פירות הדר

פירות הדר - המכון למצוות התלויות בארץ

בפירות הדר ככלל, רבים מאד הכנימות היושבות וניזונות מהפרי, חלקם הם כנימות 'ממוגנות': כנימה אדומה, כנימה שחורה, כנימת 'פסיק ההדרים'. וחלקם אינם ממוגנות כגון הכנימה ה'קמחית' של ההדרים [עקב צבעה הלבן וכיסוייה כעין שעוה לבנה היא מכונה 'קמחית']. כל הכנימות אמורות לרדת בשפשוף קל, וצורתם סימטרית. אולם פעמים שיש פגמים או כתמים טבעיים שאינם אלא לכלוך, וצורתם אינה אחידה, אינם יורדים בשפשוף קל ואינם סימן לחרקים. כמו"כ, 'איצרית ההדרים' שגם היא ממשפחת הכנימות ותוקפת בעיקר את העלים, גורמת לפייחת על העלים ועל הפירות, אך אינה יושבת על הפירות, וחלק מהכתמים הם מאיצרית זו [חלק מהפירות מקבלים כתמים ממציצת 'תריפס השמש'].

גם פירות שעוברים מיון, הברשה ושטיפה וכו' בבתי האריזה, הגם שחלק ניכר מאד של הכנימות יורד בטיפול זה, עדיין נשארים כנימות בפרט הממוגנות על גבי הפרי, וחובה להסירם לפני כן.

בנוסף לפגיעת הפרי מן הכנימות, זבוב הפירות הים תיכוני פוגע בפירות ההדר. לאחר הטלת הביצים בתוך הפרי על ידי נקבת הזבוב, הרימות מתפתחות ונכנסות לתוך פלחי הפרי, המקום הופך להיות רך [במקרים חריגים מתחיל רקבון המביא אחריו את זחלי זבוב התסיסה], מקום העקיצה ניכר, אולם על הקליפה הפנימית [הלבנה] הוא ניכר ביותר. כאמור, במטעים מטופלים היטב וכך המצב בכלל פירות ההדר המשווקים דרך בתי האריזה, המטעים מטופלים היטב ואין חשש לנגיעות [אם כי יש שנים שלא נעשית הדברה כללית נגד זבוב הפירות של משרד החקלאות, ואזי ניתן לראות נגיעות גבוהה]. אולם כאשר מקור הפרי הוא ממטעים שאינם מטופלים או מחצרות הבתים – יש צורך בזהירות ובבדיקה יתירה. לעיתים נדירות זבוב המנהרות שפוגע בדרך כלל בעלים ובתפרחת, פוגע בפרי עצמו, וראה להלן מש"כ לגבי קליפות הפרי.

אופן הבדיקה והשימוש:

יש להתבונן סביב כל הפרי לראות אם יש כנימות על גביו. במידה ומוצאים כנימות, אם הם בודדות ניתן להורידם בשפשוף ידני. במידה והם רבים, כדאי להשרותם במים עם חומר ניקוי [לרככם] ובעזרת מברשת קשה לשפשף את הפרי מכל צדדיו, ובכך מובטח נקיונו. במידה ורוצים לקלף ללא נקיון מוקדם, יש לשים לב לאחר הקילוף שלא עברו חרקים על בשר הפרי [ורצוי לשוטפו תחת ברז מים].

במטעים שאינם מטופלים, או אף במטעים מטופלים, כאשר רואים בפרי מקום רך או סימני חדירה, יש להתבונן היטב לאחר הקילוף סביב הפרי באם נראים סימנים חריגים. במידה ונמצאו סימנים, יש לבדוק כל פלח ופלח שהוא נקי ושאין בו זחלים של רימות הזבוב.

פירות לסחיטה

במידה והם עוברים סינון לאחר הסחיטה במסננת צפופה או בד צפוף [כמו בד חיתול של תינוקות], אפשר לסחוט את הפרי כמות שהוא, ולאחר סינונו הוא מותר בשתיה.  במידה והוא אינו עובר סינון, יש לנקותו מהכנימות ופירות הנלקחים ממטעים שאינם מטופלים, יש להסתכל לאחר הסחיטה שלא צפות הרימות במיץ הסחוט [גם כנימות במידה ועברו לתוך המיץ הם אמורות לצוף]. מיץ הנמכר סחוט, אם הוא מייצור תעשייתי – אפשר לשתותו ללא חשש, כיון שבייצור התעשייתי המיץ עובר סינון.

מיץ פירות קפוא

בחלק ממפעלי הייצור של המיץ הקפוא, מערבבים מיץ נוזלי יחד עם קליפות של הפרי כשהם טחונות [ואז מתקבל חומר סמיך מאד, ובחלק מהמפעלים החומר אינו עובר סינון נוסף מעבר לסינון המיץ]. מבדיקות רבות שעשינו, שקליפות הפרי היו נגועות בכנימות, ולא עברו נקיון קודם, הכנימות עוברות לחומר הסמיך [ולא אחת נפסלו כמויות רבות של תוצרת משיווק בשל כך]. לכן חובה לנקות את קליפות הפירות האמורים להיכנס לתערובת קודם השימוש בהם [הנקיון המומלץ הוא כמבואר לעיל: השריה של הפירות בחומר ניקוי לריכוך אחיזת הכנימה. ולאחמ"כ שפשוף של הפרי מכל צדדיו בעזרת מברשת קשה. באחד מהמפעלים שהיינו מלווים את הכשרות שלו, הנהגנו שלאחר ההשריה היו מעבירים כל פרי תחת קיטור של מים היוצאים בכח רב, והשיטה הוכחה כיעילה מאד לניקוי מוחלט].

קליפות פרי

יש להקפיד על נקיון מוחלט של הקליפות לפני השימוש, וכמבואר בסוף הקטע הקודם, לעיתים נדירות, ניתן לראות על הפירות את המנהרות שיצרו רימות זבוב המנהרות שבדרך כלל ניתן לראות את פגיעתו בעלים, אולם לעיתים ממש נדירות הוא יוצר את המנהרות על הפרי עצמו, ועל כן אם נראה כדבר הזה על הקליפה יש להסירו, כיון שבקצהו בדר"כ נמצאת הרימה.

כנימה אדומה על גבי קלמנטינה

כנימה שחורה על גבי תפוז

כנימות פסיק על לימון

כנימה קמחית באתרוג למעלה מימין: כנימה קמחית בהגדלה ומשמאל: איצרית ההדרית

תקריב של כנימות מגן, בתמונה הקטנה: הכנימות הולכות, קודם המיגון

כנימות פסיק על אשכוליות בחיתוך שנעשה ללא ניקוי עברו כנימות לגוף הפרי

פלחי הדרים עם קליפה מיובשים

תופעה נדירה של מנהרה

באשכולית שנוצרה על ידי רימת זבוב המנהרות

 

 

למידע נוסף:
גוג'י ברי - המכון למצוות התלויות בארץ
גוג'י ברי

גוג'י ברי צמח הגוג'י ברי [שמו הבוטאני הוא: Lycium barbarum, באנגלית: Goji berry, שם נוסף: Wolfberry. ובעברית: אטד פראי] מקורו בעיקר ממדינות סין ונפאל, ושייך

קרא עוד »
פסיפלורה – שעונית - המכון למצוות התלויות בארץ
פסיפלורה – שעונית

פסיפלורה- סקירה ואופן הבדיקה והשימוש פרי הפסיפלורה הוא פרי 'סובוטרופי' שגידולו מואץ רבות בשנים האחרונות בארץ ישראל. הפרי גדל על צמח מטפס [ראה בספרי שו"ת

קרא עוד »
סלק - המכון למצוות התלויות בארץ
סלק

סלק פרי הסלק לעיתים נגוע בזחלים של עש הסלק [בד"כ צבעם לבן]. הזחלים חודרים לירק מאזור העלים לתוך הפרי. סימני הנבירה אינם נראים תמיד לעין.

קרא עוד »
שיבא – לענה שיחנית - המכון למצוות התלויות בארץ
שיבא – לענה שיחנית

עלי השיבא משמשים כתבלין [בעיקר כתוספת טעם לתה], וכצמח רפואי בעיקר נגד תולעים במעיים ויעיל נגד כאבי בטן. שיבא, הגם שבספרות צמח זה נחשב כדוחה

קרא עוד »
חרשוף - המכון למצוות התלויות בארץ
חרשוף

חרשוף החרשוף הוא מזני הארטישוק [ארטישוק בר], כאשר פרי הארטישוק עצמו קטן יותר והגם שהוא נאכל, מכל מקום עיקר השימוש בצמח זה הוא בעלים שלו.

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון