אופן הבדיקה והשימוש:
פטריית הכמהין שמקורה באירופה חייבת בבדיקה, עקב זאת שהנגיעות שם מצויה [בבדיקות שנעשו על כמהין שמקורן באיטליה, נמצאה נגיעות של 10% ומעלה, כך שזה בגדר 'מיעוט המצוי' לחומרא], ולכן לאחר השטיפה, הניקוי והסרת הקליפה, יש לחצות את הכמהין, ולהתבונן שאין שם סימני נבירה של זחלים, או לחילופין, בשימוש של פרוסות כמהין שעושים בעזרת הפורס המיוחד לכמהין, יש להתבונן בהם לאחר הפריסה ולפני השימוש.
פטריית הכמהין [הלבנה] שמקורה במרוקו ובמדברות סוריה, עוברת קילוף, שטיפה ומיון, ובבדיקות שעשינו עד היום [נכון לשנת תשפ"ד], הפטרייה נמצאה נקייה ללא נבירות של זחלים בתוך הפטרייה. וכיון שבכל אופן מצאנו זחלים שלא חודרים לתוך הכמהין אלא ללחות באיזור של הפטרייה, לכן מן הראוי לאחר הקילוף והשטיפות, להתבונן סביב הפטרייה להבטיח שאין סימני נבירה או סימנים אחרים המעידים על כניסת זחל לתוך הפטרייה [רוב ככל הכתמים שעל הפטרייה הם טבעיים בלבד, ואינם סימנים לנגיעות כלשהי].
פטריות הכמהין שמקורם בארץ ישראל [הן הלבנות שמקורן בנגב והן השחורות מרמת הגולן], אין מספיק מידע על הנגיעות אם קיימת שם בכלל. ובכל אופן בבדיקות מעטות שעשיתי על המגיע מהנגב מצאנו את הכמהין נקיות. על אותן שמקורן מהגולן, טרם נבדק, וטרם התקבל מידע מחוות הגידול שם.
כמהין – שימורים
הכמהין המגיעים בקופסאות שימורים, הם שטופים ולאחר נקיון ומיון היטב, ולכן שימורי כמהין המגיעים ממרוקו, או המגיעים מתורכיה שמקורן מסוריה, הם בחזקת נקיים ופטורים מבדיקה, ומכל מקום ראוי להתבונן קודם האכילה. והמגיעים באירופה יש לנהוג עמם כמבואר לעיל,
