צלף

צלף - המכון למצוות התלויות בארץ

בשיח הצלף יש כמה חלקים הנאכלים, והזכירו אותם בגמרא בכמה מקומות, כשיש נפק"מ לברכת הנהנין, לאיסור ערלה וחובת הפרשת תרומות ומעשרות מכל אחד מהדברים הנאכלים. החלקים הנזכרים בחז"ל שנאכלים, הם ה'תמרות' [=הענפים החדשים הנושאים עלים צעירים היוצאים בחודשים אפריל-מאי למניינם], ה'קפריסין' [=הם פקעי הפרחים הקטנים שיוצאים מן התמרות. פקעות אלו מכילים את התפרחת העתידית שממנה יצאו הפירות. ואם מעונינים לקטוף הקפריסין יש לבצע זאת בזמן קודם שיפרחו להיות אביונות והם עיקר הפירות בימינו], ה'אביונות' [=הם הפירות הסופיים שבד"כ הם מרים וחריפים, והכנתם כדבר מאכל הוא תהליך מיוחד שנצרך בכדי להפיג את המרירות].

צמח הצלף גדל בר ולכן החרקים הרגילים להופיע על כל עלי צמחי הבר – מופיעים גם על צמח זה. החרקים מופיעים בעיקר על התפרחת ועל הפקעות. בין החרקים ניתן למצוא כנימות עלה, זחלים של עשים שונים ועוד. לעיתים ניתן לראות זחלי עש שחדרו לתוככי פרי הצלף.

אופן הבדיקה והשימוש:

השימוש בעלים אינו נפוץ היום, אולם הרוצה להשתמש בהם, ינהג כבנקיון של עלי תבלין טריים [ראה דוגמא ערך 'צתרה']. האביונות, שהם הפרי הסופי – בדרך כלל נקי. לחרקים חיצוניים די בשטיפה חיצונית של הפרי. אולם כיון שלעיתים יש חשש שזחל עש חודר פנימה לכן יש להתבונן באם יש סימני חדירה לתוככי הפרי [עדיף לקלף את הפרי, ואז סימני החדירה נראים היטב]. פקעי הפרחים [ה'קפריסין'] גם הם בדרך כלל נקיים, ובפרט אם הקפידו לקוטפם בזמן קודם שהתחילו את שלב הפתיחה לקראת הפריחה, ואז אין חשש שחרקים חדרו פנימה. ואם גם נראה שאין כל סימני חדירה של זחל פנימה, די בשטיפה חיצונית טובה של הפרי – ואפשר להשתמש בו.

צלף כבוש

במספר מדינות בעולם [כגון במרוקו] מתמחים מאד בייצור של פקעי הצלף לכבישה [שהם ה'קפריסין' והם עיקר הפרי למאכל בימינו ולכן הברכה גם משתנה, וכמ"ש בשו"ת שש משזר ח"א או"ח סו"ס ד], ובדרך כלל מקפידים מאד לבצע את הקטיף בזמן המדויק, ולאחמ"כ הליך הכבישה והפגת המרירות, וכל זה כולל הרבה הליכים של שטיפה וניקיון. ומבדיקות שעשינו בקופסאות שימורים של הכבושים – נמצאה התוצרת נקייה לחלוטין.

שיח הצלף בעיגול השחור הקפריסין בעיגול הכחול האביונות

מיון צלף במפעל במרוקו

כנימות עלה על גבי הקפריסין

למידע נוסף
סכך [טרי וסכך "לנצח"] - המכון למצוות התלויות בארץ
סכך [טרי וסכך "לנצח"]

הגם שהסכך איננו למטרת אכילה, מכל מקום הנחתו מעל הסוכה כאשר מתחת הסכך יש שולחן עם מוצרי מאכל, מהווה מקור לחשש סביר מאד לנפילת החרקים

קרא עוד »
אפונה יבשה - המכון למצוות התלויות בארץ
אפונה יבשה

  אפונה יבשה גרגירי האפונה מותקפים עוד בהיותם מחוברים בתרמילים שלהם, בכמה סוגים של חרקי שדה ובעיקר על ידי זרעית האפונה, וראה על כך ועל

קרא עוד »
מלון - המכון למצוות התלויות בארץ
מלון

מלון פרי המלון על כל זניו בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה. לעיתים נדירות, יש נגיעות של רימת זבוב המלון. הרימה צבעה לבן וככל הזחלים, צבעה

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון