אופן הבדיקה והשימוש:
פרי הנקנה בשווקים מסודרים, הוא מגיע בדרך כלל ממטעים מטופלים והוא בחזקת נקי מחרקים פנימיים, ולכן נכון להכין מים עם חומר שטיפה, ולהשרות את הענבים תוך כדי שפשופם ביד בזמן ההשריה, ולשטוף תחת ברז מים, ואין חובת בדיקה נוספת. אולם לצאת כל חשש כדאי להתבונן על הענבים קודם אכילתם ולפחות מדגמית, להבטיח שאין סימני עקיצה. במידה ויש חשש יש לחצות את הענב ולהתבונן שאין זחלים או רימות, במידה ונמצאה נגיעות – יש לחצות ולבדוק את כל הענבים.
ענבים מגידול בחצר הבית, מעבר לחובת השרייה ושטיפה, יש חובת בדיקה של כל עינב קודם אכילתו וכמתואר לעיל. ובכל חשש, לפתוח ולוודא שאין זחלים שחדרו פנימה. זהירות יתירה צריך בבדיקת ענבים שחורים שמקום העקיצה פחות ניכר.
גם ענבים המיועדים ליין, יש לבדוק מדגמית קודם הקליטה לעיבוד, וראה ערך 'יין'.
אף תוצרת ממטעים מטופלים, אך היא לאחר תום עונת הבציר, שאז החקלאי מפסיק את הטיפול השוטף, יש לגלות זהירות מרובה כיון שהחרקים מתרבים מחדש, ויש לנהוג כמבואר לעיל בענבים מגידול שאינו מטופל.
עלי גפן – ראה ערך 'עלי גפן'.
ענבי יין – יש לנהוג כמבואר לעיל, וראה עוד ערך 'יין'.
צימוקים – מעבר לסוגי החרקים המצויים בענבים יש ריבוי חרקי מחסן וראה עוד ערך 'צימוקים', צורת ואופן בדיקתם.
