גויאבה / גויאבה תאילנדית

הגויאבה הוא פרי רגיש מאד לחרקים, עקב בשרו העסיסי, ועקב כך שלעיתים הוא מושהה על העץ זמן רב. עיקר הפגיעה בפרי הוא של רימת זבוב הפירות, המטילה את ביציה לתוך הפרי באמצעות צינור הטלה שבקצה של נקבת הזבוב, והזחלים חודרים פנימה למרכז הפרי. צבע הרימה זהה מאד לצבע בשר הפרי, ויש להתבונן היטב בזמן הבדיקה [ניתן לזהות בקלות יתר על פי ראש הרימה שצבעו שחור]. הגם שתתכן נגיעות גם במטעים מטופלים, אולם היא בכמות מועטה מאד. מאידך, במטעים שאינם מטופלים או בחצרות הבתים – פגיעת הזבוב מרובה מאד. כמו כן, במידה פחותה תתכן נגיעות חיצונית של כנימות מגן על קליפת הפרי.

הגויאבה התאילנדית, בשרה קשה מאד ופחות עסיסי, ואף היא נקטפת ונמכרת כך. בארץ ישראל מגדלים אותה חקלאים בודדים בלבד. אולם בתאילנד ובעוד מקומות באסיה, זו הגואיבה היותר מצויה. בפרי מזן זה של גויאבה, הנגיעות פחות מצויה, אולם גם היא במטעים שאינם מטופלים מקבלת נגיעות, ומחייבת בדיקה.

אופן הבדיקה והשימוש:

פרי הגויאבה הנמכר בשווקים ואף המסודרים שבהם, אינו בהכרח ממטעים מטופלים, ועד היום [נכון לשנת תשפ"ד] חלק ניכר מהפירות מגיעים ממטעים שלא מטופלים כנצרך. ולכן חובה לבדוק את הפרי בצורה הבאה: כיון שלאחר הקילוף קל יותר לזהות סימני חדירה או עקיצה של הזבוב. יש לקלף את הקליפה מהפרי, ולאחר הקילוף יש להתבונן על כל שטח הפרי, במידה והכל 'בריא' לחלוטין ואין רכות יתירה – ניתן לאכול את הפרי. במידה ויש חשש כלשהו מחמת רכות או מחמת סימני חדירה לתוך בשר הפרי, יש לפרוס את הפרי לפרוסות ולבדוק כל פרוסה אם ישנם זחלים [ניתן גם לכתחילה לחתוך לפרוסות ללא הסרת הקליפה ולבדוק כל פרוסת פרי, רק שיש לבדוק, באם יש כנימות מגן על גבי הקליפה, הם יורדות בקלות בשפשוף קל].

גויאבה – שימורים

שימורי הגויאבה הנמכרים בשווקים בארץ ישראל, הם נעשים בדרך כלל ועל פי רוב מפירות הגדלים במדינות אסיה ובעיקר מתאילנד, והם בחזקת נקיים, גם מחמת הזן של הגויאבה שהם משתמשים שהיא יותר נקיה ובשלב מוקדם יותר שהפרי קשה יותר, ובנוסף התוצרת עוברת מיון היטב.

גולדן ברי – ראה ערך 'שלפח'.

נקבתזבוב הפירות בהטלה אל תוך הגויאבה
רימת הזבוב במרכז הפרי
רימות זבוב הפירות בפלח גויאבה
כנימות מגן מרובות סביב ראש הפרי
למידע נוסף:
חזרזר/עכובית - המכון למצוות התלויות בארץ
חזרזר/עכובית

פרי החזרזר משתייך לקבוצה גדולה של 'פירות יער' ושייך למשפחת ה'דומדמניתיים' [שגם 'ענבי שועל' והדומדמנית נמנים על משפחה זו – ראה בערכם]. הצבע ה'סופי' של

קרא עוד »
זוקיני - המכון למצוות התלויות בארץ
זוקיני

הזוקיני הוא מין קישוא ממוצא איטלקי, ובדרך כלל הוא נקי ואינו חייב בדיקה. זוקיני – פרחים פרחי הזוקיני משמשים למילוי בגבינות או מוצרי בשר וכד'.

קרא עוד »
פיג‘ויה - המכון למצוות התלויות בארץ
פיג‘ויה

פרי הפיג'ויה, גם במטעים יחסית מטופלים הוא עלול לעיתים להיות נגוע, ובעיקר ע"י רימת זבוב הפירות. זבוב הפירות עוקץ בפרי לקראת הבשלתו. פרי הפיג'ויה נאסף

קרא עוד »
אגוז מקדמיה - המכון למצוות התלויות בארץ
אגוז מקדמיה

אגוז זה מקורו מאוסטרליה, אולם כיום עיקר שיווקו הוא מהוואי. האגוז הוא עגול וצבעו חום-זהוב. קליפת האגוז קשה מאד לפיצוח, והוא משווק בארץ ישראל בעיקר

קרא עוד »
תפוח עץ - המכון למצוות התלויות בארץ
תפוח עץ

בתפוחים יש להבחין בין אותם המשווקים בתחילת העונה כפירות טריים [כאשר המדובר על שיווק טרי בתקופת הקיץ – לאחר פסח, שמתחיל עם תפוח מזן 'ענה'

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון