לתועלת המטיילים במרוקו ניתן למצוא באתר רשימת מוצרים ממפעלים עם הכשר במרוקו.

המידע פורסם בגיליון תנובות שדה מספר 169, לצפייה בגיליון המלא לחצו כאן.