פטריות

מינים רבים יש בעולם הפטריות ורובם גדלים בטבע, ואף רעילים למאכל. אולם יש כמה סוגים הגדלים בצורה תרבותית, בעיקר 'פקועית המאכל התרבותית' [שמפיניון]. הליך יצירת התפטיר [=רשת של תאים חוטיים המהווה את החלק הוגטטיבי של הפטריה] נעשה בצורה מאד סטרילית, המבטיחה נקיות לחלוטין ממחלות ומזיקים. את התפטיר 'זורעים' בתוככי מבנים על גבי מגשים גדולים או בתוך עציצים שבתוכם יש מצע גידול 'קומפוסט' [=פירוק של פסולת אורגנית ע"י אוכלוסיה מיקרוביאלית מעורבת בסביבה חמה ולחה. לאחר הכנתו, הקומפוסט משמש בין היתר כמצע גידול לפטריות]. בגידול הפטריות יש לטפל כיאות נגד מספר מזיקים שהעיקריים הם: נמטודות טפיליות הניזונות על התפטיר, נמטודות סאפרופיטיות הניזונות על חיידקים שבקומפוסט. מינים אחדים של אקריות ועכבישים תוקפים את התפטיר ואת כובעי הפטריה. רימות של זבובי הסיאריד וזבוב הפואריד. וכדי למנוע את חדירת המזיקים, יש לפסטר את הקומפוסט היטב, ולהקפיד על סניטציה בזמן הניבה. ונגד הזבובים יש להקפיד על הדברה שוטפת בריסוס, ערפול או איבוק. במידה והזבובונים הטילו את הביצים על הערוגות – שוב כבר אי אפשר למנוע את התהוות הרימות ואת תוצאותיהן. כיום קיימות שיטות חדישות וכגון טיפול באמצעות נמטודות [מהמין: Steinernema feltiae] שתפקידן לאכול את הרימות, והן אינן מזיקות לפטרייה, ויש בזה שימוש כבר בפועל בבתי גידול מובחרים. אופן הפעולה שלהם הוא כדלהלן, הנמטודות חודרות לרימות הנמצאות במצע הגידול של הפטריות ומפרישות חיידק שהורג את הרימות. הנמטודות מתרבות ומדביקות יותר רימות. תהליך זה חוזר על עצמו עד שהנמטודות לא מוצאות עוד רימות כיון שכולם נהרגו].

הגם שכאמור קיימים מספר חרקים התוקפים את הפטריות, עיקר החשש הוא לרימת זבוב הסיאריד שהוא חודר לגוף הרבייה [לפטרייה], אמנם גם למיני האקריות יש לחשוש אלא שבפטריות העוברות שטיפה טובה, החרקים החיצוניים בדרך כלל לא נותרים [יש לציין שיש מאקריות הללו קטנים ביותר, ובמעבדות של בתי הגידול מזהים אותם בתהליך צביעה מיוחד ותחת מיקרוסקופ בלבד]. אולם כאמור עיקר החשש הוא לרימות של הזבוב שחודרים פנימה, ואינם יורדים בכל דרך שהיא. פירוט נרחב מאד על חיי החרקים הללו ראה בסקירה האנטומולוגית בסוף כרך א בערך של זבובים אלו

נוכחנו לדעת, כי בבתי גידול שיקפידו על הליך פסטור נכון של הקומפוסט, הקפדה על החיטויים שיש לבצע בתחילת ובמהלך הגידול במבנה, הקפדה על סניטציה ונקיון סביבתי כגון סילוק כל הקומפוסט הישן מהסביבה כיון שהוא מקור לזבובים. הקפדה לקחת את המצע כיסוי מעומק האדמה ולרססו היטב בחומרים, הקפדה על אטימות החדרים, רשתות תקינים בחלונות שבחדרים, החלפת הקומפוסט לאחר שני 'גלי' גידול ועוד [כמפורט בהערה], הרי שאפשר לגדל בכל מדינה בעולם תוצרת ללא חשש חרקים. ואם לא תהיה הקפדה על כל האמור – יהיו חרקים בפטריות, גם אם הם יגדלו בכל מדינה נאורה ומתקדמת בעולם.

שיטה נוספת של גידול המקלה גם בעניני חרקים, זה שימוש בבלוק של קומפוסט כבר מוכן עם הנבגים בפנים, הוא משווק כבר מוכן להנחה במידות מתאימות ובמשקל ממוצע של כ-20 ק"ג. הקומפוסט הוא איכותי ונקי ומעוקר, ומשווק בקירור. החקלאים אמורים לאחר מחזור גידול לזרוק את הקיימים ולהכניס חדשים, כך שהם מונעים בעיות חרקים מרובות.

מצב הנגיעות בבתי גידול ברחבי העולם:

בשנת תשס"ה ערכנו מחקר גדול בבתי גידול שונים בעולם, ומצאנו שרוב ככל בתי הגידול בסין לא הקפידו כיאות על האמור לעיל ותוצרתם נגועה בחרקים רבים. מאידך החל משנת תשפ"ג הוקמו חוות גידול מאד מודרניות של פטריות, בדומה לאירופה, ושם מצב הנקיות מצויינת, ואפשר כבר לחזור ולייצר

שם כמו במדינות אחרות בעולם. בנוסף, במפעלים בהודו בדקתי כמה בתי הגידול ומצאתי אותם בחזקת נקיים מחשש חרקים לחלוטין, אולם גם שם מצאתי בית גידול שהיה נגוע בחרקים [כמפורט במקורות המובאים בראש ההערה לעיל]. באינדונזיה נבדק על ידנו מפעל גדול ונמצא נקי מחרקים. בתורכיה נבדקה תוצרת של מספר מפעלים ונמצאו נגועים בחרקים. ברוסיה נבדקה תוצרת ונמצאה נגועה בחרקים. בתי הגידול במערב אירופה הולנד, ספרד ועוד, נבדקו בחלקם ונמצאו נקי מחרקים, לעומת זאת בצרפת נמצאה תוצרת נגועה בחרקים. בישראל נבדקה תוצרת טרייה וברוב בתי הגידול התוצרת נמצאה נקיה מרימות, אולם בכמה בתי גידול נמצאה נגיעות של הרימות. מאידך ברוב המקומות נמצאו עכבישים ואקריות שהסתובבו על גבי הפטריות.

פטריות טריות

הקונה פטריות במדינות שלפעמים נקיים ולפעמים נגועים ברימות הזבוב, כגון בבתי הגידול בארץ ישראל, באם אין חותם כשרות על האריזה שמבטיח את הליווי והטיפול ושהמוצר בחזקת נקי, יש לשטוף היטב תחת 'כובע' הפטריה במקום החיבור עם רגל הפטריה, ובשלש פטריות לבצע בדיקה יסודית, במידה ונמצא נקי אפשר להסתפק בשטיפת שאר הפטריות, במידה ונמצא נגוע, יש לבדוק יסודי את שאר הפטריות. מאידך גם עם כשרות מצויינת לעיתים יש נגיעות של עכבישים וכיו"ב על גבי הפטריות, ולכן בתוצרת סוג א [שהקרום בחלק התחתון של הכובע במקום החיבור לרגל, סגור לחלוטין] יש לשטוף היטב בעיקר תחת כובע הפטריה קודם השימוש. מאידך, בתוצרת שהיא מסווגת 'סוג ב' [כלומר שהקרום נפתח] צריך להסיר התוכן הפנימי ולשטוף היטב קודם השימוש, כיון שהחרקים עלולים להסתתר שם.

בקניית תוצרת טרייה במדינות שהתוצרת נקיה מרימות לחלוטין, די בשטיפה טובה כמפורט לעיל.

בקניית תוצרת במדינות שמוחזקות בנגיעות, חובה להפריד את הרגל מכובע הפטריה, לשטוף את שניהם היטב תחת זרם מים, להתבונן בכל חלקי הפטריה, ובפרט בחלק העליון של הרגל ותחת כובע הפטריה, שאין שם רימות לבנים או צהבהבים כאשר בפטריות הטריות הם בעיקר סביב הפטריה אך לא נכנסים לגוף הפטריה [לעיתים יותר נדירות ניתן לראות סימני מחילה או נבירה] כל זה מלבד המבואר לעיל על אופן השטיפה מחשש לשאר חרקים חיצוניים.

פטריות בקופסאות שימורים

כל המבואר להלן הוא בהתייחס לסוגיית החרקים בלבד, ולא לשאר עניני הכשרות.

פטריות בשימורים משווקות לאחר שטיפות טובות ולאחר תהליך של חליטה ומיון, ועל כן עיקר החשש הוא מרימות של זבוב הסיאריד שחדרו לתוך הפטריה, ונותרו שם. צבע הרימה לאחר החליטה הוא על פי רוב בצבע צהוב, וצבעו קרוב לצבע הפטריה לאחר חליטה. כך שהבדיקה קשה ביותר. ולכן בפטריות חתוכות הבדיקה קשה ביותר, ואין להשתמש בהם כלל אלא אם כן הם ממדינות שמוחזקות בנקיות מחרקים אלו.

פטריות שלימות קל יותר לבודקם, הגם שיש להימנע ולא להשתמש בהם, מכל מקום במידת הצורך אפשר להשתמש בהם לאחר בדיקה כדלהלן: כיון שהתוצרת מוחזקת בנגיעות במדינה זו, חובה לבדוק כל פטריה ופטריה. הבדיקה תיעשה במקום מואר היטב ועדיף תחת מקור אור, יש להפריד כל רגל מכובע הפטריה ולהתבונן על גבי הרגל מכל צדדיו באם יש רימות של הזבוב מחופרות בפטריה [הגם שצבע שניהם דומה מכל מקום צבע הפטריה חום יותר וצבע הרימה צהוב יותר], פעמים שהרימה קטנה ביותר ונראית כחתיכה מבשר הפטריה, ולכן חובה להתבונן היטב. מאידך פעמים רבות שחלק מבשר הפטריה מתעגל ונראה כפס כהה יותר ונדמה כרימה, ולכן יש לשים לב באופן קבוע, כי במידה ונוגעים ברימה היא נותרת סימטרית וקשה, אם זו חתיכה מבשר הפטריה, היא מתעקמת ואינה 'סימטרית'. בפטריות קיימים חללים טבעיים ואינם סימן לנגיעות. כאמור, חובה לבדוק את כל הפטריות, והדבר מצוי מאד, שכל הפטריות בקופסא יהיו נקיות מלבד פטריה אחת או שניים. כמו"כ, ניתן למצוא רימות רבות מאד על פטריה אחת וגם אם היא הקטנה ביותר.

פטריות שמפיניון מיובשות או קפואות

כל האמור לעיל נכון הוא גם לפטריות המשווקות כקפואות או יבשות, אלא שהבדיקה של פטריות אלו קשה מאד, בפרט עקב כך שהם חתוכות, וקשה מאד לזהות את החרק בגלל הצבע ובגלל מקומות המסתור בין רקמות בשר הפטרייה. ועל כן יש להימנע מלרכוש תוצרת זו אלא ממקומות שנקיים מחרקים לחלוטין.

פטריות יער

פטריות יער נקטפות ביערות שונים ומשווקות באופנים השונים, כפטריות טריות, מיובשות או קפואות או במי מלח. קיים שיווק רב של פטריות אלו במזרח אירופה, בסין ועוד. חלק גדול מהפטריות תורבתו והם גדלים במבנים לגידול פטריות. הפטריות הגדלות בר נגועות מאד בחרקים ובעיקר ברימות בגדלים שונים שצבען לבן או צבע קרם או צהבהב, הנגיעות היא בכל חלקי הפטריה, הם נוברים ברגל הפטריה, בכובע הפטריה, תחת הכובע, בין הקפלים שתחת כובע הפטריה, ויש לבודקן היטב.

הפטריות הגדלות בתוך מבנים, צורת גידולם שונה מאד מגידול השמפיניון, והתוצרת יחסית יותר נקיה, וזה תלוי מאד ברמת אטימות בית הגידול ואופן הטיפול בו. כאשר לדוגמא בשנת תשס"ד בדקתי כמה בתי גידול בסין המגדלים את פטריית 'אוייסטאר' והתוצרת נמצאה נקייה לחלוטין. מאידך בשנת תשפ"ג, בדקנו פטריות אוייסטאר [מהסוגים צהוב, ורוד, לבן, אפור ו'רעמת אריה לבנה'] שמקורם בבתי גידול לא משובחים בארץ ישראל, ונמצאו שם זבובונים, וצירעה טפילית. ואכן המבנה לא היה אטום כדבעי ומכאן כניסה חיצונית של החרקים.

אופן הבדיקה והשימוש:

בכל אופני שיווק תוצרת של פטריות בר, יש לחוש לחרקים שמצויים בפטריות לרוב, כאמור החרקים נמצאים בכל חלקי הפטריה ונוברים בה כעין מחילות הנראות לפעמים כנקבים.

צורת הבדיקה בפטריות יער טריות: לאחר שטיפה טובה, מפרידים את הרגל מכובע הפטריה, מתבוננים תחת מקור אור בכל חלקי הרגל לראות אם יש מחילות או רימות מחופרות, פעמים שצבען הלבן של הרימה על הפטריה הלבנה מקשה על הבדיקה ויש להתבונן היטב. לאחמ"כ בודקים את כובע הפטריה בפרט תחת הכובע, בכל הקיפולים ומקומות המסתור שם. במידה ורואים חורים או סימני מחילות של חרקים – אין להשתמש כלל בפטריה עקב הקושי הגדול לבודקם. וכאמור, חובה לבדוק את כל הפטריות כולם באופן הנ"ל.

פטריות יער מתורבתות הגדלים במבנים, ומשווקות באופנים השונים, בדרך כלל די בבדיקת מדגם של התוצרת, ושטיפה יסודית תוך כדי בדיקה של הפטרייה.

פטריות יער בר קפואות או משומרות, יש לבדוק ביסודיות בדרך הנזכרת לעיל בבדיקת פטריות טריות.

פטריות יער בר מיובשות בדיקתם קשה ביותר, ויש להימנע מלהשתמש בהם.

עיקור הקומפוסט, מלמעלה נגד השעון סין חוות חדשות (בתמונה הקטנה במבנים הישנים) אינדונזיה, חווה לגידול אויסטאר סין, פונה הודו

קומפוסט מלמעלה נגד כיוון השעון, סין, ישראל, אינדונזיה, (בתמונות הקטנות אורז וקפה מרכיבי הקומפוסט) החלפת קומפוסט בסין

בתי גדיול, מלמעלה נגד כיוון השעון, סין חוות מסורתיות, סין חוות גידול חדשה, פונה הודו, אינדונזיה

שלבים שונים בגידול, מימין לשמאל: שכבת הקש עם הגבול מעליו, ציצת נבגים, שכבות שונות עם פטריות, פטריות לבנות וחומות מוכנות לקטיף

מחזור חיים של זבוב סיאריד

זבוב בוגר על פטרייה טריה

רימת זבוב על פטריית שמפניון

רימת זבוב על פטרייה סין

עכבישים מתים על ראש פטריית שמפניון

חורים שאינם נגיעות בפטריות

מרבץ של רימות מחוברות בפטרייה בשימורים מסין

פטריית יער טריה מסוג שיטאקי עם זחל חי על רגל הפטרייה

רימת זבוב בפטריית יער מתורבתת

פטריות מיוחדות

זבוב שנמצא בתוך פטריית אוסטאר טריות מישראל

צרעה טפילית בתוך פטריות אויסטאר טריות מישראל

רימות מחופרות בפטריות כבושות

פטריות מיובשות תוצרת רוסיה

רימה על גבי פטרייה מיובשת בהגדלה תחת מיקרוסקופ

פטרייה מיובשת עם מירבץ חרקים ניתן להבחין בראש השחור