סכך [טרי וסכך "לנצח"]

הגם שהסכך איננו למטרת אכילה, מכל מקום הנחתו מעל הסוכה כאשר מתחת הסכך יש שולחן עם מוצרי מאכל, מהווה מקור לחשש סביר מאד לנפילת החרקים הישר לתוככי מוצרי המאכל. ועל כן חובה לנקותו קודם השימוש בו.

סכך טרי:

בענפי הסכך הטריים  מכיון שמקורם מעצים שאינם עוברים כל טיפולים החשש לנגיעות במזיקי שדה [כגון כנימות עלה, תריפסים, ועוד – ראה בערכם בכרך ג] – מרובה. ועל כל יש לנקותם קודם הנחתם על הסוכה.

אופן הבדיקה והשימוש:

בענפי עלים מרובים בעלים קטנים, יש לנער היטב את ענפי האילן, לרסס בחומר קוטל חרקים מהמצויים בשוק [כגון K-רב קוטל, K600] את כל העלים, ולאחר כשעה, יש לבצע ניעור נוסף, ולהתבונן שהחרקים שנפלו בניעור, מתים.

בענפי אילן ללא עלים קטנים, כגון ענפי דקל, ניתן לטפל בדרך הנזכרת לעיל באמצעות ריסוס וניעור. אפשרות נוספת, לאחר הניעור, להבריש את הענפים באמצעות מברשת עם חומר ניקוי חריף, כגון אקונומיקה, או "סטרילי טבע" במינון של פי 3 מהרגיל. יש להקפיד ולהבריש על פני כל הענף, כולל מהצד שסגור חלקית. בתום ההברשה יש לשטוף היטב את ענפי הדקל. ולאחר הייבוש ניתן להשתמש בהם.

סכך "לנצח":

בסכך יבש המאוחסן משנה לשנה, יש חשש גדול של התקפת מזיקי מחסן למיניהם. או חרקי מחסן הניזונים מלחות כגון כיני הספרים [ראה במבוא בערך "פסוקאי", או עכבישים אחרים שמקורם מטחב ולחות. או מזיקי עץ מסוג "ליקטוס" או "יקרונית". לעיל במבוא בערך "מזיקי עץ" הארכנו אודות צורת חייהם ואופן הדברתם, ונביא כעת סקירה קצרה על חיי המזיקים הללו ואת הסימנים המעידים שהעץ ניזוק מהם:

ליקטוס [אבקנית] – חרק חיפושית הליקטוס, צבעו חום – שחור, גופו מאורך ואורכו 3-6 מ"מ. ראש החרק בולט ומחושיו ארוכים בני 11 פרקים, כאשר השניים האחרונים גדולים מהאחרים. הנקבה מוצאת דרך לחדור אל העץ באמצעות סדק כלשהו ובאמצעות צינור ההטלה היא מטילה את הביצים [15-20 להטלה]. החרק נשאר בתוככי העץ תקופות ארוכות ולעיתים שנים רבות [שלב הדגירה נמשך בין שבוע ל – 3 שבועות, הזחלים מתפתחים בתוך העץ בין חודשיים ל 9 חודשים, הגלמים מתפתחים תוך 12-30 יום. מחזור חיים מלא נמשך בין 9-12 חודשים בתנאים אופטימליים, ובתנאים קשים יכול להימשך אפילו עד 4 שנים].  בשלבים הראשונים הוא פועל ללא השארת סימנים חיצוניים ולאחר זמן, מכרסם החרק את העץ ויוצר חורים בקוטר של 0.1 עד 2 מ"מ, שזהו "חור ההגחה", דרכו מגיחים הבוגרים לאוויר העולם. מחורים אלו יוצאת אבקת נסורת של הכירסומים, כאשר כמות האבקה הולכת ומתגברת עם הזמן. חורים בקוטר הנזכר ואבקה מרובה, הם סימני זיהוי בולטים על נוכחות החרק.

 יקרונית [חיפושית הרהיטים] – חרק חיפושית הרהיטים "יקרונית", צבעו חום בהיר, אורכו כ 2 ס"מ ורוחבו כ 0.5 ס"מ. ראש החרק הבוגר מעוגל ויורד כלפי פני הגוף. הזחל, צבעו לבן – צהבהב וגופו בנוי פרקים. אורכו כ – 3 ס"מ ורוחבו כ 0.5 ס"מ. החרק הוא בעל גלגול מלא [=כולל גולם]. חור ההגחה של הבוגרים הוא בצורה אליפטית, בגודל של 1-1.5 מ"מ. בזמן הכרסום בתוככי העץ הוא מפריש נסורת דקה, וכמתואר לעיל בחרק הליקטוס, שכאמור תכונתיהם דומות, אופן פעילותם שווה ומחזור חייהם כמעט דומה ולעיתים הוא ארוך ביותר. החרק מזיק למוצרי עץ והוא החרק העיקרי שפוגע בספרים.

ראה עוד ב'סקירה אנטומולוגית' על חרקים אלו, ועל חרקים נוספים העלולים לפגוע בעצים, אופן חיותם ואופן הדברתם.

אופן הבדיקה והשימוש:

כאשר קיים חשש לנגיעות בסכך ממזיקים מהקבוצה הראשונה [פסוקאים או עכבישים], יכול הצרכן לטפל בסכך בכוחות עצמו, באמצעות ניעור היטב של הסכך, ריסוס בחומר קוטל חרקים מהמצויים בשוק [כגון K-רב קוטל, K600] על כל הסכך או בתוכו כשמדובר בקנים, ולאחר כשעה, ביצוע של ניעור נוסף ובדיקה שהחרקים שנפלו בניעור, מתים. בסכך שהוא ללא בית קיבול, ניתן לאחר הריסוס להיעזר במברשת קשה שבאמצעותה יש להבריש את כל הסכך ולוודא שהחרקים מתים. פעולה זו יש לבצע אף בסכך חדש, מכיון שהוא אוחסן אצל היצרן.

כאשר יש חשש לנגיעות בחרקים מהקבוצה השנייה, אין באפשרותו של הצרכן כלל לרסס בעצמו, אלא אם כן יוכל לזהות בוודאות את מקור הקן של החרקים ולהוציאם באופן פיזי. הדרך הנכונה היא להזמין מדביר מקצועי שיכניס את הסכך ל"אוהל גז" וידביר אותו באמצעות גז "פוספין" או "מתיל ברומיד", שזו הדרך היחידה להשמיד את כל החרקים מסוג.

באחסון הסכך לשנה הבאה, יש לבצע ריסוס נוסף, לנער, ולאחר ייבוש מוחלט, להכניס את הסכך לאריזת ניילון המבטיחה אטימות מוחלטת, ללא אפשרות של חדירת לחות, כולל אטימת מקום הכניסה. רצוי להכניס התוך האריזה קודם אטימתה, כדורי עש או תחליפים טבעיים [יש אומרים שפלפל אנגלי או רוזמרין מבצעים אותה פעולה]. בנוסף חשוב להקפיד שמקום האחסון יהיה יבש.