עלי הגפן פעמים שהם מוחזקים בנגיעות גבוהה מאד, עד כדי כך שמגדולי רבותינו אסרו להשתמש במוצר זה כלל, עקב הקושי לבודקו[1]. אולם כיום המצב שונה לחלוטין, ופעמים שהעלים נקיים לחלוטין ומותר לכתחילה להשתמש בהם. עיקר השינוי הוא מחמת ריבוי הריסוסים בכרם לטובת הענבים, ואזי העלים הם ה'רווח הצדדי' מכך, שהם נקיים לחלוטין. הקטיף המסחרי לצורך תעשיית עלי הגפן הוא בחודש אפריל לערך, שזה שיא תקופת הטיפולים והריסוסים [כחודשיים לפני קטיף], ועלים אלו נקטפים כחלק מהטיפול השוטף לצורך הכרם [כגון עשיית 'חלונות' בכרם ועוד], ואת עלים אלו לוקחים החקלאים ומשווקים לתעשייה. אולם, אם אכן יקטפו העלים לקראת סוף העונה, או ממטעים שאינם מטופלים [תופעה כזו ראיתי בתורכיה שמגדלים כרם לצורך העלים בלבד – אולם זו תופעה נדירה]. אכן החרקים חוזרים ומתרבים מאד. סוגי החרקים שונים ממדינה למדינה, ושונים בין מטע שלא מטופל כלל לבין מטע מטופל ונמצא בסוף העונה שכבר לא מרססים. החרקים העיקריים הם, אקרית העפצים – הלבד, אקרית המותן, אקריות אדומות, טריפס אדום, ציקדות ועוד. תוצרת ממטעים שאינם מטופלים היא נגועה באקרית הלבד כאשר תחת הלבד רוחשים אקריות רבות, בתריפס אדום [הקשה מאד להסרה, ולענ"ד זה היה חשש של קדמונינו וכמבואר בתשובתי שם]. במטעים מטופלים אין חשש כלל לחרקים אלו, אולם מעופפים שונים כגון ציקדות בהחלט יכולים להישאר על גבי העלים. ולכן, גם כאשר לוקחים ממטעים מטופלים – יש לנקותם קודם השימוש בהם [אודות התוצרת הנמכרת בשימורים].
אופן הבדיקה והשימוש:
ראשית יש לקחת עלים ממטעים מטופלים בלבד. יש לבחור את העלים הנראים יפים וישרים שקל לנקותם. משרים את העלים [בכמות קטנה, כדי להבטיח שהחומר יגע בכל העלים] בחומר השריה למשך כ-5 דקות. לאחמ"כ יש לשטוף היטב תחת זרם מים תוך כדי שפשוף העלים ביד על פני כל העלה [עדיף לעשות זאת בספוג רך שטבול בחומר השריה ולשפשף את פני כל העלה, ולאחמ"כ לשטוף תחת זרם מים].
עלי גפן שהושרו לאחר שנקטפו בתוך מי מלח או בתוך מי חומץ, אף אם שהו בתוך החומץ או המלח חודשים רבים [כגון המצוי במפעלים של עלי גפן שמשרים חודשיים ימים ויותר] חובה להפריד בין העלים לחלוטין ולשוטפם היטב תחת זרם מים, תוך כדי שפשוף כל פני העלה ביד או בספוג.
הנסיון הרב בבדיקת מפעלים לכבישת או מילוי עלי גפן [בעיקר במדינת תורכיה] מראה שהתוצרת אכן נלקחת ממטעים מטופלים, ונקטפת בעונות המתאימות והעלים נקיים מחרקים קשים וקטנים, אולם המעופפים למיניהם בפרט הציקדות נשארים על העלים למרות ההשריה הארוכה [כנראה בתמונה המצו"ב], וזאת מהטעם הפשוט, שקודם השרייתם בחומר הם אינם נפרדים אלא נכנסים בקבוצות של עשרות עלים ביחד למלח, וגם בשטיפה באמבטיות הם אינם מופרדים אלא מושרים במים בחבילות, ומיד הם נכנסים לייצור, ומכאן הסיבה מדוע נשארים חרקים [אם כי הם אינם מרובים] על עלי הגפן.
עלי גפן בשימורים
עלים כבושים, אף אם יש עליהם כשרות מהודרת [אא"כ הם משווקים כעלים בודדים ומצוין ע"ג התוית שזה בפיקוח מיוחד מחשש חרקים], חובה להפריד בין העלים לחלוטין ולשוטפם היטב תחת זרם מים, תוך כדי שפשוף כל פני העלה ביד או בספוג [וזאת מהטעם האמור שבחביות ובשטיפה הם מושרים בחבילות ונשטפים בחבילות כנראה בתמונות].
עלי גפן ממולאים באורז
המשווקים בשימורים, אין דרך לנקותם בבית הפרטי, ואף שהם נמכרים כעלים בודדים, מכל מקום כל תהליך ההשריה שלהם והשטיפה נעשו כחבילות, ומבדיקות רבות נמצא שבייצור כגון זה, נשארים חרקים מעופפים על גבי העלים. כל האמור זה אף אם יש עליהם כשרות מהודרת אא"כ מצוין במפורש ע"ג התווית שזה בפיקוח מיוחד מחשש חרקים, כלומר, שקודם הייצור העלים הופרדו נשטפו והוברשו במים וחומר ניקוי, ושוב שטפו כל עלה תחת זרם מים והכל בפיקוח צמוד, ובבדיקות מדגם לאורך הייצור. וראה עוד בנספח הנז' לעיל, המלצות כיצד לייצר עלי גפן נקיים מחשש חרקים. וראה עוד שם לגבי שאר הרכיבים שיש לגבם חשש חרקים ומשתמשים בהם למילוי עלי הגפן.
